איך "תעשיית האושר" המשגשגת הופכת אותנו לאומללים?

האם באמת מצליחים ספרי הניו-אייג', סדנאות המודעות והקואוצ'רים להפוך אותנו למאושרים? ■ כנראה שלא - רמות הדיכאון עולות בהתמדה, והגיל הממוצע של הדיכאון יורד

כולנו יודעים היטב שכסף לא קונה אושר, אבל דבר אחד בטוח - המרדף אחר האושר מעשיר אחרים. מדובר באותם יזמים זריזים, שזיהו בחוסר שביעות הרצון הכרונית של האדם המערבי ובכמיהה הקמאית שלו לאושר -הזדמנות עסקית שמנה.

אלה מיהרו להיכנס לשוק המבעבע ממילא של ספרי עזרה עצמית ועידן חדש, סדרות קואוצ'ינג, קלטות, דיסקים, הרצאות מוטיבציה בנוסח טוני רובינס, סדנאות, סמינרים ופורומים - וכולם מבטיחים לעשות טרנספורמציה בחיינו, "להעיר את הענק שבפנים" ולהפוך אותנו לחדורי שמחת חיים והתלהבות.

אם נתבונן ברשימת רבי המכר השבועית, נמצא שם כמעט תמיד כותר אחד שנכנס לקטגוריה זו - אותו ספר שמבטיח לקורא להמציא את עצמו מחדש, ולפצח את צופן האושר. נכון להיום, קיימים במערב אלפי כותרים שהקו המרכזי שלהם הוא משהו בנוסח: "9 הרגלים/8 בחירות/7 צעדים/6 סודות שיגבירו את האושר בחייך ויצקו בתודעתך גישה אופטימית לחיים".

גם עולם הקואוצ'ינג, שאופיין בהייפ הגדול אך לפני שנים ספורות, עלה על הגל ונדחף לשוק הצפוף ממילא של הפסיכותרפיה (תוך פתיחת פרצה לשרלטנים חסרי הכשרה עם כישורי יחצנות גבוהים), כששתי הדוקטרינות יחדיו מבקשות לשפר את רווחתו ואת אושרו של האדם.

עד כמה באמת מצליחה תעשיית האושר על שלל מוצריה ושירותיה להפוך אותנו למאושרים? מסתבר שלא ממש. רמות הדיכאון בעולם המערבי עולות בהתמדה, הגיל הממוצע של הדיכאון יורד, וארגון הבריאות העולמי צופה שב-2020 דיכאון יהיה הגורם השני בשכיחותו למוגבלות אחרי מחלות לב וכלי דם.

לאור זאת שאלנו, האם כל תעשיית האושר הזו מספקת לנו מקסם שווא? האם האושר הנכסף שכולנו עורגים אליו "לא מצוי בכלל בתכנית הבריאה של הבורא", כפי שאמר פרויד? האם צרכני מוצרי האושר נוהים אחר כל אותם ספרים, מאמנים וסדנאות אושר מתוך ייאוש? ומי תוקע לכפינו שהתעשייה הזו לא חותרת תחת אושר של הנוהים אחריה באובססיביות?

מומחים וחוקרים - שחלקם נמנים על העוסקים בתעשיית האושר המשגשגת הזאת - נדרשו לסוגיות הללו. הם גם מסבירים מדוע היא פורחת ביתר שאת בשנים האחרונות, כיצד עורכים הבחנה צרכנית נבונה בין מבחר מוצרי האושר על המדף, ומה עוד חסר בחיינו שמוצרי התעשייה פספסו.

"לנוכח המציאות המורכבת והמסובכת, ההרגשה הטובה לא מחזיקה לאורך זמן ומייצרת אומללות"

ד"ר רפאלה בילסקי, יזמה והעבירה את הסמינריון המבוקש "האושר" באוניברסיטה העברית בירושלים, מחברת הספר "מקסם האושר"

ד
 ד

למה התעשייה משגשגת: "התגמדות האדם הפשוט בעידן הגלובלי"

"תעשיית האושר החלה כבר באמצע המאה ה-20, לרבות מחקרים מדעיים אקדמיים, אבל המחקרים הללו הגיעו לסוג של שובע לקראת סוף המאה ה-20. להערכתי, כשפרופ' דניאל כהנמן, שקיבל את פרס נובל לכלכלה, התחיל לפני חמש-שש שנים לעסוק במחקר על האושר, המחקרים הללו וההתעסקות בנושא קיבלו בוסט רציני. גם הגלובליזציה, שהתחזקה מאוד מתחילת שנות ה-2000, יצרה עולם שטוח שגימד את האדם הפשוט שהחל לחפש דרכים לצאת מהנחיתות שלו".

למה היא מזיקה: "מעניקה תחושה מזויפת של חברותא"

"מוצרי תעשיית האושר כשלעצמם לא מחוללים אומללות, אבל הם מוסיפים לדיכאון, לחרדה ולאי-הבהירות. במאה ה-21 האדם המודרני מוצא עצמו לבד וללא רשתות ביטחון חברתיות, משקל הדת (למעט האסלאם) כפקטור תומך ירד, קהילות התפוררו, והמשפחות המורחבות במדינות המערב כמעט לא מתראות.

"במקביל, החריפה התחרות עקב הנגישות התקשורתית הגוברת. האדם הטיפוסי נחשף בקלות יחסית לסיפורי הצלחה של אחרים, משווה את הפוזיציה שלו אליהם - ונעשה אומלל. כשהוא מזהה שהוא לא מצליח כמו 'אלה שנמצאים שם למעלה', הוא מחפש דרכים חלופיות, קלות יותר, כדי לשפר את הרגשתו: הוא מתחיל לקרוא ספרות ניו-אייג', משתתף בסדנאות למימוש עצמי, וצורך מוצרי אושר אחרים. בהתחלה הוא מרגיש טוב, בגלל שהוא 'כבר לא לבד' כי בסדנאות הללו יש אנשים. גם ספר עם רעיונות ניו-אייג', אגב, נותן לו הרגשה שכולם אתו, שהוא לא שונה ונחות מאחרים.

"אז אכן הרגשתו הטובה משביחה, אבל אחרי זמן מה הקסם פג. אחרי שהוא קורא את 'הנזיר שמכר את הפררי שלו' ובמשך שלושה חודשים מיישם כללים שמוצעים שם, הוא חש טוב יותר עם עצמו ועם העולם, אבל זה לא מחזיק לאורך זמן לנוכח המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת ומסובכת. פתאום חלה אצלו חוסר סבלנות לשיטות הללו והן מתחילות לעצבן אותו. למעשה, נוצרת ריאקציית נגד לכל הרעיונות שמהם הוא התלהב ואתה גם האכזבה שמייצרת האומללות".

ובכל זאת: "אפשר לקבל כלים לפיתוח כישורי חיים"

"אי-אפשר להבחין מיד בין מוצר אושר שלילי לחיובי, אבל הקריטריון שמבדיל ביניהם הוא האם מוצר האושר נותן 'עצות' ומדבר אליך באמיתות דוגמטיות, או האם הוא נותן לאדם כלים לפיתוח יכולות וכישורי חיים. מרבית מוצרי האושר הולכים בכיוון הראשון, השטחי, של כללי עשה ואל תעשה, כשכל דבר שמעניק פתרונות בסגנון זה צריך להדליק נורה אדומה.

"לעומת זאת, מוצרים שמעניקים פיתוח יכולות, מיומנויות וכישורים - חיוביים בעיניי. לצערנו, מרבית הצרכנים בתחום נוהים אחר החלופה הקלה (המדריכים). כדי לבחון את אמת המידה על-פיה יש להעריך מוצר אושר, הייתי אומרת לצרכן: שאל עצמך - האם אתה רוצה לכתוב את קורות חייך מתוך כישורי החיים שרכשת והפנמת? או שאתה רוצה שמישהו אחר יכתוב את תסריט חייך?".

אז מהו אושר: "למלא את החיים בתוכן ובמשמעות"

"למלא את החיים בתוכן ובמשמעות, על-ידי זיהוי חזקות אישיות והעברת הדגש על העמקת כישורי חיים כמו משמעת עצמית, אהבה, ניהול רגשות, הצבת גבולות, סבלנות, נוכחות בהווה וכיו"ב. משמעות נוצרת על-ידי נתינה ואהבה לאחרים".

"רוב העוסקים ב'תעשיית האושר' הם משיחי שקר, כי אושר ואופטימיזם הן תכונות גנטיות"

פרופ' יוסי יסעור, מומחה לתורת החלטות מהמרכז האקדמי "רופין" ומחבר הספר "גם לכם לא היו מים חמים?"

פרופ' יוסי יסעור / צלם עינת לברון
 פרופ' יוסי יסעור / צלם עינת לברון

למה התעשייה משגשגת: "לאנשים יש היום יותר כסף וזמן לבזבז על השטויות הללו"

"בתחילת המילניום התנפצה לאנשים הבועה שאושר ועושר חד הם. בתקופה זו אנשים היו עסוקים פחות בהישרדות והיה להם יותר כסף ופנאי, אך הם עדיין לא הפכו מאושרים. גם משכורות העתק של הבכירים, כחלק מנורמה תרבותית שהשתרשה כאן, הראתה שהסכומים הגדולים לא עשו את המנהלים יותר חדורי מוטיבציה, אנרגיה והתלהבות.

"על המצע הזה התחילו להישאל שאלות נוקבות כמו מדוע איננו מאושרים גם כשאנו מחקים את האלילים החדשים. סיבה נוספת היא שלאנשים יש היום יותר כסף וזמן לבזבז על השטויות הללו, בשעה שפעם הם היו עסוקים בהישרדות".

למה היא מזיקה: "אדם לא יכול להשליך יהבו על גורם חיצוני, זו תרופת דמה"

"כמו שקיימים אינסוף מכשירים שמבטיחים להוריד בלי מאמץ את הכרס, כך גם קיימים היום אינסוף קואוצ'רים, ספרים, קלטות, דיסקים וסדנאות שנושאים הבטחות ליצוק בנו אושר ואופטימיות ולהעצימם. המכנה המשותף הנמוך ביותר של כל אלה הוא שטחיות ורדידות. נכון שפה ושם יש גם מוצרים טובים, נכון שיש גם מאמנים רציניים, אבל רבים מהם חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת.

"בגדול, אנשים בעולם המערבי חווים היום עודף בחירה, עודף זמן ועודף כסף . עודף האפשרויות הזה הולך יד ביד עם עודף חרטה, והיום יש כבר מחקרים שמראים את הקשר ההדוק בין חרטה לדיכאון, לפסימיות ולחוסר שביעות רצון מהחיים. בנוסף, פסימיות ודיכאון הולכים יחד עם פרפקציוניזם ומאפיינים אנשים שעסוקים ב'מצוין' במקום ליהנות מה'טוב מאוד'. זה המצע לאינפלציה במוצרי האושר, אבל כשאדם משליך יהבו על גורם חיצוני - כל מוצרים הללו מתגלים כתרופת דמה.

"אין ספק שיש גם טכניקות רציניות כמו זו שפיתח מרטין סליגמן, שגורמות לאנשים ולארגונים להיות חיוביים ואופטימיים יותר, אבל שם מדברים בגילוי לב על שיפור בלבד, לא על טרנספורמציות. סליגמן ואנשיו לא מציגים עצמם כמשיחי שקר, ובגילוי נאות הם אומרים שאושר ואופטימיזם הן תכונה ג נטית".

ובכל זאת: "כשמבטיחים לשפר את האופטימיות באחוזים קטנים"

"אמת מידה אחת תהיה לבדוק את רמת הצניעות של האדם שמאחורי הסדנה/הספר/הדיסק/הווידיאו. אם עומד לפניך מרצה שבא בגישה של 'אני יכול לעבוד איתך באחוזים קטנים על שיפור רמות האופטימיות', זה סימן טוב. לעומת זאת, הייתי מסתכל בחשדנות על כאלה שמתנהגים כמו אנשי מכירות.

"אמת מידה אחרת לבחינת רצינות המוצר תהיה לבחון את המניעים של מחבר הספר/מעביר הסדנה ומניין הוא מגיע - האם הוא שם בשביל לעזור באמת או שהוא בא להעצים את עצמו ואת כיסו. לגבי סדנאות, הייתי בודק אם הן פונות למסות של אנשים או למספר מצומצם, כשיושבים בסדנה מאות אנשים ברור לגמרי שאי-אפשר להגיע לכל אדם".

אז מהו אושר: "ברגע שקיבלת החלטה, לך איתה ותהייה שמח בחלקך"

"אני תמיד אומר למי שרוצה להתחתן ולהיות נשוי באושר, לעזוב את תל אביב ולעבור למאחז 'מעלה גלגמש': שם הוא ימצא בחורה אחת עם כבשה אחת, יצמצם את האופציות שלו ויהיה שבע רצון. לעומת זאת בתל אביב מובטח לו שכל יום הוא יפגוש מישהי טובה יותר מזו שנבחרה על ידיו אתמול, וכל יום תתעורר אצלו חרטה. עוד משהו, 'ברגע שאתה מקבל החלטה, לך עליה עד הסוף, אל תסתכל לאחור על האלטרנטיבות שפסלת'. המלצה נוספת לקוחה מחז"ל: 'להיות שמח בחלקך".

"הפכנו לחברה בהפרעת קשב, ואם לא תעביר מסר בציוץ לא יקשיבו לך"

ד"ר דני חמיאל, פסיכולוג קליני, מרצה בתוכנית לפסיכולוגיה חיובית בלהב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

ד
 ד

למה התעשייה משגשגת: "כל דבר שדורש מאמץ, התמדה, זמן ועבודה לא בא בחשבון"

"בתרבות 'אינסטנט' וטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, הכול הפך מהיר וצמצם מגע בין אנשים. בסביבה כזו של קומוניקציה וירטואלית, האדם עלול לשגות במחשבה של 'אני לא צריך אנשים סביבי', וכאן עלול להיווצר מצב שבו אדם מחפש פתרונות בינו לבין עצמו, בקונכייה שלו מול המחשב. כל הוגה דעות רציני או חוקר אושר אומר לנו היום, כי אושר מונח במפגש עם אנשים אחרים ובנתינה, ושמציאת משמעות פירושה קשר עם אדם אחר.

"גם רכיב המהירות, שהתעצם מאוד בשנים האחרונות, מפריע לתחושות האושר. הפכנו לחברה בהפרעת קשב שחיה בספיד: אנשים מדברים היום בציוצים, ואם אתה לא מעביר את המסר בדקה לא יקשיבו לך. גם חיפוש התשובות לתחושת האומללות הוא אחר פתרונות מהירים וזריזים ברוח הזו: כל דבר שדורש מאמץ, התמדה, זמן ועבודה פנימית שלוקחת זמן - לא בא בחשבון.

"אגב, לא רק מוצרי האושר הניו-אייג'יים פרחו על המצע הזה, אלא גם הטיפולים הפסיכולוגיים קצרי הטווח, כי לאנשים אין סבלנות יותר ל'חפירות' (אם כי לא כל טיפול קצר הוא בלתי יעיל בהכרח)".

למה היא מזיקה: "אי-אפשר להיות מאושר ב'אינסטנט', בספיד"

"הפסיכולוגיה החיובית לא תמיד מובנת עד הסוף לסביבה, ויש מי שתופסים עליה טרמפ ומיצרים הבטחות ומוצרי אושר. אני לא בטוח שהם מזיקים, אבל רובם לא מועילים. אנשים שמחפשים אושר בקלות, נכנסים לספרים שיש בהם רעיונות אינטלקטואליים וסיסמאות, שמרביתן אמנם חכמות ונבונות, אבל הן לא מספקות את הסחורה.

"אי-אפשר להיות מאושר ב'אינסטנט' או דרך מתכון מהיר. תהליך זה דורש הרבה עבודה, לרבות שינוי בגישת ההתייחסות לחיים. האם טיפול פסיכולוגי עצמאי אפשרי? בהחלט, אבל זה תהליך שדורש ממנו יכולות כמו משמעת עצמית גבוהה מאוד, הרבה סבלנות, זמן הבשלה ושליטה עצמית. בפועל, מרבית האנשים שמחפשים אושר רוצים פתרון מהיר, במיוחד בתרבות הספיד שלנו. כדי להימכר טוב, מוצרי האושר - הספרים, הסדנאות וכולי, אכן מוצגים לצרכן בצורה כזאת ולא משיגים את המטרה, שכאמור דורשת עבודה קשה וזמן".

ובכל זאת: "נורה אדומה צריכה להידלק כשמובטח שינוי מהיר"

"קשה מאוד להבחין בין 'מוצר אושר' טוב למוצר שרלטני, אבל הייתי עושה הבחנה דרך השאלה - מי עומד מאחורי הסדנה? מי כותב את הספר? הרבה פעמים מדובר באנשים עם רטוריקה מצוינת, כריזמטיים, ורבליים, אבל נטולי כישורים או הכשרה לאבחן בעיות.

"נורה אדומה נוספת צריכה להידלק כשמוצר האושר מבטיח שינוי משמעותי במהירות. אם מנהל הסדנה אומר משהו בנוסח 'בוא, אתן לך כמה כלים שיאירו דברים חדשים, אבל ייקח לך 20 שנה לעשות את השינוי', הרי שזה נשמע הרבה יותר אמין".

אז מהו אושר: "מגע עם אנשים אחרים, קשר, נתינה"

"היום מדברים על שני רכיבים: הענקת משמעות לחיים ומיצוי עצמי. כיון שהתרבות המערבית מפמפמת בנו את השאיפה למצוינות, עלולה להיווצר בטעות פרדיגמה בנוסח: 'רק אם אני הכי טוב בכיתה/ הכי יפה בקבוצה, אני שווה'.

"אני ממליץ להמיר 'מצוינות' ב'מיצוינות' (מלשון מיצוי), וזהו תהליך ממושך לכל החיים. גם התיאוריה סביב מציאת משמעות מדברת על כך שכל הדיכאון והחרדה נמצאות באדם כשיש אצלו ריק של משמעות. גם אם נסיבות חייו של אדם שיש לו משמעות קשות מאוד, גם אם הוריו היו פסיכופתיים, הוא עדיין יכול לחוות שמחה ויחסים בין אישיים טובים.

"ואיפה נמצאת המשמעות? רק במגע עם אנשים אחרים, בקשר, בנתינה. ויקטור פרנקל אומר, כי 'אנשים שיושבים בבית ומנסים למצוא משמעות בינם לבין עצמם, משולים לאדם שמנסה לדחוף דלת כלפי פנימה, בשעה שהיא ניתנת לדחיפה רק החוצה'. במילים אחרות, אי-אפשר למצוא אושר בקונכייה".

"העיסוק ב'עצמי' במקום ב'קשר ובחיבור לאחר', מגדיל את הנרקיסיזם ואת הדיכאון"

פרופ' אבי קלוגר, מומחה ל-Appreciative Inquiry מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים

פרופסור אבי קלוגר / צלם איל יצהר
 פרופסור אבי קלוגר / צלם איל יצהר

למה התעשייה משגשגת: "השפע העלה את שיעורי הדיכאון"

"ממלחמת העולם השנייה חלה עלייה מתמדת בשעורי הדיכאון בעולם המערבי. זה קשור לשפע ולריבוי האופציות במערב. עד לפני דור או שניים אדם לא יכול היה לשרוד מבלי להיות תלוי במשפחתו, בחבריו או בקהילתו. ריבוי האמצעים מאפשר לו לפעול באופן עצמאי ולהגדיל את בדידותו. העלייה בדיכאון היא זו שדחפה לחיפוש תשובות לשאלה, מה עושים עם הדיכאון ואיך פותרים אותו. מסיבה זו התחזקו גם מחקרי הפסיכולוגיה החיובית, שכמובן לגיטימיים".

למה היא מזיקה: "הונאה עצמית והפניית עורף לרגשות שליליים"

"הסכנה הגדולה ביותר שנושאים בכנפיהם מוצרי תעשיית האושר, מונחים בהכחשה ובהשתקה של כאב, עצב וסבל. הרעיונות בחלק ממוצרי האושר באים אל אדם שחווה טראומה כלשהי ומצפים ממנו להיות מאושר, להקרין גישה אופטימית, לחייך. כלומר, להפנות עורף לרגשות שליליים שהוא חווה.

"להכחשה ולהדחקה הללו מחירים כבדים ביותר בהיבט של החרפת בעיות נפשיות והשפעה שלילית על הבריאות, גם הפיסית. אם ניקח אפילו טראומת זוטא, כמו עובד שחווה עלבון מהממונה שלו ומרגיש פגוע, חשוף, עצוב, חרד או מושפל, אבל בשל כל הרעש הזה על מחשבות חיוביות מצפים ממנו, והוא מצפה מעצמו, לשחק את המשחק של 'להיראות שמח' בארגון; התוצאה היא הונאה עצמית ודיסוננס שבפירוש אינו בריא.

"בעיה אחרת שמונחת במוצרי התעשייה היא הטלת האחריות של תחושת האושר על האדם הפרטי הבודד. זה כשלעצמו מחריף עוד יותר את הבדידות ואת תחושות הדכדוך. היום אנו מבינים שאושר אמיתי וחוסן נפשי מתפתחים מתוך קשרים אנושיים, מתוך אינטראקציה עם אנשים אחרים.

"חלק מסדנאות האושר מפריעות לטפח קשרים חדשים או קיימים והן נערכות בנוסח 'תעשה רק מה שאתה אוהב', 'אם לא טוב לך תזרוק אותו'. יש שם לעתים המלצות להתנתקות מקשרים ולהגדלת העיסוק בעצמי, במקום לעבוד על חיבורים, גם אם הם חיבורים קשים (למשל, קשרים עם קולגות לעבודה, בני משפחה, בני זוג וכולי). אגב, גם בתהליכי קואוצ'ינג יש לעתים עיסוק מוגזם בעצמי, במקום ב'קשר ובחיבור', מה שעלול לייצר עוד יותר התכנסות עצמית, הגדלת הנרקיסיזם והדיכאון".

ובכל זאת: "'ייעוץ הדדי', החלפת זמן הקשבה, הוא פתרון אידיאלי"

"ההצעה שלי פשוטה. לבחון את מוצר האושר על-פי מה שאומרת לו סביבתו הקרובה. כלומר, אל תשאל את צרכן האושר אם הוא מאושר או לא - שאל את משפחתו האם הספר, הסדנה או הרעיונות החדשים שרכש עשו אותו אדם מאושר יותר. למה? כי הסביבה הקרובה תמיד משקפת טוב יותר את המציאות, בשעה שהאדם באופן טבעי נוטה להכחשות.

"בעניין זה אני יכול לספר מניסיוני, שלפני כשש שנים, כשנחשפתי לחלק מהשיטות, הסדנאות, המתודות והדוקטרינות של תעשיית העושר, גיליתי סקרנות, התלהבות ואנרגיה עצומה, ולאחר שצרכתי חלק מהן החשבתי את עצמי ל'מאושר'. אבל לו היו שואלים את סביבתי או את משפחתי לגבי רמות האושר שלי, הם היו מעידים דווקא על הרבה כאב, סבל ועצב.

"בנוסף, אני מציע לבחון את הסמינרים, הכנסים והסדנאות על-פי אמת מידה נוספת: האם הם מוציאים משם אנשים עם חברויות חדשות? האם הם עוזרים לאדם להתחבר טוב יותר למשפחה, לחברים בעבודה, לממונים או שהן דוחפות אותו להתנתק. אם זה המצב, הרי שלמוצרים הללו השפעה שלילית מזיקה שרק ישחזרו את הדיכאון.

"בהקשר זה, דווקא מוצרים כמו ספר או DVD בנושאי אושר לא מעודדים קשר. אותו דבר נכון גם לגבי תהליכי קואוצ'ינג מסוימים שעלולים לטפח נרקיסיזם ואגואיזם. לעומת זאת, מוצרי אושר כמו קבוצות 'ייעוץ הדדי' (החלפת זמן בהקשבה נטו), עשוי להיות פתרון אידיאלי שכן הוא גם עונה על הצורך הקמאי של האדם בקשר".

אז מהו אושר: "כדי ליצור חיובי, יש להקשיב היטב לשלילי"

"כדי ליצור חיובי בחיינו, יש להקשיב היטב לשלילי. אחד המפתחות המרכזיים לאושר עובר דרך הקשבה - גם בהיבט של חיבור בין אנשים, אבל גם בהיבט של הקשבה לקולות הפנימיים שצפים בך. גם כאן האדם זקוק לגורם חיצוני מקצועי שיסייע לו כי 'אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים'".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988