מי מפחד ממונופול הגז?

רגע לפני הניצחון הצודק על הטייקונים בנושא ששינסקי, לאנשי האוצר יש קמפיין חדש

חוק ששינסקי יעבור בכנסת היום או מחר, בכך אין עוד ספק. הטייקונים הובסו. הטובים ניצחו. וכעת נותר רק לריב על השלל. אבל באוצר מקנן בכל זאת חשש עמוק. אם יתייקרו מחירי הגז הטבעי ליצרני החשמל, יואשם שר האוצר כי כל המערכה המפוארת שניהל נגד הטייקונים לא הייתה אלא צינור להעברתם של כספי הציבור לקופת האוצר. כל מודל המיסוי המפואר שבנה ששינסקי לא היה אלא מס עקיף נוסף שהושת על הציבור דרך תעריפי החשמל.

על רקע זה, פתח האוצר הבוקר (ד') בקמפיין החדש שלו נגד "מונופול הגז". תוך התנשאות וזלזול אופייניים במבקריו ובהבנתם הכלכלית, ניסה האוצר להעביר באמצעות התקשורת מסר פשוט: שותפות תמר היא מונופול גז, והדרך היחידה לטפל בה היא באמצעות הקמת מתקן LNG לייבוא גז טבעי נוזלי שיאפשר לישראל ליצור תחרות אמיתית לתמר.

אם חוק ששינסקי עוד נשען על היגיון כלכלי, הרי שהקמפיין החדש של האוצר גובל באבסורד. הנחות היסוד שלו מעידות לא רק על אי-הבנה בסיסית של שוק האנרגיה, אלא שהן מנוגדות לכל היגיון כלכלי (ולא נחזור כאן על הקלישאה של לימודי שנה א' בחוג לכלכלה).

המחיר רק יעלה

הנה שאלה שגם מי שלא למד על עקומות היצע וביקוש באוניברסיטת תל אביב מסוגל לענות עליה: מחירו של הגז הטבעי הנוזלי בהסכמים ארוכי טווח גבוה פי-שניים עד שלושה מהמחיר שדורשות השותפות בתמר. המחיר הזה צפוי רק לעלות, בגלל שאסון הגרעין ביפן צפוי להגדיל את הביקוש העולמי לגז טבעי נוזלי בעולם. כיצד בדיוק יצליח הגז הטבעי הנוזלי לשבור את כוחם של יזמי תמר כשמחירו גבוה פי שלושה? האם לא תושג דווקא התוצאה ההפוכה?

אבסורד מספר שתיים: תארו לעצמכם שסעודיה או רוסיה יכריזו על רצונן להתחיל לייבא נפט על מנת לפתוח את משק הנפט שלהן לתחרות. מגוחך, לא? אבל זה יהיה בדיוק מצבה של ישראל בתוך שנים ספורות, לאחר שיפותח שדה קידוח לוויתן.

לשם מה צריכה מדינה המייצאת גז טבעי להשקיע בבניית תשתית יקרה ומורכבת ליבוא גז? לא פשוט יותר לעודד כניסה של מפיקי גז נוספים לשוק המקומי?

בדיקה של הנעשה בשוקי האנרגיה בעולם מביאה למסקנה מפתיעה: מרבית המדינות בעולם נתונות לחסדיהם של מונופולים. נחשו מה? זה לא כל-כך רע. על-פי ד"ר ברנדה שפר, מומחית בינלאומית למדיניות אנרגיה מאוניברסיטת חיפה, יש מעט מאוד שווקים בעולם שבהם מתנהלת תחרות אמיתית בין ספקי גז.

עם כל הכבוד לרייטינג

לדברי שפר, "זה קורה רק בשוקים מאוד גדולים כמו ארה"ב או באזורים המתועשים באירופה, כיוון שהקמת תשתיות גז היא יקרה ולא משתלמת אם לספק אין שוק מובטח".

כאן אנו מגיעים לנקודה האחרונה. "ההנחה שספק יחיד הוא תמיד החזק והצרכן חלש פשוט אינה נכונה", אומרת שפר. "בשוק גז טבעי שנבנה נכון קיימת תלות הדדית בין הספק לצרכן ולכן המחיר יהיה כמעט תמיד באמצע".

ועוד מילה לאוצר: במקום לקדש מלחמה חדשה על תמר בשם התחרות והמחיר לצרכן, אולי תשקלו הפעם גם אינטרסים חשובים אחרים כמו ודאות השוק והאספקה. עם כל הכבוד לרייטינג שמייצר מאבק בטייקונים, אולי עכשיו, אחרי הניצחון הגדול, הצודק, המוסרי, הגיע הזמן לקצת שיתוף פעולה?