הנקראות ביותר

הצילו את מנהלי משק האנרגיה

8 שנים חלפו מאז תגליות הנפט והגז והממונה על הנושא ואנשיו קורסים תחת נטל העבודה

המהומות בעולם הערבי, הדחת חוסני מובארק וההפסקה הארוכה באספקת הגז ממצרים לישראל פתחו עידן חדש של אי-ודאות בשוק הנפט והגז העולמי, וממחישים את סכנת התלות הישראלית בספק הגז המצרי. דוגמה לכך ראינו לאחרונה, כשלא היה ברור אם חברת החשמל תוכל לספק את מלוא צריכת החשמל.

במצב זה היה מצופה ממשרדי הממשלה, ובראשם משרד האוצר, להשקיע את כל המשאבים, שיאפשרו לפתח את הגז הישראלי. אולם בפועל המציאות שונה. במשרד התשתיות פועלת יחידה קטנה האחראית על חיפושי נפט ומחצבי טבע, יחידה שאם הייתה מצליחה לתפקד ביעילות, פיתוח הענף היה מתאפשר למרות הקשיים.

8 שנים חלפו מאז תגליות הנפט והגז מול חופי ישראל, והממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן ואנשי משרדו קורסים תחת נטל העבודה. על כתפיה של יחידתו הקטנה של ד"ר מימרן, המונה 4 אנשים בלבד, מונח נטל כבד ועבודה רבה של פיתוח משאב הטבע היקר ביותר שידעה המדינה.

יחידה זו קיימת בגודל הזה ועובדת באותה מתכונת עוד מהימים שטרם תגליות הגז, ועל אף שעבודתה התרחבה במאות אחוזים מהתעסוקה שהייתה לה טרם התגליות, גודלה לא השתנה.

עומס העבודה שאותו חווה היחידה לחיפושי הנפט ומחצבי טבע אינה התפתחות חדשה. כבר לפני 8 שנים ניתנה, על פי בקשת המדינה, חוות-דעת מטעם חברת ייעוץ בינלאומית אשר התריעה על הצורך הדחוף בהרחבת יחידת חיפושי הנפט.

בהתאם לכך, הוכנה בקשה למתן 30 תקנים. ד"ר מימרן, אשר עשה במהלך הקריירה הארוכה שלו רבות וטובות למען פיתוח משק האנרגיה בישראל, היה אמור לצאת כבר לגמלאות, אך הוא נאלץ לדחות מספר פעמים את פרישתו בשל עומס העבודה המוטל על יחידתו, ובשל נאמנותו האישית לתפקיד ולעתיד משק האנרגיה.

במקום לבצע את כל הנדרש ולהשקיע משאבים בקידום תעשיית חיפושי הגז בארץ והאצת ההליכים, דומה כי רוב העיסוק הוא הדאגה כיצד להגדיל רווחים עתידיים של מאגרים שטרם פותחו. במקום להאיץ את תחום חיפושי הגז המקומיים, משרד האוצר נמנע ממגעים ומהידברות עם חברות חיפושי הנפט וגז על בסיס מקצועי.

שילוב שני הדברים הללו מעורר תהיות. הצורך בהגדלת התקציב ליחידה שזה שנים קורסת תחת עומס העבודה שמוטל עליה, זועק לשמיים. המשרד שהצליח לשנות את המדיניות הפיסיקאלית בת 49 שנה בתחום חיפושי הגז בתוך מספר חודשים, אינו מצליח (או שמא אינו רוצה) למצוא פתרון לצורך מקצועי אמיתי שנדחק כבר 8 שנים.

רק לאחרונה אישר משרד האוצר 51 תקנים חדשים למשרד להגנת הסביבה, שנועדו בין השאר לפקח על ענף חיפושי הנפט. הרחבת יחידה אשר אחראית על פיתוח משאב הטבע הגדול ביותר שנפל לידיה של ישראל ב-30 התקנים שהומלצו איננה יכולה להתבצע על ידי שינוי פנימי במשרד התשתיות, שהוא משרד מטה רזה אשר כולל רק 180 איש בכל התחומים, כולל כל משק האנרגיה, החשמל ואנרגיות מתחדשות.

הפוטנציאל של ענף חיפושי הנפט להפוך לענף הגדול מרוב הענפים הפיננסיים הקיימים במשק, אשר עתיד לספק תעסוקה ומטבע-חוץ לא ממומש. וכאן עולה השאלה המתבקשת - למה ומדוע.

הכותב הוא מייסד איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז של ישראל ויו"ר הלמן-אלדובי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות