נדחה ערעור "ב.ג. מוקד אבטחה" על אישור התביעה הייצוגית נגדה

בכך נסללה הדרך באופן סופי להגשת התביעה הייצוגית נגד חברת האבטחה בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה של העובדים

בית הדין הארצי הארצי לעבודה דחה באחרונה את ערעורה של חברת האבטחה "ב.ג. מוקד אבטחה", על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לאשר הגשת תביעה ייצוגית נגדה, בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה של העובדים. בכך נסללה הדרך באופן סופי לתביעה ייצוגית נגד חברת האבטחה.

במסגרת ההחלטה ביטל בית הדין הארצי מתווה להסדר שערכה ההסתדרות עם חברת האבטחה, שבו הוסכם כי העובדים יקבלו חלק מהכספים המגיעים להם, בכפוף לביטול התביעה הייצוגית.

"קיימת חשיבות לעידוד אכיפת הדין, הרתעה מפני הפרתו ומימוש ההגנה על זכויות הנפגעים מהדין. לא מן הנמנע כי ההסתדרות וחברת האבטחה 'ניעורו' להגיע למתווה אכיפת הזכויות בעקבות אישור התביעה הייצוגית והגל של פסיקות בתי הדין לעבודה, שהביא להגברת המודעות בנושא אכיפת זכויות העובדים בענפים כמו ענף השמירה. במצב דברים זה לא נוכל לקבל - כפי שהוא - את המתווה", קבעו שופטי בית הדין הארצי.

התובעת הייצוגית, סיגל בן-שלמה, עבדה ב-ב.ג מוקד אבטחה בתפקיד מאבטחת במוסדות חינוך. ב-2006 היא הגישה לבית הדין האזורי לעבודה, באמצעות עורכי הדין גל גורודיסקי ורם גורודיסקי, בקשה לייצוגית נגד המעסיקה, בשל אי-ביצוע הפרשות של העובדים לקרן פנסיה.

בספטמבר 2008 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי דין הבקשה להתקבל. כנגד החלטה זו הגישה ב.ג מוקד ערעור לבית הדין הארצי, בו טענה כי לא היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית, כיוון שהתובעת עבדה בחברה בין השנים 2003 ל-2005, אולם ייצגה קבוצה של עובדים שעברו בחברה בין השנים 1999 ל-2005.

עוד טענה ב.ג מוקד בערעור כי היא הצליחה להוכיח את חברותה בארגון עובדים (ההסתדרות), ולפיכך חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי.

מנגד טענה התובעת כי התביעה ראויה להתברר כייצוגית, לאור הקיפוח המתמשך של העובדים בחברה ובענף השמירה והאבטחה בכלל.

במהלך הדיונים הודיעה הנתבעת כי הגיעה לסיכום עם ההסתדרות לפי כל עובדי החברה ב-7 השנים האחרונות יקבלו את זכויותיהם הסוציאליות.

בתגובה טענה התובעת כי כל פשרה בתיק צריכה להתקבל על דעתה ובהסכמתה, וכי היא מתנגדת לפשרה ועומדת על כך שיינתן פסק דין בתיק. עוד נטען כי הפשרה, הקובעת פיצויים לעובדים, איננה מייתרת את התביעה הייצוגית.

השופטים קיבלו, כאמור, את טענת התובעת וקבעו: "במתווה אכיפת הזכויות אין ביטוי לגמול כלשהו לתובע המייצג, בהיותו המביא והמסייע במימוש הזכויות של אותה אוכלוסיית עובדים חלשים".