הנקראות ביותר

התחקיר: כך מחק מנדלוביץ' 100 מ' ש' למשקיעים קטנים

גלובס tv (עדכון) - בעלי בית-הספר "מגמות" ומי שזכה לתואר "גורו השקעות" הותיר אחריו שורה של משקיעים הרוסים שאומרים: "מבחינתנו הוא היה אלוהים" ■ מנדלוביץ: "שיפנו לביהמ"ש"

loading

נפתלי מנדלוביץ, מנכ"ל ובעלי מכללת "מגמות" ללימודי שוק ההון, הפך בשנים האחרונות לגורו השקעות בקרב חובבי התחום. ההרצאות של מנדי, כפי שהוא מכונה בפי כול, הפכו לשם דבר ולא בכדי. הן מרתקות, חריפות, מתובלות בכמות נדיבה של הומור, ואת הטיפים וההערכות שלו לגבי שוק המניות שותים משקיעים בצמא. ההערכות האלה, שמקבלות ביטוי הן בהרצאות והן על גבי הרשת, הן גם לרוב כאלה שנעים לשמוע: מנדלוביץ ידוע כבעל משקפיים ורודים במיוחד. "אני מודה באשמה שאני אופטימי", הסביר בעבר, "מי שלא אופטימי - לא ירוויח בחיים".

בתקופה שלאחר פרוץ המשבר העולמי ב-2008, האופטימיות הזו הניבה למנדלוביץ ולציבור "מאמיניו" לא מעט תשואות. הגורו המליץ להשקיע באג"ח זבל של חברות שונות, מתוך הערכה שחברות מצוינות נסחרות בדיסקאונט משמעותי רק בגלל המשבר. ההמלצות הוכיחו את עצמן, והתשואות היו מרשימות.

"מנדי היה אז בשיאו, המלך הבלתי מוכתר שלנו", מספר תלמיד שלו, "הרבה תלמידים הרוויחו המון כסף בזכות ההמלצות שלו. כל אחד במכללה היה בא אליך ומספר כמה הוא הרוויח פה וכמה הוא הרוויח שם. מנדי, מבחינתנו, היה אלוף העולם. ההצלחה הזו הפכה אותו לאלוהים". בהמשך הפכו מאות תלמידים לחברים ב"יו-טרנד", מועדון משקיעים שהקים מנדלוביץ ובאמצעותו הוא משקיע את הכסף ומנהל אותו עבורם.

נפתלי מנדלוביץ`, יו-טרנד / צלם תמר מצפי

בחודשים האחרונים האופוריה התפוגגה ומן הקמפוס של המכללה בפתח תקווה עולים יותר ויותר טונים צורמים של כפירה בגורו הפיננסי. זה קרה לאחר שתלמידים שהפכו לחברים ביו-טרנד מצאו את ההשקעות שלהם רושמות הפסדים כבדים, וללא יכולת לממש את ניירות הערך, אפילו בהפסד, ולמשוך את הכסף. שרשרת ההשקעות שאליה הצטרפו בהמלצת המרצה הנערץ, לפי הערכות בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקלים, התבררה, בינתיים לפחות, ככושלת ביותר. מדובר בהשקעות בסיכון גבוה - בין חברות על סף פשיטת רגל ובין כאלה שמעולם לא מכרו או שמכרו מעט מאוד.

"כבר שנה אני רודפת אחריו ומבקשת שישחרר לי את הניירות, מאז שהגעתי למסקנה שהכול בעצם קרס", מספרת חברה במועדון. "רציתי לממש לפחות חלק מהפורטפוליו, אפילו בהפסד, כי אני במצוקה כספית ומאוד זקוקה כרגע לכל סכום. אמרתי את זה למנדי, אבל הוא מתחמק ופשוט מורח ומורח אותך בלי סוף. בינתיים, הערך של הניירות יורד".

לאחר שתגובות ביקורתיות שפרסמו התלמידים המשקיעים נמחקו מפורום "מגמות" באינטרנט, פתחו התלמידים פורום באתר "תפוז" ובו הם שופכים את זעמם על המרצה. "מנדי יקירי, אי אפשר להחביא הכול מתחת לשטיח!", כתב אחד. "קיבלנו הרבה פתגמים ומנטרות שובות לב ונפש - ואפס אינפורמציה", כתב אחר, ודוגמאות יש למכביר: "עיוורים היינו שהלכנו אחרי הגורו, והוא הטביע אותנו בנהר"; "לכל המכורים לגורו מנדי - פיתחו עיניים!".

האם מדובר במשקיעים שביקשו להתעשר בהשקעות ספקולטיביות וכעת מתקשים לשאת באחריות לתוצאות? או במי שנפלו קורבן למניפולציות של מרצה כריזמטי? חברי מועדון שעמם שוחחנו מודים שהיו מודעים לסיכונים שכרוכים בהשקעות הספקולטיביות, אולם טוענים מאידך שהיו בעיות קשות בהתנהלותו של מנדלוביץ מולם ועם כספם. לטענתם, מנדלוביץ פועל בחוסר שקיפות, לא מדווח להם כראוי על מצב השקעותיהם, וגם כשהם רוצים לממש, הוא אינו מאפשר זאת. ניירות הערך שלהם מוחזקים אצלו, על שם חברה פרטית בבעלותו. אם לא די בכך, תחקיר G מגלה כי מנדלוביץ היה מושקע באופן אישי בחלק מהחברות שבהן עודד את חברי המועדון להשקיע. לכאורה, פוטנציאל לניגוד עניינים אם מנדלוביץ אכן לא הקפיד, כפי שטוענים חברים ביו-טרנד, על גילוי נאות.

מנדלוביץ עונה שהכול כשר: הוא מעביר דיווחים כנדרש, כשהיה לו עניין אישי, הוא עדכן, ומי שירצה לממש, יקבל את הניירות תוך יום. כך, למשל, הוא מסביר את השקפת עולמו בנושא שקיפות: "צריך להנהיג אותם כדי שלא יעשו שטויות. אסור לתת למשקיעים להשפיע על ההשקעות. צריך לקשור להם את העיניים".

הורשע במסגרת הסדר טיעון

את דרכו בשוק ההון החל מנדלוביץ, 62, בשנות השמונים, לאחר שחרורו כסגן אלוף משירות ממושך בצנחנים. בתחילת שנות התשעים זיהה את הרעב בציבור ללימודי שוק ההון, והקים מסגרת שתחילה פעלה מתוך אוניברסיטת בר אילן, ובהמשך התפתחה למכללת "ביזפורטל", היום "מגמות". במכללה מועברים קורסים המקנים מושגי יסוד בשוק ההון, וכן קורסי הכנה לבחינות לקבלת רישיון ניהול תיקים וייעוץ השקעות. "רועי ורמוס קיבל את הרישיון ממני", מספר מנדלוביץ, "קובי לוינסון מדש אייפקס למד פה. בסך הכול עברו אצלי בכל הגלגולים 80 אלף תלמידים".

למרבה האבסורד, למנדלוביץ, שאוחז בניסיון עשיר ומכשיר תלמידים לבחינות לקבלת רישיונות - אין רישיון לניהול תיקים או לייעוץ השקעות. ב-1997 הוא ביקש מרשות ניירות ערך פטור מהצורך לעבור בחינה על רקע מקצועיותו וניסיונו המעשי - אולם נידחה. הפתרון שלו היה פשוט: לפעול ללא רישיון. לא חלף זמן רב וב-2002 הוגש נגדו כתב אישום בגין ניהול תיקים וייעוץ השקעות ללא רישיון. הייעוץ התבצע במסגרת "מועדון משקיעים" שאותו הקים מנדלוביץ כבר ב-1991, ובמסגרתו נהג לשלוח לחברי המועדון מבזקים שבועיים ובהם עצות לגבי השקעה בניירות ערך. ביולי 2004 הוא הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון. בגזר הדין נכתב כי מנדלוביץ "כרסם באמון הציבור" והפר את חובת האמון ללקוחותיו.

על אף שגם הפרקליטות הסכימה כי מנדלוביץ אוחז בכישורים המקצועיים הרלוונטיים, בית המשפט קבע כי פעילותו ללא רישיון הזיקה ללקוחות ולא הייתה רק עבירה טכנית. מדוע? מכיוון שבעל רישיון מחויב בשלל תקנות המיועדות להגן על הלקוח - בין היתר איסור פעילות בניגוד עניינים, עריכת הסכמים מפורטים וכן הלאה. "בהיעדר רישיון לנאשם", כתב השופט גלעד נויטל, "אוינה למעשה סמכות הפיקוח של הרשות לניירות ערך על מילוי חובותיו. כפועל יוצא, סוכלה למעשה תכליתו של החוק, והיא הבטחת טובת הלקוח".

השופט גזר על מנדלוביץ קנס צנוע ושלושה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות, לא לפני שהדגיש את הצורך בענישה "ממשית ומרתיעה".

התיק הפלילי לא פגע בהצלחה של מנדלוביץ. שלושה חודשים לפני שנגזר דינו תואר בעיתון זה ההייפ בקורסי שוק ההון על רקע הגאות אז בבורסה, ו"מגמות" ניצבה בחזית הפריחה. "לכולם יוצאות העיניים", אמר אז מנדלוביץ על מבקריו, "ההצלחה שלי משגעת אותם. המרצים הצעירים שאני מעסיק קורסים אחרי שמונה שעות הרצאה ברציפות, מרוב שיש עבודה. זה בגלל שאני מצליח. בטירוף. אני כוכב".

מאז המשיכו רבים שביקשו לפענח את רזי שוק ההון להירשם ל"מגמות", כשהקורסים של מנדלוביץ זוכים לפופולריות מיוחדת. ב-1 בינואר 2009 פתח מנדלוביץ את "יו-טרנד", מועדון משקיעים חדש המוגדר באתר המכללה כמיועד "לאנשים בעלי הון", "מתאים לבוגרי המכללה בעלי הון פיננסי משמעותי", "למשקיעים אקטיביים ובעלי רקע והבנה בהשקעות פיננסיות". המשבר העולמי, מוסבר שם, "ייצר הזדמנויות השקעה עם רווחיות גבוהה", והשקעות המועדון יבוצעו לפי קריטריונים של תשואה "גבוהה", לצד סיכון "מבוקר".

המוניטין שצבר מנדלוביץ לאחר פרוץ המשבר הביא להיענות גבוהה, ומאות הצטרפו למועדון. עדות לפופולריות ניתן למצוא בדמי החבר השנתיים שגובה המועדון: 2,500 שקלים, זאת לעומת 100-200 שקלים בלבד במועדון הקודם של מנדלוביץ.

במה המועדון הנוכחי שונה מהמועדון הישן, שעל הפעילות שבמסגרתו הוא הורשע בדין? מנדלוביץ משיב: "היה הבדל אחד. זו הגדרה טכנית - שם היו מיילים אישיים שנשלחו לחברים, וזה נחשב לייעוץ".

ייעוץ השקעות מוגדר בחוק כ"מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים". מנדלוביץ טוען שמה שהוא עושה שונה לגמרי: "אני אומר מה דעתי על החברה, וכל אחד יכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה. יש השקעה ספציפית שמוצגת לחברי המועדון, ומי שרוצה מצטרף". יתר על כן, בפורום המכללה, בסיום כל הודעה שלו (למשל, על דלק נדל"ן השבוע: "במחיר הזה לא הייתי מוכר"), מצוין כי "המידע לצורכי הדרכה בלבד ואינו תחליף לייעוץ השקעות או המלצה לפעולה".

לדבריו, "לא אמרתי לאף אחד 'בואו תשימו כסף'. אני אומר 'פניתי לחברה מסוימת כדי להמיר אג"חים למניות. אם מישהו רוצה להשתתף בפרויקט או שיש לו אג"חים, שיפנה אליי, אני מקים שותפות לעניין'". אותה שותפות אד-הוק, שמנדלוביץ ממשיל ל"קבוצת רכישה", היא שקונה את ניירות הערך ולא חבר המועדון.

"זה מבנה דומה לקרן גידור, ומבחינה משפטית אם מקימים שותפות זה יכול להיות תקין וחוקי", מסביר עו"ד דן צוק, המתמחה בשוק ההון, איך בנוי הסדר מסוג זה מבלי להתייחס ספציפית ליו-טרנד. "אבל יש פה גם בעייתיות במובן שהסדר כזה עלול להיות 'כשר אבל מסריח'. יש הרבה אנשים נטולי רישיון שמקימים קרנות ועושים הרבה דברים שעקרונית תקינים, אבל הם מהווים פתח להמון צרות".

"איש מכירות מעולה"

כך פעלה השיטה: פעם בחודש-חודשיים קיים המועדון כנס, שבו הסביר מנדלוביץ היכן הוא ממליץ להשקיע, זאת במסגרת "פרויקטים" שונים. אלה התחלקו לשני סוגים עיקריים: פרויקטים של השקעה באג"חים של חברות נסחרות הנתונות במצוקה ופרויקטים של השקעה בחברות סטארט-אפ פרטיות (לגביהן, יצוין, כל נושא רישיון הייעוץ כלל אינו רלוונטי).

בחברות הנסחרות התוכנית הייתה להמיר את האג"ח למניות ולממשן ברווח, מתוך תפיסה ש"אם מחזיקי האג"ח יעבדו כקבוצה, ניתן יהיה לשפר את מצבם ולהשפיע על התוצאות"; בחברות הפרטיות הציפייה הייתה לאקזיט שיניב תשואה משמעותית.

בעוד מנהלי תיקים ויועצי השקעות כפופים לרגולציה מחמירה של רשות ניירות ערך שמחייבת, למשל, לציין השקעות מסוכנות במיוחד בהבלטה או לשאול את הלקוח שאלות רבות על הרקע הפיננסי שלו ומטרותיו בהשקעה - על ההמלצות הניתנות במסגרת "מועדון משקיעים" לגבי חברות ציבוריות אין כל רגולציה, וכמובן שלא לגבי החברות הפרטיות.

האם מנדלוביץ הבהיר את מידת הסיכון שבהשקעות השונות? כבר ב-2004 טען ב-G אחד המתחרים שלו בשוק ההוראה שתלמידיו של מנדלוביץ עלולים להיסחף להשקעות מוגזמות, שכן הגישה שלו "לא מספיק זהירה. אנשים שלא צריכים להיות בבורסה נמצאים שם בסכומים שאסור להם לסכן".

זו גם רוח הדברים העולה מעדויות החברים במועדון כיום. "אני אדם מאוד זהיר מטבעי", אומר אחד מהם, "אם אני השקעתי ביו-טרנד, תבין מזה שמנדי יכול להוציא כסף גם מבן אדם מת. הוא תותח שיווקי. ידעתי שזה מסוכן, אני מודה שהימרתי על הכסף שלי. התפתיתי בגלל שב-2009 כולם הרוויחו והיה לחץ חברתי. את הסטארט-אפים הוא היה מהלל כל-כך, יכולת להבין שהולכים לאסוף פה כסף מהרצפה".

"הוא לא אמר על שום דבר 'זו השקעה בטוחה', אבל בוא נאמר שהיה אפשר להבין את זה", אומר חבר אחר, "בפרויקט האג"ח השני נוצרה מין אווירה שכאילו 'חייבים להרוויח'. אני לא מכיר מושג כזה, ככה שאני בא בטענות גם לעצמי על ההשקעה שם".

- ואיך הוצגו ההשקעות בחברות הסטארט-אפ?

"שם בפירוש קנינו חלום. כל מי שעיניו בראשו הבין שזו השקעה בסיכון - או שתרוויח הרבה, או שהכסף יימחק. זה הרי לא סחיר, אם אין אקזיט והעסק לא יוצא לפועל, הלך הכסף. מנדי הציג את החברות האלה בצורה אופטימית. הוא כריזמטי ומשכנע, ומאוד נחרץ. הוא אמר שזה מסוכן, ושאם נצליח נוכל להרוויח פי כמה וכמה. הוא איש מכירות מעולה, וכמו כל איש מכירות הוא אומר לך מה שצריך להגיד, אבל מדגיש מה שנוח לו".

מנדלוביץ בתגובה: "בהסכם ההצטרפות למועדון המצטרף מצהיר שהוא יודע שיו-טרנד עוסקת בהשקעות מסוכנות ושאולי הוא יאבד את הכסף. כשאנשים מפסידים, הם מתחילים לחפש כל מיני דברים. כשאומרים מה הפוטנציאל ומה הסיכון, אנשים מקשיבים רק לפוטנציאל. באף פרויקט לא הלכה ההשקעה, ובכוחנו לגרום לכך שזה עוד יצליח".

"אין לי אלא לתהות"

בפורום המשקיעים שנפתח ב"תפוז", עלתה בין השאר תהייה האם למנדלוביץ יש אינטרסים אישיים בחלק מהפרויקטים שבהם עודד את החברים להשקיע. השאלה נותרה פתוחה, כשגם מבקריו החריפים כותבים שאינם יודעים על דבר כזה. אלה שעמם שוחחנו היו חלוקים: יש שטוענים שלא עודכנו, ואחרים אומרים שכן: "לא בטוח שזה היה במסגרת גילוי נאות מסודר, אבל בתשובה לאחת השאלות הוא אמר 'אני משקיע שם, לי יש הרבה יותר כסף בחברות האלה ממה שאתם משקיעים".

- מנדלוביץ, האם יש לך עניין אישי בחלק מההשקעות של המועדון?

"לא, מה פתאום".

בהמשך, בתשובה לשאלות G, אישר מנדלוביץ שהוא שותף בשתי החברות הכלולות בפרויקט הסטארט-אפים של יו-טרנד: אינפודרו ודיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות. "אני הקמתי את שתי החברות האלה, עם אנשים נוספים". לטענתו, הוא עדכן בכך את חברי המועדון.

זה המקום להסבר קצר. "דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות" היא גלגול של "דיגיטל וריפיקיישן", חברה שנוסדה ב-2000 על-ידי המפכ"ל לשעבר אסף חפץ ושורת משקיעים, ופיתחה טכנולוגיה חדשנית לבדיקת כסף מזויף. מנדלוביץ השקיע בחברה המקורית באמצעות חברת "מנדי הון סיכון". ב-2006 פרץ סכסוך בין בעלי המניות בחברה, שהוביל לשיתוקה. העובדים פנו לבית המשפט בטענה לחובות של מיליונים כלפיהם וכלפי גורמים נוספים, והחברה נכנסה לפירוק.

בשלהי אותה שנה הגישה "מנדי הון סיכון" הצעה לקנות את נכסי החברה תמורת 4.6 מיליון דולרים. ההצעה הוגשה על-ידי החברה של מנדלוביץ מסיבות טכניות, ובפועל דובר בהצעה מטעם קבוצה מקרב בעלי המניות. בינואר אישרה את הבקשה "בלב כבד", ורדה אלשיך, שופטת המחוזי בתל אביב. אלשיך ציינה כי מדובר בהסדר חריג בשל התחייבות הרוכשת לפרוע 100% מחובות הנושים ולשלם במלואו את שכר הטרחה של המנהל המיוחד, עו"ד עופר שפירא - חצי מיליון דולרים.

יומיים לאחר החלטת אלשיך נרשמה "דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות", שאליה הועברה הפעילות. הרוכשים, לטענת שפירא, התקשו לעמוד בהתחייבויות כלפיו, ולכן סוכם איתו על פריסת תשלומים ועל תשלום חלק מהסכום באופציות במקום במזומנים.

אלא שבנובמבר 2008 סירבה אלשיך לאשר זאת. "אין לי אלא לתהות", כתבה השופטת, "על התנהלות הרוכשת, אשר על פניה (ואני זהירה בלשוני) אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותה". מנדלוביץ מצדו, טוען שאינו זוכר את המקרה הזה.

כך או אחרת, הקבוצה הרוכשת שמנדלוביץ בתוכה חויבה לשלם לשפירא במזומן. זמן קצר אחר-כך, הציג מנדלוביץ בפני חברי יו-טרנד הזדמנות השקעה נפלאה: חברת דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות, שלה צפה אקזיט מוצלח ב-2010. בפברואר 2009 חברי המועדון הזרימו לטובת העניין מיליונים. זמן קצר אחר-כך נעצר שמואל שגיא, ממנהלי החברה, בחשד להשמטת הכנסות בהיקף מיליוני דולרים וניהול ספרי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס (בעניין הקשור לחברה אחרת). לאחרונה עדכן מנדלוביץ את חברי המועדון כי החברה "בתהליך רה-ארגון למהפך עסקי" וגויסה לה "הנהלה איכותית".

"הם נראו אנשים לא רמאים"

גם את ההשקעה באינפודרו שהוא הקים עודד מנדלוביץ באמצעות מועדון המשקיעים. לגבי הסטארט-אפ, שעיסוקו בפתרונות וידאו לסלולר, כתב מנדלוביץ כי החברה, שנוסדה גם היא ב-2000, מצויה "על סף פריצה עסקית בחודשים הקרובים".

אינפודרו רשומה בדלאוור, מדינה בארצות הברית הנחשבת לפופולרית ביותר לרישום חברות בשל יתרונות מיסוי וחקיקה נוחה יחסית עבור חברות במצוקת נזילות ובהליכי פשיטת רגל. בבעלות החברה האמריקאית חברה ישראלית בשם "אינפודרו (ישראל) מו"פ" השייכת ליעקב נוף ומעסיקה שישה עובדים בלבד. ביולי 2009, זמן קצר לאחר שהציע לחברי המועדון להשקיע באינפודרו, הקים מנדלוביץ חברה חדשה שהוא נרשם כמנהלה וכבעל מניותיה היחיד: "אינפודרו מערכות".

מה הקשר בין החברות? "זו חברה שהקמנו ובסוף לא הייתה פעילה", אומר מנדלוביץ, "היה קטע שהופיע משקיע זר מחו"ל שרצה להעביר לקוחות, וחשבנו שנעשה איתו חברה משותפת, אבל זה לא צלח והפסקנו את הפעילות". אצל רשם החברות, אגב, החברה עדיין רשומה כפעילה.

מכיוון שמדובר בחברות פרטיות, חברי המועדון שואבים את כל המידע עליהן ממנדלוביץ וממנהלי החברות בלבד. מנדלוביץ הסביר לתלמידיו המשקיעים מה שוויין המוערך של החברות ואת הפוטנציאל. בחלק מהמקרים נערך מפגש עם הנהלות החברות, וחברי המועדון הניחו שמנדלוביץ יודע על מה הוא מדבר ושההנהלות אמינות. "אף אחד לא בדק את מצב החברות האלה בעצמו", מעיד חבר מועדון. "לא ראינו מאזנים, דוחות רווח והפסד. נפגשנו עם המנכ"לים שהציגו את החברות, והם נראו אנשים לא רמאים".

פרויקט נוסף של השקעה בחברות פרטיות מותג על-ידי מנדלוביץ, בעל כושר קופירייטרי מרשים, תחת הכותרת "TRASH TO CASH", משום שמדובר בהשקעה בחברות העוסקות בפסולת. למשל, EER של יאיר פודים ויצחק שרם, הטוענת שבידיה טכנולוגיה ייחודית לסילוק פסולת. החברה הוקמה בשנת 2000, ובין המשקיעים בה ניתן למצוא שמות כשלמה נחמה וכרעיה שטראוס. עד היום החברה לא ייצרה הכנסות כלל, שרפה 164 מיליון שקלים מכספי המשקיעים בה ויש לה חובות של עשרות מיליוני דולרים. הזמן שחולף ללא התאוששות גורם לחברים ביו-טרנד, שהשקיעה בחברה ארבעה מיליון שקלים, להתבדח כי שמו הנכון של הפרויקט צריך להיות דווקא "CASH TO TRASH".

מאחר שמדובר בחברה פרטית, קשה לאמוד את שוויה, אולם בשנים האחרונות גיוסי ההון לחברה מתבצעים לפי שווי שהולך ויורד: ב-2008, למשל, ביצעה החברה גיוס הון ששיקף לה שווי של 135 מיליון דולרים, ואילו בתחילת 2010 בוצע גיוס ששיקף שווי של 65 מיליון דולרים בלבד.

"בטוח שנקצור פירות"

כיצד הציג מנדלוביץ את ההשקעות השונות בפני חברי המועדון ומה סוכם ביניהם בדיוק? גרסאותיו וגרסאות החברים שונות ולעתים אף סותרות. חברים במועדון טוענים שבחלק מהפרויקטים כלל לא נחתם הסכם בכתב, בעוד מנדלוביץ מתעקש ש"כל מי שמשקיע כסף חותם על הסכם, ויושב מול עורך דין שמסביר לו את הזכויות והחובות שלו". עם זאת, מנדלוביץ סירב לחשוף בפני G מסמכים כלשהם הנוגעים למועדון: "לגבי החברות הפרטיות אני לא חייב דיווח לאף אחד. אם למישהו יש טענות שיפנה לבית המשפט".

עד שזה יקרה, אם בכלל, טוענים חלק מחברי המועדון שלאחר שהעבירו את הכסף, הם לא קיבלו אסמכתה כלשהי המעידה על אחזקותיהם בחברות השונות; ורק בסוף דצמבר, לאחר שלחצו על כך, קיבלו מכתב ובו "אישור" לזכויותיהם בהתאם להשקעות - זכויות המוחזקות על-ידי יו-טרנד. "עד אז, שנה וחצי לא היה לנו כלום ביד", אומר חבר מועדון, "נתת לו צ'ק - הימרת ואתה מקווה לטוב. הוא לא מדווח לך כלום".

מנדלוביץ בתגובה: "היה להם נייר גם קודם, אבל לא פורט שם לכל אחד מה ההשתתפות שלו בפרויקט".

- יש תלונות על כך שאתה לא מעביר דיווחים מסודרים בכתב על מצב ההשקעות.

"אני מדווח לכולם מה יש להם ומה מצבם. בחברות הציבוריות יש גם דיווחים בבורסה. בחברות הפרטיות הם מקבלים דיווח ויש להם אפילו נציג בתוך החברה".

- חברי מועדון טוענים שאתה לא מאפשר להם לממש את ההשקעות שלהם.

"לכל השקעה יש הסכם חתום, שבו נכתב שניתנת לי הסמכות להחליט מתי לחלק את ההשקעה ולפזר אותה. למרות זאת, כל מי שפונה יקבל מיד את הניירות".

מה יהיה בעתיד? מנדלוביץ מאשר שהחברות הפרטיות אינן רווחיות ולא מתקדמות בהתאם לציפיותיו בהתחלה, אולם נותר נאמן לגישה האופטימית שלו ומאמין בעתידן. גם לגבי "פרויקטי האג"ח" הוא טוען שדבר עוד לא אבוד, ונראה שלצד המתלוננים, יש גם חברי מועדון רבים שעדיין מאמינים בו. בכנס האחרון של יו-טרנד שהתקיים בדצמבר, מספר אחד מהם: "הרגשתי שהרוב עדיין גרופיז של מנדי. אולי הוא אפילו מסוגל לגייס עוד כסף. עם כל הכסף שהוא הפסיד לאנשים, והרי הייתה פה נפילה קולוסאלית, לכנס הוא הגיע כמו טווס נפוח, עם ביטחון מכאן ועד סוף העולם והבטחות שעוד יחזיר את הכסף ואפילו ירוויח. עם הבדיחות שלו הוא שולט שם ביד רמה, וכולם יושבים ושותקים. זה קרקס. צריך לראות כדי להאמין".

מה שהוסיף לדאגה שלו ושל אחרים היא העובדה שמאז דצמבר לא הודיע מנדי על כנס עדכון נוסף. רק בשבוע שעבר, יומיים לאחר שמסר ל-G את תגובותיו לתחקיר, בישר מנדלוביץ על כנס שתוכנן להתקיים אתמול (רביעי) לאחר מועד סגירת הגיליון.

חברי המועדון, ביניהם אלה שלטענתם ביקשו לשווא לקבל לידיהם את הניירות ולצאת מהשקעתם, קיבלו לקראתו מייל ממנדלוביץ: "החודשים האחרונים היו מאתגרים בכל תחומי ההשקעות. אני מלא הערכה על סבלנותכם ועל האמון שנתתם בי. אני בטוח שבכוחותינו המשותפים נקצור פירות מהשקעותינו". אשרי המאמינים.

נפתלי מנדלוביץ`, יו-טרנד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות