50 אלף דירות ייבנו בשנה וחצי? תמשיכו לחלום

תוכנית נתניהו לא תוכל לצאת לפועל באופן מיידי ■ איך אפשר בכל זאת לפרק את המוקש שנתניהו צפוי לדרוך עליו?

לרוע מזלה של ממשלת נתניהו, מיד עם הקמתה התפתח במהירות אחד המשברים החמורים ביותר - משבר עליית מחיר הדירות, שמלווה אותנו מקרוב כבר שנה שלישית, ואין סימנים לכך שהוא עומד לעזוב אותנו בקרוב. בקדנציה של נתניהו עלו מחירי הדירות בכ-40%, וזוגות צעירים עומדים נדהמים במשרדי המכירות של הקבלנים ומול לוחות הנדל"ן, וחוזרים לישון בסלון של אבא ואמא. יש כבר התארגנויות של צעירים חסרי סיכוי, זה מסתובב חזק ברשתות החברתיות ומתחיל לצאת גם לרחוב.

בדרך כלל תהליכים בתחום הנדל"ן מתמשכים זמן רב, כי זה טבעו של הענף, המורכב והמסובך, אבל הפעם זה נחת על נתניהו מהר. לזכותו יש לומר, שהוא מנסה לגלגל פתרונות. אבל האם הדרך בה בחר אכן תביא לפתרון המיוחל? הנה מספר נקודות שיכולות לסייע אם רוצים שהתוכנית תהיה יעילה ברמה האופרטיבית ולא רק בכותרות שתקצור.

על מנת להאיץ את הליכי התכנון בוועדות התכנון - ברמת המקומית, המחוזית והארצית - צריך לנקוט בשתי פעולות פשוטות, זולות ומיידיות:

1. לגייס מיד לכל ועדת תכנון לפחות עוד 10 בודקי תוכניות מקצועיים. כל הפקקים ייפתחו. לא צריך שום רפורמה, לא קטנה ולא גדולה, תנו לנו עכשיו עוד בודקי תוכניות.

2. לאכוף את החוק המחייב את הוועדות לתת עדיפות בקידום תוכניות הבנייה הגדולות למגורים של המדינה, ובמקביל לנער את השרים, שנציגיהם בוועדות מתחמקים מלתת בזמן הנקוב בחוק את הפתרונות לקידום התוכניות, כמו למשל תחבורה או סביבה.

האופן שבו הוצגה הרפורמה איננו מוסיף לה כבוד. בעוד שר האוצר יובל שטייניץ רומז על משהו ביום שני בוועידת הנדל"ן של "גלובס", ולצדו השרים אריאל אטיאס וישראל כץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס מסיבת עיתונאים בהולה ומציג את ה"סופר טנקר" לקיצור הליכי התכנון. נראה שהשרים שיחקו את תפקיד להקת החימום ונתניהו אימץ את הקרדיט קרוב לחזה.

גם הנסיבות הפוליטיות של התוכנית ראויות לבחינה. נתניהו יצא עם התוכנית ימים אחדים אחרי שנוצרה החזית הש"סית, אלי ישי ואריאל אטיאס, שהודיעה על מחירי הדירות כעל נושא לאומי שבגללו ש"ס תפרוש מהקואליציה. רפורמה לא עושים בגלל בהלה. רפורמה עושים באומץ.

הפטנט של שרון

מי שמנסה לגלגל שתי רפורמות גדולות בתחום המסובך והאיטי של ענף הנדל"ן, מנסה ללהטט והולך על קרדיט ענק. לקיחת קרדיט היא גם לקיחת אחריות לביצוע. בסעיף הזה אין לנתניהו הצלחות מוכחות.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל היא רפורמה חיובית ביסודה שעברה חקיקה באוגוסט 2009, שיישומה ישפר מאוד את יכולת שיווק הקרקע על ידי ממ"י. רפורמה זו תקועה, כי צוות השרים, בראשות נתניהו, לא הגיע להסכמה עם העובדים וההסתדרות.

החוק החדש להסדרת הליכי התכנון והבנייה אושר בממשלה במרץ 2010, הגיע לכנסת על 500 סעיפיו ובוועדת הפנים של הכנסת דנו עד היום רק ב-100 מהם. זה ייגמר בוועדה בכנסת במקרה הטוב עוד שנה וחצי או שנתיים, אז תתחיל מלחמת ההצבעות ואחר כך יגיעו הבג"צים.

את הפטנט שהציג נתניהו, הוועדה המיוחדת שלו, המציא אריק שרון כשר שיכון בתחילת שנות ה-90. אז קראו לזה "ועדה לבנייה למגורים", או בשם החיבה ול"ל. שרון מזוהה עם ול"ל. נתניהו מכנה את הוועדה שלו בשם "ועדות דיור לאומיות", או בשם החיבה שהוא כבר משתמש בו - וד"ל.

מדובר באותו רעיון בסיסי: ריכוז הסמכויות המקומיות והמחוזיות בוועדה אחת, שפועלת בלי הפרעות מצד ירוקים או מערערים מסוגים שונים; ועדה ללא שקיפות ראויה, שאין עליה בקרה תכנונית כי מטרתה לעבוד מהר-מהר.

למעשה, הרעיון של הוד"ל הוא הודאה מפורשת מצד נתניהו בכך שהוא מושך את ידו מהרפורמה של החוק החדש להליכי התכנון. למה? מסיבה פשוטה: בלב הצעת החוק התקועה בכנסת מצויה הקמת "ועדת תכנון מיוחדת לקידום הליכי תכנון". זו בדיוק אותה ועדה ואותה מגמה כמו הול"ל של שרון והוד"ל של נתניהו.

אם כך, בשביל מה יזמת את החוק החדש בשם רפורמה לטווח ארוך? רק כדי לשלוף סעיף אחד ולנסות לגלגל אותו בנפרד?

תכנון קפדני או זירוז הליכים

הול"לים של אריק שרון נגמרו בדוח חמור של מבקר המדינה, על כך שלא עמדו ביעדיהן והתכנון היה לקוי ולא אחראי. עד היום השכונות הללו סובלות מבעיות של תשתיות ומבני ציבור, ומפחות מדי שטחים ציבוריים וירוקים. באצטלת הדאגה לעולים מברית המועצות לשעבר נבנו לא מעט פרויקטים יוקרתיים במרכז והתחילו התופעות השליליות של הפשרת קרקע חקלאית.

מצד שני, אומרים על אותה תקופה, שכאשר אריק שרון טיפל בעניינים אף עולה לא ישן ברחוב, ועם כל הכבוד לחשיבות התכנון המסודר והקפדני, לפעמים הזמן דוחק וצריך לדלג מעל המכשולים הללו.

עומדת לה הדילמה: אם זו באמת שעת חירום לאומית של טירוף מחירי הנדל"ן, אולי נכון להקים ולהפעיל ועדה כזו, עם פחות שקיפות וקפדנות, בלי זכויות מיותרות להתנגדויות, ועם שם חדש תוצרת נתניהו - וד"ל. נתניהו נהנה מהשם החדש כשהוא אומר "הוד"לים שלנו", ולא ייקח הרבה זמן עד שיקראו לזה "רפורמת הונדלים".

הדילמה הזו, בין איכות לזמן, היא אמיתית בתנאי אחד: אם לנתניהו יש את היכולת להעביר כהרף עין את תוכנית הוד"לים שלו.

הניסיון עם הרפורמות המזדחלות בינתיים מורה, שהסיכוי לא גבוה. נתניהו לא מצליח להעביר אפילו את הרפורמה במינהל, למרות שעברה שנה וחצי מיום שאושרה בכנסת. על הוד"לים החדשים של נתניהו יהיה מאבק ציבורי חריף: על אופן החקיקה, על הרכב הוד"ל ועל התקנות החדשות. יהיו בג"צים והירוקים יתקוממו. המאבק הזה לא יארך שבועות או חודשים, אלא טווח של שנה אם לא יותר. זה איננו פתרון מיידי.

הכרזת מלחמה בראשי הערים

בוד"לים של נתניהו יש שני מוקשים גדולים, כי הוד"ל בעצם מפקיע את כוחם האמיתי של ראשי הערים והרשויות: הכוח לחתום על היתר בנייה.

לא חשוב מהו גודל התוכנית, חשיבותה ואם היא פרטית או ממשלתית - בסופו של דבר על היתר הבנייה חותם ראש העיר. נניח רון חולדאי. זה הכוח שלו. נתניהו מציע, שאם ראש עיר יסרב לתת היתרי בנייה לתוכנית שעליה ימליץ הוד"ל, תופקע סמכותו של ראש העיר והוד"ל יקבל את הסמכות להעניק היתרי בנייה.

לא צריך דמיון מפותח כדי לחזות את הצעקות של ראשי הערים. בלי הסמכות לחתום על היתרי בנייה ליזמים, מה הם שווים? רק המאבק הזה מול ראשי הערים יכול להפיל את הוד"לים של נתניהו.

המוקש הראשון יפעיל אוטומטית את המוקש השני, שיפגע אנושות בתחום החשוב היום מכל: דיור בר השגה. המצב כרגע הוא, שהתחום תקוע בנקודת המוצא, כי אף אחד לא מעז לקחת על עצמו ליצור את הקריטריונים הבסיסיים המזכים זוג צעיר להשתתף בדיור בר השגה. האם ש"ס והערבים יסכימו לקריטריון של עדיפות ליוצאי צבא? ש"ס מעוניינים בקריטריון שנותן העדפה דווקא לכאלה שיש להם למעלה מארבעה אחים ואחיות. אילו עשירונים יוכלו להשתתף בפרויקטים של דיור בר השגה? השאלות אינן פשוטות.

מובן מאליו, שעל מנת לקדם עכשיו דיור בר השגה, צריך לגבש את חלוקת הסמכויות בין השלטון המרכזי לבין העיריות והרשויות המקומיות: מהם הקריטריונים הראשיים באחריות הממשלה שיעמדו במבחן בג"ץ, ואילו קריטריונים צריך להשאיר לשיקול דעתו של ראש העיר.

מצב של עימות בין השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות יפגע באופן אנוש גם בכל היוזמות לדיור בר השגה.

מה עושים?

התשובה בשני הסעיפים שהוצעו פתיחת המאמר.