ברקליס קפיטל על וול סטריט: היכן מצויות ההזדמנויות?

ג'ף מלי, ראש מחלקת אסטרטגיית אשראי בברקליס: "החברות בארה"ב ימשיכו להציג השנה ביצועים טובים וייכנסו טוב ל-2012" ■ חוזה שהצמיחה בארה"ב תגיע ב-2011 ל-3.5%

"בהחלט היה מעניין", עונה ג'ף מלי, ראש מחלקת אסטרטגיית אשראי בברקליס ארה"ב, כשהוא נשאל על תקופת המשבר הכלכלי, שפרץ בשלהי 2008. אולם בניגוד לחלק מהבנקים שבקושי שרדו את המשבר, מלי טוען שברקליס דווקא יצאה ממנו מחוזקת. "השנתיים האחרונות אצלנו היו בהחלט מוצלחות", הוא אומר בראיון ל"גלובס", "האווירה העסקית השתנתה, והיקפי הפעילות בהם אנחנו מעורבים השתנו".

דבריו של מלי, שהגיע לארץ כדי להשתתף בכנס השנתי של ברקליס קפיטל ישראל, מספקים עדות נוספת לאווירה האופטימית המאפיינת באחרונה את המשקיעים בבורסות בארה"ב. "אנחנו מעריכים שהצמיחה בארה"ב ב-2011 תעמוד על 3%-3.5%, ועד סוף השנה שיעור האבטלה יירד ל-8.6% (היום הוא עומד על 9.4%, א' ל')", הוא אומר. "הכלכלה בארה"ב נבנית בתקופה זו, וכמגמה, החברות האמריקניות ימשיכו להרוויח ולהציג ביצועים טובים. חברות ה-S&P יגיעו במצב טוב ל-2012".

"פחות תקשורת, יותר פיננסים"

כמי שעוסק באשראי, מלי גם לא מודאג במיוחד מרמות המינוף הנוכחיות של החברות בארה"ב, זאת מכיוון שהיו ירדו משמעותית לעומת התקופה שלפני המשבר.

- מאילו בעיות המשק האמריקני בכל זאת עוד סובל?

"יש בעיות מבניות של המדינות בתוך ארה"ב, שמנסות להתמודד עם גירעונות גדולים. כעת מתחילות להתקבל החלטות קשות בנוגע לתקציבים בתוך המדינות, וזו רק ההתחלה. רוב המדינות יכולות להתמודד עם הבעיות שלהן בטווח הקצר, אבל יהיה להן קשה יותר עם בעיות לטווח הארוך, כמו התמודדות עם התחייבויות פנסיה, ובזה הממשל המרכזי יידרש לטפל ולחלק בהתאם לכך את התקציבים שלו".

לדברי מלי, "עוד יש תקופה ארוכה של הסתגלות אותה נצטרך לעבור. אנחנו עדיין יוצאים ממיתון, לכן השיפור שאנו רואים כעת בכלכלה הוא בסך הכול חלק ממה שצפוי להתרחב בתהליך של חזרה ליציבות שאחרי משבר. מעבר לכך, עדיין קשה לחזות מה יהיה".

לעומת האופטימיות שלו לגבי ארה"ב, התחזית של מלי לכלכלה האירופאית חיובית פחות. "עיקר החששות הגלובליים כעת הם לגבי המצב באירופה. אני חושב שהרשויות האירופאיות שתמכו במדינות שנקלעו לקשיים עזרו לשיפור המצב, אבל התוכניות שהוציאו שם לפועל לא היו גדולות ומקיפות מספיק".

- אז ההתערבות של הממשל באירופה הייתה נכונה?

"אף אחד לא צפה משבר בהיקף כזה, לכן המכניזם שהיה יכול לעזור לבנקים לא להיכנס לצרות לא היה קיים. עכשיו יוצרים שם אד הוק את הכלים הנדרשים להתמודד עם הבעיות, בהתאם לצרכים, והמשקיעים מניחים שכך יהיה גם במדינות נוספות, ומנסים לנצל זאת כדי לנסות לשנות חלק מהחוקים".

- יכול להיות שנגיע למצב פירוק האיחוד האירופי?

"אירופה צריכה קודם כל להיחלץ מהמשבר הנוכחי, ואז לקבוע כללי משחק ברורים להמשך. אני חושב שעלות הפירוק של האיחוד האירופאי גדולה בהרבה מהעלות של המדינות החזקות התומכות כעת בחלשות יותר. המתח הכלכלי שמהלך כזה ייצור יהיה גדול ממה שיניב פירוק.

"לדוגמה, מה יעשו עם טריליוני האירו של האג"ח שהנפיקו המדינות? לאיזה ערך יהפוך מטבע האירו, אחרי ששנים לקח לו להגיע לערכו הנוכחי? צריך לזכור שהרבה יותר פשוט ליצור מטבע דומיננטי מלפרק אותו".

- איפה אתה רואה היום הזדמנויות בחו"ל?

"מחוץ לאירופה וארה"ב יש עדיין הזדמנויות. כשהשווקים גדלים בהיקפם, יותר משקיעים שמים אליהם לב. בברקליס השקענו הרבה במחקר חוב גם במזרח אירופה וגם באסיה. תחום זה מרכז הרבה תשומת לב, וזו אחת הסיבות לכך שהמרווחים בין החוב שם לבין החוב בארה"ב ובאירופה הצטמצמו, אבל זה עדיין לא צועק קנייה, כפי שהיה בשנה שעברה".

- האם לאחר המשבר חברות הדירוג עדיין רלוונטיות?

"בהחלט. למרות כל הביקורת שהייתה נגדן, לא הוכח שהדירוג האינדיבידואלי שהן סיפקו היה מוטעה באופן שיטתי. אני גם חושב שעיקר הורדות הדירוג כבר מאחורינו. צריך להבין שגם רוב המשקיעים מתבססים על הדירוגים של חברות הדירוג. זה אמנם יכול להשתנות בעתיד, אבל הנחיות להשקעה הן עניין שקצב השינוי שלו הוא מאוד איטי. דווקא בסטרקצ'רים, שם אין דרישה גדולה לחוות דעת של חברות הדירוג, הייתה הביקורת החזקה ביותר".

- על אילו סקטורים אתם ממליצים התחום החוב, ועל אילו פחות?

"אנחנו במשקל חסר על סקטור הטלקום, לדוגמה, בעיקר וריזון ו-AT&T . בסקטור הזה יש חברות שהן רוכשות סדרתיות, לכן בנקודה הנוכחית, למרות שהן נחשבות דפנסיביות, יש סיכוי משמעותי שהן יגדילו את המינוף שלהן כדי לבצע רכישות או כדי לסדר מחדש את עסקיהן.

"לעומת זאת, אנחנו במשקל יתר על הסקטור הפיננסי. הרפורמות הרגולטוריות שנעשו בארה"ב הופכות את הבנקים האמריקנים ליותר בטוחים, עם יותר נזילות, ולכאלה שחייבים לקחת פחות סיכונים. כל זה אולי בעייתי למניות, אבל זה טוב לחובות של הבנקים, כי זה הופך אותם ליותר יציבים".