נדחתה עתירת הירוקים נגד הבנייה 100 מטר מחוף פלמחים

ביהמ"ש דחה את עתירת מפלגת הירוקים נגד התוכנית להרחבת 36 יחידות דיור בקיבוץ פלמחים עבור מפוני גוש קטיף ■ רכז תחום ים וחופים במפלגה: "חוק החופים הפך לפיקציה"

פרשת כפר הנופש בפלמחים אולי מאחורינו, לאחר שהתוכנית בוטלה סופית בנובמבר, אבל האם מתחילה לה כעת פרשה חדשה הקשורה לשמירת ערכי הטבע של החוף בקיבוץ? בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את עתירת מפלגת הירוקים נגד התוכנית לאשר הרחבה של 36 יחידות דיור בקו ה-100 מטר מקו החוף, כשאלה מיועדות לקליטת מפוני גוש קטיף.

‏‏לפי תוכנית המתאר הארצית לחופי הים (תמ"א 13) קיים איסור בנייה בתחום קו ה-100 מטר מחוף הים. בהתאם לתמ"א, כל הקלה בתחום קו ה-100 מטר טעונה אישור של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שמאצילה את סמכויותיה לוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע).

‏מפלגת הירוקים הגישה את עתירתה נגד תוכנית שמהווה תוכנית מתאר כוללת לקיבוץ פלמחים, שנערכה לפי החלטת ממשלת ישראל ומשרד השיכון, במטרה לקלוט 36 משפחות של מפוני היישוב אלי סיני וכן להכין תוכנית מתאר עדכנית לקיבוץ.

המחלוקת העיקרית בעתירה נוגעת ל-4 מבנים שבנויים בהיתר בקו רצועת ה-100 מטר מקו החוף בקיבוץ, כשאלה מיועדים להרחבה.

‏כבר ב-1987 אושרה תוכנית לבנייה למגורים באזור התעשייה של קיבוץ פלמחים, שמגדילה את סך יחידות הדיור בקיבוץ ל-350 על-ידי הוספת 130 קטוג'ים, תוך שינוי ייעוד של 130 דונם לאוזר מגורים. מתוך 130 הקוטג'ים מיועדים 100 מהם לבני הקיבוץ, ועוד כ-30 למפוני אלי סיני.

התוכנית עברה את אישור ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ואת אישור ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

‏מפלגת הירוקים טענה בעתירת כי ענייני בנייה בתחומי החוף נידונו בפסקי דין רבים, כשמושכלת היסוד לכל פסיקת בית המשפט היא שחוף הים הוא נחלת הכלל ומשאב ציבורי יקר-ערך, ושחשיבות השמירה עליו לטובת הציבור הינה ערך עליון.

‏המפלגה לא ביקשה את הריסת הבתים הקיימים, אלא ביקשה שלא יורחבו בתי המגורים שמלכתחילה לא היה להם מקום בתחום רצועת ה-100 מטר מקו החוף.

‏‏המדינה הגיבה בבית המשפט באומרה כי יש בתוכנית לתרום תרומה רבה לקיבוץ ולתושביו, תוך קביעת מגבלות להרחבת יחידות הדיור בתחום קו ה-100 מטר מקו החוף.

בנוסף נטען כי התוכנית מסמנת את המבנים הבלתי חוקיים שמיועדים להריסה בתחום ה-100 מטר מקו החוף, ונקבע כי תנאי למתן תוקף לתוכנית הינו פירוק והריסת מבנים אלה.

‏בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי אמנם אין חולק שחוף הים הינו משאב ציבורי יקר-ערך, וקיימת חשיבות עליונה לשמור עליו לטובת הציבור, אך עם זאת יש לאזן בין האינטרסים השונים, ולעתים יש צורך לאשר תוכניות או להעניק היתרים שאכן פוגעים ברצועת החוף אולם במידה מועטה בלבד שאיננה עולה על הנשרד, ועם זאת מאפשרים בינוי לצורך התאמה לגידולו הטבעי של הקיבוץ וליישובם מחדש של מפוני אלי סיני.

‏לדברי דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, "לצערנו חוק החופים הפך לפיקציה, הציבור חושב שהחוק מגן על רצועת ה-300 מטר. מסתבר שהחוק לא מצליח להביא את בית המשפט להגן אפילו על רצועת ה-100 מטר מקו החוף. החוק כנראה נכשל, כאשר שוב ושוב מוסדות התכנון ובתי המשפט מוצאים אמתלות שונות ומשונות לאשר בנייה פרטית בסמוך לחוף".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988