אביגדור ליברמן צריך להתפטר

אין בישראל נורמה משפטית שיכולה לחייב את שר החוץ אביגדור ליברמן לעזוב כעת את כהונתו בממשלה, נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע.

צריכה אולי להיות נורמה ציבורית כזו, אך הנורמה המשפטית, כפי שנקבעה בפרשות דרעי ופנחסי בשנות ה-90, קובעת כי סמכותו של ראש הממשלה להעביר מכהונתו שר הופכת לחובה רק כשכתב האישום נגד השר מוגש בפועל לבית המשפט.

אלא שבפרשת צחי הנגבי ב-2006, התברר כי הן היועץ המשפטי דאז מני מזוז והן שופטי בג"ץ מבינים את הלכת דרעי-פנחסי מעט אחרת מהנוסח הפשטני המקובל.

סמוך לבחירות 2006 הודיע מזוז כי החליט להגיש כתב אישום נגד הנגבי, בפרשת המינויים הפוליטיים, בכפוף לשימוע. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ, בניסיון לקבע נורמה משפטית חדשה, ולפיה חובת העברתו של השר מכהונה חלה כבר בעת ההחלטה הכפופה לשימוע, ואינה צריכה להמתין עד להחלטה הסופית.

העתירה לא התקבלה, אך התברר כי לפי הפרשנות של מזוז, הלכת דרעי-פנחסי מאפשרת להתחשב בנסיבות נוספות, כמו חומרת האישומים או מהות תפקידו המיניסטריאלי של הנאשם, כדי להכריע מתי בדיוק קמה החובה לפטרו.

בפרשת הנגבי נאמר כי אמנם אין חובה לפטרו מהממשלה לפני הבחירות, אך מאידך אסור יהיה למנותו מחדש לשר בממשלה אחרי הבחירות, גם אם עדיין לא תתקבל החלטה סופית בשאלת העמדתו לדין. הנוסחה הזו, שהגה מזוז, היתה מקובלת על שופטי בג"ץ.

ליברמן 2011, בשונה מהנגבי 2006, מחזיק בתפקיד אופרטיבי בממשלה - שר חוץ, לעומת שר בלי תיק; נכון לעכשיו גם אין בחירות בזמן הקרוב, שיסיימו ממילא את ימיה של הממשלה.

הנסיבות שמנעו את יצירת הנורמה המשפטית החדשה בעניין הנגבי יוצרות כעת קרקע פורייה להזזת המועד המחייב את הרחקת השר הנאשם בפלילים משולחן הממשלה, אל שלב ההחלטה העקרונית של היועץ.

השאלה היא למה לחכות לנורמה משפטית כזו, ולאפשר אגב כך לבג"ץ להשליט את כללי המשחק. מוטב להם, לליברמן ולנתניהו, לקחת את גורלם בידם ולפעול באורח יזום, בטרם ייאלץ בג"ץ לשלוף כרטיס אדום.

על הדרך הם יוכלו לצבור נקודות זכות, כמי שסייעו ליצירתה של נורמה ציבורית חדשה, ונמנעו מסיבוב נוסף של כיפופי ידיים בין רשויות השלטון.