"משרד התקשורת כשל"

ועדת חייק תחל בשבועות הקרובים לשמוע את אלו שמעוניינים להביא את עמדתם בפניה, לאחר שהגישו לה אותה בכתב לאור השימוע שפרסמה בנושא. ועדת חייק הוקמה על-מנת לייצר שוק סיטונאי בשוק הנייח - דבר שלא קיים היום בישראל ושאותו משרד התקשורת לא הצליח להקים.

משמעות השוק הסיטונאי היא Unbundling, כלומר פירוק רשת בזק למקטעים, כך שמתחרים יוכלו לחכור מבזק ומהוט את המקטע לבית הלקוח. ועדת חייק המליצה שוב (לאחר המלצה קודמת של ועדת גרונאו ב-2008) ליישם את המודל של השוק הסיטונאי, תוך שהיא מוסיפה עליו את ביטול ההפרדה המבנית בבזק וביטול הפיקוח על מחיריה, לכשיפעל שוק סיטונאי.

כמה מן התגובות שהוגשו לוועדה מעניינות במיוחד. מרבית התגובות של המפעילים מתנגדות להמלצות, מלבד בזק שיש לה הסתייגויות לא מהותיות. העמדה של הוט, כמו תמיד מפילה את התיק על בזק, בבחינת: "כל מה שאתם רוצים להטיל על חברות התשתית תטילו על בזק ולא עלינו".

אחת העמדות היותר מעניינות היא זו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, דני רוזן, שיש לקוות שחברי הוועדה יקראו אותה בעיון רב. רוזן מנתח את השימוע ומציע מסלול חדש ממה שמציעה הוועדה.

"ללא תמרוץ להגדלת השקעה בתשתיות"

רוזן פותח את עמדתו עם רקע על מטרות הרגולציה, ומזדהה עם המטרות שקבעה הוועדה, אך מיד לאחר מכן הוא מטיל ספק בנוגע לדרך שבה ההמלצות ישיגו את המטרות, ואף מזהיר מפני פגיעה בשוק. לדברי רוזן, המפתח להגברת תחרות הוא כניסת גורמים נוספים לשוק כדי שיתחרו עם הגופים הקיימים.

"יישום המלצות הוועדה בנושאים מבניים לא יתרום לקידום ענף התקשורת בישראל, אלא להיפך - קבלת ההמלצות תטיל את הענף לתקופה של אי-וודאות", הוא טוען, "הגופים הגדולים - בזק והוט - יתחזקו, וגופים קטנים וחדשים לא יתפתחו. לא יהיה תמריץ כלשהו להגדלת השקעות בתשתית".

רוזן סבור שאין מקום לקבוע כעת מה יקרה לאחר יישום מתווה הרגולציה המומלצת או אם ההפרדה המבנית אכן תבוטל. "ראשית, יש ליישם את הרגולציה המוצעת (והניסיון מלמד שזה תהליך של מספר שנים); לוודא שהחופש בתעריפים הקמעונאיים לא ינוצל לרעה; לוודא שהשוק הסיטונאי אכן קורם עור וגידים; ולוודא שמיזם חברת התקשורת על תשתית חברת החשמל אכן ממומש", כותב רוזן. "אם הכול יתפתח לשביעות רצון הגורם המסדיר באותה עת, יהיה ניתן לנקוט צעדים נוספים, כמו ביטול ההפרדה המבנית".

מהיכרותו את משרד התקשורת, קובע רוזן שפעולה בשיטה של "מקל וגזר", כפי שממליצה הוועדה, נדונה לכישלון. לדבריו, משרד התקשורת כשל ברגולציה שקבע לכניסת מפעילים וירטואליים בשוק הסלולר, לפיה הוא יתערב בקביעת המחירים לפתיחת הרשתות הסלולריות.

התוצאה הסופית הייתה שהמשרד לא התערב והמחירים שנקבעו במו"מ הם גבוהים, וספק אם למפעילים הווירטואליים תהיה השפעה מהותית על השוק, כך שאי אפשר להסתמך על יכולת האכיפה של המשרד שאינה מרתיעה את המפעילים.

רוזן ממליץ לקבוע את תעריפי חברת בזק ותעריפי דמי הקישוריות על-פי העקרונות הבאים: הראשון הוא שמשטר רגולציה של תעריפי התקשורת הנייחת לצרכנים יעבור שינוי של ממש - מפוקוס על תעריפים למיקוד בתחרות.

הפיקוח בדמות קביעת תעריפים לצרכן הסופי יבוטל ויומר בפיקוח על כללי התנהגות, שיבטיח כי מפעיל מהותי (כמו חברת בזק או הוט) יפעל בשקיפות, ללא אפליית צרכנים ומבלי לפגוע בתחרות. בין כללי ההתנהגות שרוזן מציע להסדיר ניתן למנות: שקיפות, איסור אפליה, איסור התניית שירות בשירות ואיסור כבילה.

העיקרון השני הוא שהפיקוח על תעריפים יתמקד בתעריפי שוק סיטונאי - תעריפים של שירותים המסופקים לבעלי רישיון אחרים, דמי קישוריות ודמי שימוש. תעריף הקישוריות הנייח יבוטל, בעוד שתעריפי שירותי תמסורת למיניהם, רשתות תקשורת נתונים וקישורים לרשת הציבורית ייקבעו על-פי המודלים המקובלים באירופה.

לצמצם רגולציה בתקשורת הנייחת

רוזן ממליץ אף לאסור על ביצוע באנדלינג - איחוד של שירותים - שכן חבילת תעריפים כזו מעקרת את הבסיס לפיקוח על התעריפים. הוא גם קורא לוועדה להסביר מדוע איחוד של כל שירותי בזק (בזק בינלאומי, פלאפון, yes ובזק) יביא להטבה ללקוח ובמה הדבר יעודד את התחרות.

רוזן מבקש להבין כיצד הקמה של ארבע קבוצות תקשורת משפרת את מצבו של הצרכן ומגבירה את התחרות, ומה הדבר יעשה לשחקנים הקטנים, שאינם מאוגדים בקבוצת תקשורת. דבריו מקבלים משנה תוקף על רקע המכרז הסלולרי האחרון, במסגרתו הצטרף לשוק שחקן בדמותו של חזי בצלאל, הבעלים של אקספון, שלו אין קבוצת תקשורת.

רוזן גם קורא לצמצום מעורבות הרגולציה בענף התקשורת הנייחת, תוך הימנעות מרגולציה של תעריפי שירותים לצרכנים. הוא מאמין שהדבר אמור להביא לפריחה של השקעות ברשת הנייחת, שכן לא תהיה כל מגבלה של גופי הרגולציה באספקת שירותים לצרכנים ולא תהיה כל מעורבות בתעריפיהם.

לדבריו, הקפדה על כללים צרכניים במתן שירותים ושיפור יכולת האכיפה של משרד התקשורת היא טובתו האמיתית של הצרכן, שייהנה הן מפירות התחרות, הן מחופש הפעולה של חברת בזק והן מאכיפת כללים צרכניים ראויים.

מיקוד פיקוח התעריפים בנושאי דמי הקישוריות ושימוש ברשתות הציבוריות יביא לפריחת התחרות, שכן אלה הגורמים המשפיעים יותר מכל על התחרות והמתחרים.

בעניין מיזם התקשורת של חברת החשמל ממליץ רוזן כי הוועדה תיכנס לעובי הקורה ותקבע רגולציה שתביא לכדאיות כלכלית של המיזם כדי להניע מהלך של פריסת אינטרנט רחב במיוחד לבתי הצרכנים בישראל.