חילוקי דעות חריפים בתוך משרד הביטחון ובין המשרד לצה"ל לנוכח הפעילות הנמרצת שבה פתח מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אודי שני, לצמצום מסיבי של הזמנות ורכש המבוצעים בפטור ממכרז.
לפני כמה חודשים פנה שני למנהלים של מסלולי ביצוע הרכש וההזמנות במשרד הביטחון, בדרישה להעביר לאישורו המקדמי, באמצעות המערכת הממוחשבת המרכזית, ERP, את כל הפניות להזמנות ולרכש של הצבא ושל המשרד, שלגביהן יש בקשת פטור ממכרז. בתחילה הייתה ההתייחסות לדרישת שני כאל מטלה ביורוקרטית מיותרת שיש לבצע ולסיים, אולם ככל ששני דחה יותר ויותר בקשות לפטור - החלו הסערות והעימותים.
ממסמכים פנימיים במשרד הביטחון עולה כי כ-48% מתוך כ-16 מיליארד שקל רכש בשנת 2009 נעשו בפטור ממכרז. לאחר שנוכה רכש המבוצע במה שמכונה "פטור כפוי", כלומר פטורים טבעיים הנובעים מקיומם של ספקים בלעדיים כמו אוטובוסי אגד או נסיעות ברכבת, וגם פטורים שניתנו כתוצאה ממה שמכונה "תשתית לאומית" כמו מוקדי ידע ופיתוחים טכנולוגיים ייחודיים שהוזמנו על ידי מערכת הביטחון, עומד היקף הפטור ממכרז על 39% מהרכש.
מינואר עד ספטמבר 2010, כלומר לפני ששני החל לטפל באפידמיה המתפשטת של הפטורים ממכרז, ניתנו כ-4,500 פטורים ממכרז עבור תשלומים של יותר מ-7 מיליארד שקל. הפטורים התבקשו וניתנו בעילות שונות, לכולן כותרות חוקיות הנשענות על "תקנות חובת מכרזים" (התקשרויות מערכת הביטחון) - 1993. החלק המכריע בטיעונים, ויש אומרים תירוצים, לדרישות הפטור, נובעים משתי עילות מרכזיות: "ספק יחיד" ו"התקשרות עם יצרן לצורך אחזקה". עילה נפוצה שלישית היא "התקשרות במסגרת פרויקט לאחר פטור קודם", ולאחריהן "התקשרות דחופה", "התקשרות המשך לאחר מכרז" ועוד. שני, כך עולה מבדיקת "גלובס", מסרב למספר גדל והולך של אישורי פטורים.
המשרד המיוחד
נושא שיפור שקיפות ופומביות של הליכי הרכש במשרד הביטחון היה פרק בחוק ההסדרים בקיץ האחרון, לקראת הצבעה על תקציב המדינה לשנים 2011/2012. מדברי ההסבר עלה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין תקנות חובת המכרזים במשרד הביטחון לבין התקנות החלות על כל שאר משרדי הממשלה, ועל כן צורת הרכש במשרד הביטחון שונה באופן מהותי מצורת הרכש המקובלת ביתר משרדי הממשלה. יש לציין כי למשרד הביטחון היו כל השנים תקנות ייחודיות מסיבות של סודיות בשל סיווג בטחוני וכן של הצורך לאפשר רכש דחוף בזמני מלחמה. מסיבה זו נעשה שימוש במערכת הביטחון במקרים שונים של אירועים דחופים, גם אם אינם קשורים למערכת הביטחון - כמו שפעת העופות.
החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, יצא אז, יולי 2010, בביקורת חריפה. לדבריו: "תהליכי הרכש של משרד הביטחון אינם שקופים לחלוטין. אני מדבר על רכש אזרחי - לא על מערכות נשק. משרד הביטחון מבצע רכש מסוג זה בסכומים נכבדים, והוא לא פועל לפי כללי הרכש הנהוגים בממשלה... משרד הביטחון מתנהל לפי תקנות ישנות". האוצר הציע אז כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת חוקה, יתקינו תקנות חדשות לחוק חובת מכרזים עבור מערכת הביטחון, המותאמות, בשינויים הנדרשים, לתקנות חובת המכרזים החלות על המשק הציבורי כולו.
מערכת הביטחון התנגדה בתוקף, ובסופו של דבר הושמט הסעיף הזה בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלחץ שר הביטחון אהוד ברק, ובוויתור של שר האוצר יובל שטייניץ, בלילה האחרון של ההידיינות על תקציב הביטחון.
הנימוק המרכזי בהתנגדות של משרד הביטחון, של השר ברק ושל המנכ"ל שני, כמו של כל מי שהיו בתפקיד לפניהם, הוא שמשרד הביטחון מסרב בכל תוקף להיות כפוף לאוצר ומסרב מראש לתקנות שינוסחו בהשתתפות משרד האוצר. כמו כן, טענו, המערכת זקוקה לגמישות במצבים מיוחדים. עם זאת, עם הזמן, כך נראה, הבין שני כי הטענות המרכזיות נגד התנהלות משרד הביטחון בכל הליכי הרכש הן מוצדקות, שהם מזיקים למשרד וגורמים להוצאות כספיות כבדות, ולכן מן הראוי להביא לשינוי משמעותי בהם.
שינוי נהלים
החלטתו של שני לרכז מאמץ בסוגיית הפטור ממכרזים החלה לאחר שחשב משרד הביטחון, צחי מלאך, הציג בפניו את הנתונים על אודות היקפי הפטור כפי שנחשפו כאן. שני צפה, ככל הנראה, את ההתנגדות הקשה העלולה לבוא מצד הגופים החזקים הפעילים בהזמנות ורכש, שנהגו עד כה בעצמאות כמעט מלאה בכל הנוגע לפטורים ממכרז.
לפיכך, לפני מספר חודשים פנה שני לגופי הרכש במשרד הביטחון המבצעים גם את פעולות ההזמנות והרכש של הצבא: מנה"ר - מינהל הרכש המרכזי של מערכת הביטחון, אגף הבינוי המבצע רכש והזמנות הנוגעים לבינוי ומפא"ת - מרכז פיתוח אמצעי לחימה, הרוכש ציוד למערכות מו"פ ולמערכות חדישות. שני הסביר כי על אף שקיים גיבוי משפטי להתנהלות הנהוגה, שמתאפיינת בפטורים גורפים ממכרזים, הרי יש לקדם שיקול דעת חדש לשיפור המצב ולמעשה להתייעלות המערכת למטרת פינוי כספים לצורכי התעצמות. בסוף השנה שעברה העביר שני את ההנחיה שלפיה כל בקשות הפטור ממכרז יובאו אליו. תוך זמן קצר החל שני לדחות יותר ויותר בקשות פטור. והסערה פרצה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "איננו נוהגים להתייחס לתהליכים פנימיים המבוצעים במשרד. צר לנו על כך שגורמים חיצוניים המנסים לחבל בהליכי ההתייעלות מדליפים פרטים החוצה. משרד הביטחון גאה בכך שבשנים האחרונות הצליח להתייעל בסכומים גבוהים יותר מכפי שקבע מתווה ברודט, כפי שאישרה המועצה לביטחון לאומי המפקחת על ההתייעלות מטעם הממשלה. משרד הביטחון ממשיך לבצע התייעלות בכל מקום שניתן - כולל בתחום המכרזים והרכש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
