מפעלים מעבירים ייצור לחו"ל בגלל צניחת הדולר

התאחדות התעשיינים: ברבעון הראשון חלה עלייה של 9% במספר המפעלים שמרחיבים פעילותם בחו"ל ■ ‎‏ נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש: "ששטייניץ ונתניהו יתעוררו"‏‏‏

‎‎חשש בהתאחדות התעשיינים מהאטה בענפי התעשייה במשק בשל הרחבת פעילות של מפעלים ישראליים מעבר לים: נתונים המבוססים על סקרים וניתוח של מגמות שערך אגף המחקר והכלכלה בהתאחדות מצביעים על כך שמאז הרבעון האחרון של 2009 ועד לרבעון הראשון של 2011 חלה עלייה של כ-9% במספר המפעלים שמרחיבים את פעילותם בחו"ל. העלייה החדה ביותר, כ-4%, חלה ברבעון הראשון של השנה, ועל-פי נתוני ההתאחדות, כ-28% מהחברות התעשייתיות במשק מקיימות כיום פעילות יצרנית בחו"ל. בהתאחדות מתריעים ואומרים כי התרחבות זו באה על חשבון התרחבות של ענפי התעשייה בארץ.

מתחזית של ההתאחדות עולה כי עד לרבעון השני של 2012 עשוי שיעור החברות שינהלו פעילות כלשהי בחו"ל להוסיף ולעלות בשיעורים חדים, וזאת כהמשך למגמה המסתמנת זה כשנתיים. כך, על-פי התחזית, מספר החברות שיפתחו פעילויות בחו"ל עשוי להגיע לכ-45%. באגף המחקר של ההתאחדות הסבירו כי הנתון עולה מסקר ציפיות תקופתי שנעשה בחודש מארס 2010, ובחן כוונות של תעשיינים לגבי אופן התנהלותם במהלך השנתיים הבאות: "בינתיים יש חפיפה בין הדיווחים לבין הביצועים בפועל", אמרו באגף המחקר. ‏

גורמי מחקר בהתאחדות מסבירים כי הנתונים מוצלבים עם סקרים ומדדים אחרים שנעשו בעבר, ובהם נבדקה הסביבה העסקית שבה פועלת התעשייה בארץ.

"התעשיינים מסתכלים על הסביבה העסקית שלהם כשברקע הדולר ממשיך להישחק והשקל ממשיך להתחזק, וחוששים שגם אם יגדילו באופן ניכר את היצוא - ההכנסה השקלית שלהם לא תזוז לשום מקום. זאת, בנוסף לעלייה במחירי המים, בארנונה, בהפרשות לביטוח הלאומי, בשכר עבודה גבוה יחסית, בהעלאת הבלו על הדלק ועוד, שפוגעים אנושות בכושר התחרות שלהם בשוק העולמי", הסביר גורם בהתאחדות.

‎‎‏"קיפאון מעבר לפינה"

‎‎בנק ישראל רכש היום (ה') כ-300 מיליון דולר כדי לנסות לעצור את המשך הנפילה של המטבע האמריקני, שאיים לחצות את הרף הפסיכולוגי של 3.4 שקלים, וננעל אתמול בשפל של 3 שנים - 3.41 שקלים. ההתערבות המסיבית בשוק המט''ח הצליחה לעצור את הירידה, והדולר התאושש מעט. מאז העלאת הריבית המפתיעה בסוף חודש מארס, נחלש המטבע האמריקני בכ-4% ביחס לשקל.

‏"גם אם היצוא ממשיך לגדול בתקופה זו, יש להביא בחשבון שהיסוף בשקל מושפע בפיגור של עד כ-9 חודשים, ואז כבר נרגיש האטה כללית במשק כי המפעלים לא מתרחבים כאן ואנחנו בדרך לקיפאון. מסביב זה יורגש גם בקרב החברות שנותנות שירותים לתעשייה", העריכו גורמי מחקר בהתאחדות.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מתריע מפני "קיפאון שנמצא מעבר לפינה".

"אנחנו מתריעים ולא שומעים אותנו", אמר בשיחה עם "גלובס". "בעיית המטבע היא בעיה קיומית במקרה כמו שלנו, של תעשייה מבוססת יצוא. במשך 15 שנה, ממשלות ישראל פעלו כדי לאפשר לתעשייה להתפתח ולפעול טוב בתחום היצוא, אך הממשלה הזאת מתעלמת מהתחזיות ומתבשמת מביצועי העבר. המגמות ברורות, וגם אם הן יתממשו בחלקן, הרי שייווצר למשק נזק בלתי הפיך, שכן מפעל שכבר הוציא פעילות לחו"ל והתבסס במדינה אחרת - אי אפשר להחזיר לארץ. פשוט מתסכל שבגלל היעדר הנהגה כלכלית בישראל, התעשייה ממשיכה לצמוח, אבל לא בארץ".

לדברי ברוש, "ההתממשות של המגמות המסתמנות תביא לדשדוש כללי. כשהן יתממשו, כנראה ששר האוצר כבר לא יכהן בתפקידו ויהיה כאן שר אוצר אחר, שיצטרך להתמודד עם מצוקה קשה שתלווה באבטלה ובמשבר בכל ענפי התעשייה. מן הראוי שראש הממשלה ושר האוצר יתעוררו ויראו את הנורות הצהובות שמהבהבות ויפעלו לפני שיחליפו את הצבע לאדום. לצערי, הם מסתכלים רק מתחת לאף ולא רואים קדימה. מזל שיש לנו לפחות את הנגיד פישר, שמנסה לעשות כאן דברים".‏‏‎‎‏

‎‎‏"הפוליטיקאים מנותקים, עבדו בקושי יום בחיים שלהם"

‎‎‏"שער דולר של 3.41 שקלים הורג אותנו, זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות מבחינתי. אי אפשר להתחרות, ואם לדבר על רווחים, אז אותם אפשר להשיג עדיין רק במעט מאוד תחומים, וגם זה - בגלל הגנות מטבע. אבל גם להגנות האלה יבוא סוף, מתישהו", מתמרמר חיים מר, יו"ר ח. מר טכנולוגיות, שעוסקת בייצור רכיבים למוצרים בתחום האבטחה והביטחון ורכיבים לתעשיית הטלקום. במפעל של החברה שבאזור התעשייה בחולון מועסקים כ-700 עובדים, ובאזורי פעילות נוספים של החברה בעולם מועסקים כ-500 נוספים.

"אני מאוד רוצה לפתח את הפעילות העסקית של החברה שלי, אבל בסביבה העסקית הזאת - אי אפשר. האופציה הכי רלוונטית מבחינתי היא לעשות את זה בחו"ל. לפני כמה ימים שלחתי את המנכ"ל שלי, מריאן כהן, לחפש הזדמנויות בסין, כי שם יש לפחות סבסוד ממשלתי למחירי הגלם, ומי שעוסק שם בפעילות יצרנית זוכה לדחיפה משמעותית קדימה. כאן לא הצלחתי לקבל אפילו הטבה של דולר אחד, אפילו לא שקל שחוק", אמר.

מר (63) מתוסכל, מנסה לגייס אוויר ולא מוצא: "הפוליטיקאים שלנו לא מבינים כלום, כי רובם עבדו באמת בחיים שלהם רק יום אחד. אתה מדבר אליהם והם צוחקים, זחוחים, כמו לדבר אל הקיר. מנותקים. הם לא מבינים שאני בדרך לאובדן עצמאותנו הכלכלית. מייאש".‏‏‎‎‏