בעוד שברוב המדינות המשתייכות לארגון OECD התמתנה בעשור האחרון העלייה באי-השוויון ובחלקן אף נרשמה ירידה, בישראל הפערים בהכנסות ממשיכים להעמיק והם מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות, הן על פי מדד ג'יני והן על פי מדדים נוספים - כך קובע דוח בנק ישראל בפרק המתייחס למדיניות הרווחה.
אי-השוויון בישראל העמיק בין היתר בשל ירידה מקבילה הן בהכנסה מעבודה והן בהכנסה מקצבאות. תשלומי ההעברה בישראל, כלומר הקצבאות, נחשבות "נמוכות מאוד" על פי בנק ישראל בהשוואה בינלאומית, אף שהן עשויות להפחית את אי-השוויון ולחלץ מעוני. כמו כן, מדיניות הפחתת המסים הישירים היטיבה בעיקר עם מקבלי השכר הגבוה.
בבנק ישראל מזכירים כי שיעור העוני בישראל גבוה בעיקר בקרב המגזר הערבי והחרדי, המאופיינים בין היתר בשיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה (גברים חרדים ונשים ערביות - ש"נ) ובמשפחות מרובות ילדים. בהקשר זה צריך לציין כי דוח העוני החצי-שנתי שפרסם באחרונה המוסד לביטוח לאומי קבע כי חלה החרפה בעוני דווקא בקרב משפחות עם 1-3 ילדים, לעומת צמצום מסוים בתחולת העוני בקרב משפחות עם 5 ילדים ויותר.
בבנק ישראל מציינים את תופעת העובדים העניים, שגדלה בשנים האחרונות הן ביחס לעבר והן בהשוואה בינלאומית. כשני שליש מהעניים בארץ חיים במשפחות עם מפרנס אחד לפחות, "שיעור גבוה מאוד" לפי מחברי הדוח. מסיבה זאת סבורים בבנק ישראל כי על הממשלה לאמץ את המסקנות שפרסמו כמה ועדות בולטות, ובהן גם זו של ארגון OECD, שהמליצו לשלב בין תשלום קצבאות והגדלת הקצבאות לאוכלוסיות שבאמת זקוקות להן ולא יכולות לעבוד, ובמקביל להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה תוך הגדלת התמריצים להשתלבות כזאת. בין היתר, מוצע להגדיל את המענק הניתן במסגרת תוכנית "מס הכנסה שלילי", וכן להרחיב ולשפר את ההכשרות המקצועיות.
מרחיבים הפער בין החינוך היהודי לערבי
דוח בנק ישראל מציין, ולא בפעם הראשונה, כי המתאם הקיים בארץ בין מצב סוציו-אקונומי לבין תוצאות התלמידים במבחנים השוואתיים גבוה ביחס לרוב מדינות OECD. אבל דוח הבנק מגלה נתון חמור לא פחות: ממשלת ישראל העניקה לפני כמה שנים כלי מיוחד לצמצום הפערים האלה בחינוך - אפליה מתקנת באמצעות מתן שעות הוראה נוספות לבתי ספר עם רקע סוציו-אקונומי חלש.
אלא שבפועל, תקצוב היתר ניתן בעיקר לבתי ספר הנמנים עם החינוך הממלכתי-דתי יהודי ואחריהם הממלכתי יהודי, בעוד שבתי ספר מהמגזר הערבי קיבלו הרבה פחות - זאת על אף העובדה שהם היו זקוקים לאפליה מתקנת יותר מכול. לפי בנק ישראל, רוב התלמידים המגיעים מרקע חלש הם מהמגזר הערבי.
גם התמיכה התקציבית הנוספת שניתנת לבתי ספר יסודיים מצד עמותות שונות ורשויות מקומיות הגיעה בעיקר לבתי הספר היהודיים, בעוד שבבתי הספר הערביים היא הייתה "זניחה" על פי בנק ישראל. מחברי הדוח ממליצים לנהוג באפליה מתקנת נכונה יותר, וכן קוראים לממשלה להרחיב את הכלי הזה גם לחטיבות הביניים ולתיכונים, באמצעות השקעה של מאות מיליוני שקלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
