בית הדין דחה את תביעת עזאם עזאם נגד חברת תפרון

בתביעתו עתר עזאם לתשלום שכר בגין תקופת שהותו בכלא המצרי, המחושב לפי 24 שעות ביממה, ולזכויות נוספות, ואולם ביה"ד קבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בזמן המאסר

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה בשבוע שעבר את תביעת המיליונים שהגיש עזאם עזאם, הישראלי שהיה כלוא במצרים באשמת ריגול, נגד חברת תפרון, שבשליחותה יצא למצרים.

בתביעתו עתר עזאם לתשלום שכר עבודה בגין תקופת שהותו בכלא המצרי, המחושב לפי 24 שעות ביממה, ולזכויות נוספות, ואולם בית הדין קבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בזמן המאסר.

"איננו מקבלים את טענת עזאם לפיה ניתן ללמוד מהתנהגות תפרון, שראתה את עצמה מחויבת למשפחתו של עזאם והמשיכה להעביר לה תמיכה חודשית כנגד הוצאת תלוש משכורת, כמלמדת על קיומם של יחסי עבודה בתקופת מאסרו, או על כך שהכספים שהועברו למשפחתו בתקופה זו מהווים שכר עבודה", קבעו השופטים.

עוד ציין בית הדין כי תפרון פעלה ברגישות הראויה בטיפול בעניינו הטראגי של עזאם ואף מעבר למה שהייתה מחויבת לפי דין. "לא סברנו כי יש לזקוף התנהגות אנושית ראויה זו לחובתה ולהסיק על קיומם של יחסי עבודה בתקופת המאסר", נקבע.

נזק נפשי

תפרון היא יצרנית הלבשה תחתונה ובגדי ספורט, ועזאם עבד בחברה במשך 7 שנים כטכנאי מכונות.

תביעתו של עזאם נגד תפרון בסך 5 מיליון שקל הוגשה ב-2006, בגין הפסד השתכרות, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות שונות בזמן שהותו בכלא המצרי.

באמצעות עורכי הדין ארז אהרוני ותומר רייף ממשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', תבע עזאם גם את בעלי השליטה בחברה דאז, אריה וולפסון וזיגי רבינוביץ', וכן את מיכה קורמן, שהיה נושא משרה בה ומעורב ישיר במגעים עימו.

עזאם טען כי ב-1996 ביקשה החברה לנצל את כוח העבודה הזול במצרים ולהקים שם מפעל, ולכן וולפסון ורבינוביץ' ביקשו ממנו לנסוע למצרים כדי להכשיר את צוות העובדים המצריים. במהלך אחת הנסיעות, נעצר עזאם בידי שירותי הביטחון המצריים, ונדון ל-15 שנות מאסר באשמת ריגול לטובת ישראל.

עזאם מציין כי חקירתו לוותה באלימות פיזית ומילולית ומעצר בתנאים לא אנושיים, וכי 8 שנות מאסרו היו "שנים קשות, שהותירו בו נזק נפשי קשה וגרמו לחייו להשתנות מקצה אל קצה".

עזאם טען כי תפרון, בעלי השליטה ונושאי המשרה בה הפקירו אותו בתקופת מעצרו וכליאתו והן עם שחרורו וחזרתו לישראל.

לדבריו, הם שלחו אותו למצרים, "כשהם עוצמים עיניהם לנוכח הסכנות להן היה חשוף, ומגלים אדישות לביטחונו ושלומו. התובע נשלח אל 'שדה מוקשים' ללא שהוזהר אודות הסכנות הצפויות לו בשליחות האמורה, כשהנתבעים מגלים זלזול וחוסר אכפתיות בכל הקשור אליו".

לטענתו, תפרון "לא עשתה ולו מעט מהמאמצים הנדרשים ממנה על מנת לפעול לשחרורו מהכלא".

מנגד, טענה תפרון, באמצעות עורכי הדין רועי בלכר, שרון לולצ'י והדס ברקוביץ ממשרד מ.זליגמן ושות', כי נהגה בעזאם במשך שנים באופן חברי ומוסרי, וכי השקיעה משאבים רבים בסיוע לו ולמשפחתו במשך שנים ושילמה את כל זכויותיו.

צרו איתנו קשר *5988