רמי ברכה: כשאני משקיע אני מאוהב, ולא יודע מתי להפסיק

ברכה, שותף בקרן פיטנגו, הוא השותף המוערך לשנת 2011, כפי שעולה מהסקר השנתי של "גלובס" ■ מהפציעה שלו בלבנון הסיק מסקנות להון סיכון: "צריך אינסטינקטים של חיה נרדפת"

רמי ברכה, שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו, הוא השותף המוערך לשנת 2011, כפי שעולה מהסקר השנתי של "גלובס" בקרב יזמי ומנהלי חברות הסטארט-אפ בישראל. "אותי זה מאוד מפתיע", הוא אומר, "אני מקווה שלא תתקנו את הטעות בשנה הבאה", הוא מוסיף בבדיחות.

אבל הבחירה בו היא נקודה נוספת על הגרף, בהמשך לשנה די מוצלחת שהוא זוקף לזכותו: שלוש חברות שליווה רשמו אקזיטים מוצלחים בשנה וחצי האחרונות - דיון שנמכרה לברודקום בדצמבר 2009 תמורת 180 מיליון דולר; קונברג'ין שנמכרה לאורקל ב-80 מיליון דולר; ומובייל אקסס שנמכרה לקורנינג האמריקנית בפברואר 2011 תמורת 180 מיליון דולר.

בצד זה, הוא יושב בדירקטוריונים של כמה חברות סטארט-אפ בולטות ומבטיחות, ובהן אופטיר, dbMotion ואנוביט.

ברכה הוא חריג יחסית בנוף ההון סיכון המקומי. ממנו לא תשמעו על הניסיון הרב שצבר בשדה הקרב של מעבדות המחקר והפיתוח; הוא לא יפליא לספר על דלתות שפתח עבור יזמים ישראלים בעמק הסיליקון; וגם לא על משאים ומתנים אגרסיביים מול משקיעים או רוכשים פוטנציאלים. ברכה התנסה די הרבה בכל אלו במהלך 15 השנים שבהן הוא בפיטנגו, אבל הוא לא חושב שזה אמור להיות התפקיד שלו כמשקיע.

"אני לא משקיע ואומר 'חבר'ה השקעתי, ועכשיו תתמודדו לבד'", הוא מדגיש, "אנחנו מספקים כמשקיעים המון ערך, אבל זה לא ערך שצריך להיות בחברה. יש תפקידים לכל אחד - לסמנכ"ל שיווק ומכירות, למנכ"ל, ואני לא אמור לספק ערך במקום הזה. אם יש לך סמנכ"ל שיווק טוב, אז אתה לא צריך אותי כדי לפתוח דלתות. אני איש הדירקטוריון שאפשר לדבר איתו ולהתייעץ. יש תפקיד לשותף בקרן הון סיכון והוא לתת את התמיכה ליזם לרוץ כמה שהוא צריך. ממש כמו בין אבא לבן. כל שאר היכולות זה רק נחמד שיהיו".

"להיכנס לראש של היזם"

את אותה הגישה אפשר לאתר גם בתיאור היזם שברכה רואה לנגד עיניו כמי שהוא מעוניין לעבוד איתו: "אני אוהב אנשים שיודעים מה שהם רוצים ויודעים לבנות את החברה והערך שלה. מי שיודע מה הוא הולך לעשות משתייך לקבוצת האנשים שאני רוצה להיות שותף שלהם. אני אעשה מה שאפשר כדי לספק סיוע, אבל הם לא רוצים את העזרה שלי. הדבר הכי חשוב זה כימיה עם היזם. ברגע שהולכים למערכה משותפת ויודעים לדבר איתו, אתה נכנס לראש של האדם, ולא יהיו הפתעות בהמשך".

ההיסטוריה האישית של ברכה חריגה גם היא בנוף המקצועי של ההון סיכון המקומי. ברכה לא מצויד בתואר טכני מכובד או בהיסטוריה של יזם שעשה את זה, אלא הגיע מהצד השני: לימודי משפטים בתל-אביב, לימודי המשך בניו-יורק, ותואר שני במינהל עסקים מ-INSEAD. לפיטנגו הצטרף ב-1996, לאחר תקופה קצרה בפירמת עו"ד בוול סטריט - תחילה כשכיר, ובשנת 2000 הפך לשותף. רוב ההשקעות שבהן עסק במשך השנים היו בתחומי הליבה של ההיי-טק - תקשורת, תוכנה ושבבים.

ברכה נפצע במלחמת שלום הגליל הראשונה בשנת 1983, כאשר כוח צנחנים נכנס לשדה מוקשים בלבנון. כתוצאה מאותה פציעה הוא איבד את רגלו השמאלית ואת ידו הימנית, ובמקומן הוא משתמש כיום בתותבות. למרות הפציעה, הוא הצליח להגיע לרמה גבוהה גם באחד מענפי הספורט האתגרי התובעניים ביותר - קייט-סרפינג, גלישת מצנח.

בראיון ל"גלובס" אמר בעבר כי באופן אינטואיטיבי, הרגיש עוד קודם לכן שהצעד הגורלי שהעלה אותו על המוקש היה טעות. "מאירוע זה הפקתי את אחד הלקחים החשובים בחיים שלי: אין כמו האינטואיציה שלך. גם היום כמשקיע, האינסטינקט הראשון שצריך להיות בתחום ההון סיכון הוא של חיה נרדפת. לרוץ כמו צבי הכי מהר שאפשר מסיטואציה או מהשקעה לא טובה. לא להיות במקומות שלא רוצים להיות בהם".

קבלת ההחלטות על הפסקת ההשקעה בחברה היא קשה תמיד. "אם המציאות מכוערת, זה אומר שכולנו טעינו ועדיף לדעת את זה הכי מוקדם שאפשר. המחשבה של כל שותפי הקרנות, ובמיוחד של הישראלים שבהם, היא שאם נדחוף חזק, המצב אולי ישתפר. יש מקומות שזה היה בזבוז כסף שלנו ובזבוז הזמן של היזמים. באופן אישי, מצב כזה קשה לי במיוחד כי אני סנטימנטלי. כאשר אני משקיע בחברה אני ממש מאוהב בה, ולא אדע לבוא ולהגיד בקלות די, מספיק להשקיע בה".

מי שלוחץ על הברקסים הפיננסיים בפיטנגו, לדברי ברכה, הם שאר השותפים בקרן. "משקיע טוב הוא חלק מצוות של שותפים שיודעים לתמוך זה בזה, לדחוף לעשות דברים נכונים, ולעזור לא להיכנס למקומות הלא נכונים. השותפים שלי יודעים להגיד: 'כאן צריך להיזהר'".

אתה מתאר מצב אידילי, אבל התדמית של ההון סיכון בכלל, ושל הישראלי בפרט, אינה כה מוצלחת בשנים האחרונות.

"אני לא מקבל זאת. יש טענות שאנחנו לא לוקחים סיכון ולא משקיעים? המטרה שלנו היא לבצע את ההשקעות הכי טובות עבור המשקיעים שלנו. לקרנות יש סכום די מוגדר להשקעה בתקופת הקרן, ואנחנו נשקיע בחברות הכי טובות בשוק. הכסף הזה יצא, אבל לא בטוח שלחברות שהכי רוצות אותו. צריך כימיה בין הצדדים והחלטה משותפת שרוצים לעשות את זה יחד".