עו"ד אליעד שרגא זוכה מהתנהגות לא הולמת

ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין זיכה את יו"ר התנועה לאיכות השלטון מעבירה של התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע, בה הואשם בגין דברים שאמר על אולמרט בראיון

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין החליט שלשום (ב') לזכות את יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, מעבירות של התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע, התנהגות שאינה הולמת ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין.

שרגא הועמד לדין בעקבות ראיון רדיופוני בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שבו אמר: "עדיף שיגדיל לא את הלשכות העתידיות שלו אלא את התאים שבהם יצטרך לבלות במעשיהו".

פרשת העמדתו לדין משמעתי של שרגא נחשפה לראשונה ב"גלובס" במאי 2010. הראיון המדובר התקיים ברשת ב' בפברואר 2009, בשלהי ימי כהונתו של אולמרט כראש הממשלה.

שרגא התראיין בתפקידו כיו"ר התנועה לאיכות השלטון, בעקבות מאמציו של אולמרט לשנות את החלטת ועדת הכספים, כך שהמדינה תממן עבורו לשכה בשטח גדול יותר מזה שהיה מקובל עד אז, לאחר סיום כהונתו.

ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה טענה, בקובלנה המשמעתית שהוגשה נגד שרגא, כי "התבטאותו של שרגא אינה ראויה, אינה הולמת, בוטה, פוגענית ומהווה פגיעה קשה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בפרט כשזו נשמעת מפי עורך דין המציג את עצמו בקרב הציבור כראש תנועת מחאה ציבורית הגדולה בישראל, האמונה על שמירת שלטון החוק".

עוד נטען כי מדובר בהתנהגות בלתי חברית כלפי עמית למקצוע - אולמרט, המחזיק גם הוא ברישיון עריכת דין.

הבעת דעה

אלא שדייני בית הדין המשמעתי החליטו פה-אחד לזכות את שרגא מכל האישומים. הם דחו את טענת ועדת האתיקה כי תוכן הדברים מהווה עבירה משמעתית, והחליטו לדון רק בסגנון הבעת העמדה.

"לא יעלה על הדעת שעורך דין יהיה מנוע מלהעלות טענה כלשהי, מקוממת ככל שתהיה, באופן גורף", כתב אב בית הדין, ליאור שמעוני, בהסכמת עמיתיו, עורכי הדין גלעד שטסמן וגוהר חזן ראובן. "זוהי גישה מסוכנת, שאם תתקבל תסרס את יכולתם של עורכי דין לשרת נאמנה את קהל לקוחותיהם. לא ייתכן שעורך דין ייאלץ לסנן מבחינה מהותית את טענות לקוחותיו, ולמנוע מהלקוח לטעון טענה מהותית בשל מגבלה משמעתית".

עוד קבע בית הדין כי להתבטאותו של שרגא אין קשר לחזקת החפות של אולמרט. "חדשות לבקרים עדים אנו לדברי ביקורת או להבעת עמדות בתקשורת מפי פרקליטים, יועצים משפטיים, שופטים בדימוס וכיו"ב בשאלות משפטיות תלויות ועומדות, מבלי שתישמע - ובצדק - צל-צילה של ביקורת משמעתית בעניינה של פגיעה כביכול בחזקת החפות".

לדברי בית הדין, אין להפריד בין תפקידיו השונים של שרגא כעורך דין פרטי וכיו"ר התנועה לאיכות השלטון. "המאבק הציבורי שנקטה התנועה נגד המהלך שניסה לבצע לשכת ראש הממשלה לשעבר", נכתב, "הינו מאבק משולב, ציבורי ומשפטי כאחד. הציבור מזהה את עו"ד שרגא עם התנועה לאיכות השלטון ורואה בו את פרצופה ואת יושב ראשה".

באשר לדבריו של שרגא בראיון, בית הדין קבע כי "גם אם הערה עוקצנית היא, ואולי אף בוטה, לא מנומסת, מיותרת ונפסדת, אין היא עולה כדי עבירה משמעתית או כדי פגיעה בכבוד המקצוע.

"חוסר נימוס אינו בהכרח עבירה משמעתית. גם אם מדובר באמירה חריפה, אין היא עולה כדי גידוף או מילים שאין הדעת סובלת או שאינן עולות בקנה אחד עם המקצוע, או שדגל שחור מתנוסס מעליהן.

"נסיבות אמירת הדברים הן במסגרת מחאה ציבורית של תנועת מחאה, שאחד מכליה החשובים הוא הבעת דעה, גם אם חריפה, באמצעי התקשורת". (בד"מ 59/10).