אופק בהיר לקרניבל קרוז

המימושים שרושמת לאחרונה מניית חברת הספנות של משפחת אריסון, מביאים חלק מהאנליסטים להעריך שנוצרה כאן הזדמנות קנייה *"צריך לנצל את הפער בין האופטימיות של קרניבל והפסימיות של השוק", כותבים בבית ההשקעות ברקליס

כחברת הפלגות הנופש (קרוזים) הימיות הדומיננטית בעולם, קרניבל קרוז נושאת מדי שנה קרוב למחצית מסך הנוסעים בהפלגות הללו על גבי 98 אוניותיה. אלה מפליגות תחת שורה של מותגים מוכרים, שכוללים את קרניבל, הקו המיועד להפלגות לכל המשפחה, קונארד ליין המהודר יותר, סיבורן האקסקלוסיבי, ועוד כמה קווים שמיועדים לשוקי הקרוז הצומחים של אירופה ואסיה.

גם המשקיעים נהנו מההפלגות עם קרניבל. מניות החברה (סימול: CCL) עלו פי 10 מאז ההנפקה הראשונה לציבור ב-1987, אם כי השנה המניה נקלעה ללחץ ואיבדה 17% למחיר של 38.50 דולר, רמה בה שהתה בסביבות 2004.

השוק הגיב בכך לתחזית רווח מונמכת של החברה, שמשקפת את התייקרות הדלק ואת המהומות במזרח התיכון. האירועים במדינות ערב השונות אילצו את החברה לשנות קווי הפלגות ולהפסיק לפקוד את נמלי צפון אפריקה. כעת צופה החברה רווח של כ-2.60 דולר למניה בשנת העסקים שמסתיימת בנובמבר, ירידה מתחזית קודמת לכ-3 דולר למניה שפרסמה בדצמבר. בשנה שעברה הרוויחה קרניבל 2.47 דולר למניה.

אבל המימושים האחרונים במניה מלהיבים את השוורים, שטוענים כי מניית החברה נראית כיום לא יקרה, בהתבסס על הקפיצה החזויה ברווח בשנה הבאה, עלייה בתזרים המזומנים, וההאטה בתוספת האוניות בתעשיית הקרוזים.

"זה באמת כבר מספיק", כתבה פליסיה הנדריקס, אנליסטית בברקליס, בכותרת הסקירה האחרונה שלה, בה היא טענה שהמשקיעים "צריכים לנצל את הפער בין האופטימיות של קרניבל והפסימיות של השוק". קרניבל נסחרת במכפיל של 12 לתחזית הרווח שלה ל-2012 (3.30 דולר למניה), ויעד המחיר של הנדריקס הוא 50 דולר למניה, לפי מכפיל של בערך 15 לרווח החזוי.

אחד הטיעונים נגד המניה הוא שקרניבל אמנם רווחית, אך היא לא ייצרה תזרים מזומנים חופשי בשנים האחרונות, בגלל השקעה נרחבת באוניות חדשות, שיכולות לעלות 500 מיליון דולר כל אחת. ואכן, עלויות ההון עלו על 3 מיליארד דולר בשנה מאז 2007, אולם הוצאה זו כבר יורדת, והיא צפויה לרדת יותר בשנים הבאות, ולהניב, להערכת הנדריקס, תזרים מזומנים חופשי של 1.1 מיליארד דולר השנה, ו-1.7 מיליארד דולר ב-2012.

קרניבל אכן העלתה בינואר את הדיבידנד הרבעוני שלה מ-10 סנט ל-25 סנט למניה, תשואה של 2.6% על מחיר המניה הנוכחי. עד 2014 או מוקדם יותר היא עשויה להרוויח 4 דולר למניה במקרה שעלויות הדלק ירדו, שכן שינוי של 10% במחיר הדלק מניב כ-20 סנט ברווח למניה.

לא מגדרת הוצאות דלק

"כל חברות הקרוז מאטות את תוכניות ההתרחבות שלהן", אומרת הנדריקס. "אנחנו נכנסים לתקופה שבה החברות הללו מניבות תזרימי מזומנים משמעותיים ותשואות גבוהות יותר על ההון המושקע". הנדריקס רואה את הגידול בהיצע ההפלגות של התעשייה, שרשם קצב של 6% בשנה בין 2005 ל-2010, מאט ב-3% בשנת 2013. קרניבל עצמה אמורה לקבל 10 אוניות חדשות עד סוף 2014.

סיכונים אחרים כוללים בעיות גיאופוליטיות ומגיפות כמו שפעת, שיכולות לפגוע בביקוש להפלגות. אבל לקרניבל יש את היכולת להעביר אוניות ממקום למקום בעולם, כדי להיענות לביקוש ולהימנע מאזורים בעייתיים.

ההנהלה, בראשות המנכ"ל מיקי אריסון (אחיה של שרי אריסון), הדגישה את ההיבטים החיוביים בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות הכספיים האחרונים: קרניבל מצפה לגידול של 5% בהכנסה נטו (רווח) לחדר באוניותיה השנה, בהמשך להבראה משנת 2009 המדוכאת.

עלויות הדלק הגבוהות יותר צפויות לצמצם את רווחי 2011 בכ-60 סנט למניה. שלא כמו יריבתה העיקרית, רויאל קריביאן (RCL), קרניבל לא מגדרת הוצאות על דלק, ואלה הסתכמו אצלה אשתקד ב-1.6 מיליארד דולר, 11% מההכנסות.

קרניבל, שנוסדה ונשלטת על ידי משפחת אריסון המחזיקה ב-27% מ-794 מיליון מניותיה המונפקות, נוטה להתמקד בטווח הארוך, ולא ראתה בנושא גידור מחירי הדלק כחשוב, אם כי המנכ"ל אריסון אומר שהחברה תבדוק מחדש את מדיניותה. המניה נסחרת בדרך כלל במכפיל רווח גבוה מזה של רויאל קריביאן, שחלקה בשוק העולמי הוא 25%, וזאת הודות לגודלה העדיף של קרניבל, המותגים החזקים יותר שלה והמאזן האיתן יותר. לשתי החברות יש חובות של כ-9 מיליארד דולר, אך שווי השוק של קרניבל הוא 31 מיליארד דולר, ואילו השווי של רויאל קריביאן הוא 9 מיליארד דולר בלבד.

נהנית מהזדקנות האוכלוסייה

קרניבל, שפונה כמעט לכל בסיס לקוחות אפשרי, מציעה שיט של שבוע למשפחה בת ארבע נפשות בפחות מ-2,000 דולר; הפלגה טרנס-אטלנטית לזוג ב"קווין אליזבת" החדשה עולה 10,000 דולר; והפלגה של שבוע בין נמלי הים התיכון באוניה המפוארת ביותר של סיבורן עולה 20,000 דולר לזוג.

הדמוגרפיה פועלת לטובת תעשיית הקרוזים. הנוסע הממוצע הוא בן 50, וכשהאוכלוסייה מזדקנת יש יותר אנשים עם זמן פנוי להפלגות כאלה. אם כי לא כולם אוהבים כמובן להפליג: שיעור החדירה של הקרוזים באוכלוסייה האמריקנית הוא עדיין נמוך יחסית, 3%, והוא עוד יותר נמוך באירופה (קצת מעל 1%), ובאסיה ודרום אמריקה (פחות מ-1%).

"בעשור האחרון זה הפך לעסק גלובלי", אומר הווארד פרנק, מנהל התפעול הראשי של קרניבל. "אירופה היבשתית היא שוק שלא חדרו אליו מספיק. לנו יש את המותגים המובילים באירופה, ושולי התפעול שלנו שם גבוהים יותר מאשר בארה"ב".

נסיעות הנופש צפויות להיות תעשיית צמיחה בעשורים הבאים, בזכות האוכלוסיות המזדקנות בארה"ב ובאירופה, ביחד עם ההתעשרות של העולם המתפתח. קרניבל מציעה את אחת הדרכים הטובות ביותר לשחק על המגמות הללו.