נשים חרדיות משתלבות בשוק העבודה לאורך העשור האחרון, אך גברים חרדים לא - בעיקר בשל היעדר השכלה המכוונת לשוק העבודה. כך עולה מקטע נוסף מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2010, ששחרר היום (א') הבנק.
"הכנסתה הפנויה של משפחה חרדית שבה הגבר אינו עובד והאישה עובדת עלולה לרדת משמעותית כשהגבר ייצא לעבודה (בהנחה שישתכר שכר מינימום), בשל ירידת הכנסותיה שלא מעבודה (למשל מלגת כולל ועזרה כלכלית מארגוני צדקה)", נכתב בדוח. "לכן, שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של הגברים החרדיים תלוי במידה רבה בעליית כושר ההשתכרות שלהם, יחסית למקורות ההכנסה האלטרנטיביים שמחוץ לשוק העבודה. שינוי זה אפשרי באמצעות רכישת השכלה או הכשרה המכוונות לשוק העבודה, שתעלה את השכר הפוטנציאלי של גברים חרדיים".
בבנק ישראל מדגישים את חשיבות שילוב החרדים בשוק העבודה, בשל עליית חלקם בקרב האוכלוסיה כולה. החרדים מהווים היום 8%-10% מסך האוכלוסיה בישראל, כאשר לפי התחזיות שיעורם באוכלוסיית גילאי 25-64 (גילאי העבודה העיקריים) יגיע בעוד כעשרים שנה ל-17%.
"גידול חלקם של החרדים באוכלוסייה, על רקע הזדקנות האוכלוסייה וצמצום שיעורי הילודה ביתר קבוצות האוכלוסייה, מדגיש את חשיבות שילובם בתעסוקה", נכתב בדוח בנק ישראל.
בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדים לעידוד תעסוקת חרדים, כמו למשל קיצוץ בקצבאות הילדים משנת 2003, תוכניות ישירות לעידוד התעסוקה וביטול חוק משפחות ברוכות ילדים. למעשה, מדינת ישראל השקיעה ב-2010 לבדה יותר מ-300 מיליון שקל לפרויקטים לעידוד תעסוקת חרדים (מתוכם כ-150 מיליונים הופנו לסבסוד מעונות יום לאוכלוסייה החרדית).
בבנק ישראל מזכירים מגמת "אקדמיזציה" במגזר החרדי, כלומר עלייה בקרב הרוכשים השכלה אקדמית, וקוראים לממשלה להמשיך לעודד מגמה זו: "אם המגמה תתעצם, ייווצר בעתיד שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית. שינוי זה יכול להשפיע רבות על מצב המשק הישראלי, ולמנוע ממנו להגיע למצב שבו שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה יכבידו על יכולתו לצמוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
