עושה שלום במיטה: "ליזי" - עקיצה בישבנה של ישראל

"ליזי" היא סקס-סאטירה, מחווה לאריסטופאנס ועקיצה לישראל המדושנת והעסוקה בעצמה ■ אפרים סידון: "סאטירה הופכת לגיטימית פחות ופחות וזו תופעה מדאיגה"

שנה אחרי שחבר לבמאי מוטי קירשנבאום ולעיתונאי ב. מיכאל (שותפיו ליצירה עוד מימי תוכנית הסאטירה המיתולוגית "ניקוי ראש") ליצירת הקברט הסטירי "נפגעי חרדה" בתיאטרון הלאומי הבימה, חוזר אפרים סידון לשלח חיצים משוננים בחברה הישראלית עם "ליזי", מחזה חדש העולה בתיאטרון צוותא.

הוא מכנה אותו "סקסאטירה", ולמעשה מזכיר כי אין חדש תחת השמש. מדובר בעיבוד חופשי לקלאסיקה "ליזיסטרטה", שכתב אריסטופנס בשנת 411 לספירה, ובמרכזו אישה שהצליחה לשים קץ למלחמה ממושכת אחרי ששכנעה את נשות יוון לשבות מסקס עם בעליהן עד שאלו יסכימו להניח את נשקם.

ב"ליזי", שביימה דניאלה מיכאלי עם שירים שהלחין רפי קדישזון, מתפצלת ישראל של העתיד הקרוב לשמונה מדינות, אחרי שכל פלח החליט להקים אוטונומיה עצמאית: חילונים שמאלנים, רוסים, אתיופים, חרדים, מתנחלים, התיישבות עובדת, מצביעי ש"ס ובני המיעוטים. כל המדינות שקועות במלחמות בלתי פוסקת עד שאישה אתיופית בשם ליזי (השחקנית מסקי שיברו) משכנעת נציגות מכל מגזר להשתמש בחשק כנשק, עד לחתימת הסכם שלום אזורי כולל, ובא למזרח התיכון החדש גואל ובועל.

"רציתי לעשות מחווה לאריסטופנס", אומר סידון, "האיש חי וכתב לפני כמעט 2000 שנה. למיטב ידיעתי המחזות שלו הן הסאטירות הפוליטיות-חברתיות הקדומות ביותר הקיימות ורובן עדיין עדכניות לחלוטין. זה מעיד, לצערי, שהחברה האנושית במהותה לא השתנתה מתקופת יוון העתיקה ועד ימינו".

בנות "ליזי" (מלבד שיברו) נפגשו לראשונה בקברט הסטירי הקודם של סידון, "שירת העצבים", שכבר הפך לקאלט. סידון ושותפיו ליצירה מאחלים ל"ליזי" גורל דומה.

- הסובלנות כלפי ביקורת פנימית מצטמצמת מיום ליום. אתה חושש שבעתיד העלאת מחזה כמו "ליזי" תהפוך לעבירה על החוק?

סידון: "אנחנו עדים כיום לתופעות שהיו נתפסות עד לפני כמה שנים כבלתי הגיוניות. מתיחת ביקורת על הממשל מסמנת אותך מיד לא רק כשמאלני, אלא כשותף בקנוניה לפגיעה בביטחון המדינה. בעיני ההנהגה סאטירה הופכת לגיטימית פחות ופחות וזו תופעה מדאיגה.

"אבל בדיוק מסיבה זו חשוב כל-כך להמשיך לכתוב. גם 'נפגעי חרדה' עורר רעש תקשורתי וביקורת נגד אמירות מסוימות שהיו בו ועדיין אני מאמין שרוב הציבור מוכן לשמוע ביקורת. במיוחד אם היא מוגשת במסווה של צחוק כתחליף לבכי".

- נשים בשלטון היו יכולות להביא שלום לאזור?

"אין תשובות ברורות. גולדה מאיר כראש ממשלה הביאה עוד מלחמה וכמוה מרגרט תאצ'ר, שנחשבה מנהיגה קשוחה בהרבה מהגברים ששלטו בבריטניה לפניה ואחריה. אני רק יודע שהגברים שאחזו בהגה בעשורים האחרונים לא קידמו אותנו הרבה".

- אם אכן נגיע, במהרה בימינו, להסכם שלום אזורי, על מה תכתוב?

"סאטירה לא מתחילה ונגמרת במלחמות. גם בעתות שלום, תמיד יהיו מחלוקות פנימיות ושחיתויות ציבוריות, שהן כר פעולה נרחב ליצירה סאטירית. חוץ מזה, תמורת שלום אמת אסכים להיות מובטל. זה יהיה מחיר פעוט לשלם".

ההצגה הקרובה של "ליזי" תתקיים במוצ"ש הקרובה, 30.4, 21:00 בערב באולם צוותא 3 (אולם חזן) בתל אביב.