הפרקליטות בדיון בעליון: "דין משה קצב כדין מוישה זוכמיר"

(עדכון) - שופט העליון יורם דנציגר יכריע בימים הקרובים אם לעכב את המאסר של קצב ■ הסנגורים: מהראיות עולה אפשרות שבין קצב ל-א' התקיים רומן בהסכמה ■ הפרקליטות: עיקרון השוויון בפני החוק מחייב לא לעכב את המאסר עד ההכרעה בערעור

שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, יכריע בימים הקרובים אם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, יתחיל לרצות את 7 שנות המאסר שנגזרו עליו בזמן הקרוב, או שכניסתו לכלא תעוכב עד לסיום הליכי הערעור שהגיש לעליון.

הבוקר (ד') קיים דנציגר דיון בנוכחות הצדדים, ובנוכחות קצב עצמו, שבו השמיעו סנגוריו את נימוקיהם לעיכוב ביצוע המאסר. נציגי הפרקליטות התנגדו לעיכוב תחילת המאסר, והודיעו כי יש לנהוג בקצב כמו בכל אזרח מן השורה, בהתאם לעיקרון השוויון.

הדיון ארך 4 שעות, בנוכחות אנשי תקשורת רבים וכן רבים מבני משפחתו של קצב שליוו אותו בבואו לראשונה לבית המשפט העליון.

לפני תחילת הדיון נפגש דנציגר עם פרקליטי הצדדים לפגישה חשאית, שבה הורה להם להימנע מחשיפת פרטים הנוגעים למתלוננות בטיעוניהם בעל-פה, שיתקיימו בדלתיים פתוחות.

אם ידחה דנציגר את בקשת עיכוב הביצוע, הוא ייתן לקצב ככל הנראה ימים אחדים להתארגנות, לפני שיצטרך להתייצב לצורך קליטתו בשב"ס. עם זאת, דנציגר ציין כי יפעל לזרז גם את הליכי הערעור עצמם בעליון, כך שפסק הדין בערעור יתקבל בתוך זמן קצר ככל האפשר.

סנגוריו של קצב, ובראשם עו"ד אביגדור פלדמן, התמקדו בטיעוניהם בעובדה שמחומר הראיות בעניינה של א' ממשרד התיירות עולה אפשרות חלופית לסיפור האונס, והיא אפשרות שבין השניים התקיים רומן בהסכמה או יחסי מין בהסכמה תוך ניצול מרות - עבירה שהתיישנה זה כבר.

פלדמן גם ציין כי יש להתחשב בהיותו של קצב נשיא המדינה לשעבר, ולהימנע מלהכניסו למאסר בעוד שקיים סיכוי שבתום הערעור בעליון הוא יזוכה, בין זיכוי מלא ובין זיכוי מחמת הספק.

"נשיא המדינה הוא המייצג, הוא המגלם במהותו את מדינת ישראל", אמר פלדמן. "אינני חובב סמלים וטקסים, אבל אינני יכול להתעלם מהעובדה שקיימת אפשרות שנשיא המדינה ייכנס לבית הסוהר, עם כל הסמליות שבדבר, עם כל טקס ההשפלה שבו הנשיא נכנס לבית הסוהר, ולאחר זמן הוא יזוכה בבית משפט זה.

"בהינתן מעמדו המיוחד, אני סבור כי בית המשפט צריך לשקול ביתר קפידה את סיכויי הערעור. יש הצדקה לכך שהתיק המיוחד הזה יסיים את דרכו בבית המשפט העליון, כשנחסכת ממי שהיה נשיא המדינה מסכת ההשפלה של כניסה לבית הסוהר".

לדברי פלדמן, קביעתם של שופטי המחוזי כי טענת הרומן בהסכמה עלתה רק בסיכומי הסנגורים היא "טעות קשה". לדבריו, "האפשרויות האלטרנטיביות לעבירת האונס עלו באופן משמעותי ביותר, בראש ובראשונה באפשרות אחרת לתאר את מערך היחסים בין המתלוננת לקצב. תיאור שונה, שאיננו אונס".

בעוד קצב ובניו מאזינים בקהל, אמר פלדמן באופן ברור: "באירוע במלון יש אינדיקציות ברורות לשני אנשים מבוגרים, גבר ואישה, שיוצרים לעצמם הזדמנות לפגישה חשאית בבית-מלון, עד שאי-אפשר להתעלם מהסימנים הללו. המתלוננת לא ילדה קטנה ויכולה להבין את הקשר בין הליכה לבית-מלון עם גבר לבין התרחשויות אפשריות בעלות אופי מיני בהסכמה, שעשויות להתבצע שם".

פלדמן גם תקף את בית המשפט המחוזי ואמר כי הוא שפט "באופן מגמתי", כשהמגמה לא נשענה על חזקת חפות אלא על "חזקת אשמה".

דין אחד לכל

נציג הפרקליטות, עו"ד אריה פטר, אמר כי למרות ההד התקשורתי של התיק, "מבחינה משפטית מדובר בתיק רגיל ושגרתי, אדם שהואשם בעבירות מין חמורות, קיבל עונש מאסר מכביד ומבקש עיכוב ביצוע.

לדברי פטר, מבחינת השוויון בפני החוק, אם קצב, שקיבל עונש מאסר חמור, יטייל למחרת בשוק - הדבר עלול לכרסם מאוד באמון הציבור באפקטיביות של מערכת אכיפת החוק.

לדבריו, עיקרון השוויון מחייב שעניינו גם של נשיא המדינה לשעבר יוכרע על-ידי אותן אמות-מידה החלות על חוטבי עצים ושואבי מים. "אותו דין למשה קצב ולמוישה זוכמיר, שאם קיבל 7 שנים על עבירות מין - בית המשפט לא ישחרר אותו מריצוי המאסר שלו עד לשמיעת ערעורו".

התובעת רונית עמיאל, שעמדה בראש צוות הפרקליטות במחוזי, אמרה כי "הנאשם שינה את גירסתו במהלך חקירתו הנגדית וזרק רמזים קטנים לאורך הדרך: כל מבט הופך להיות מבט מעוניין, לכל יציאה מהחדר התלוותה נימה חצי מינית. בניגוד לגירסתו במשטרה שלא טרח לדבר עם א' מעבר לענייני עבודה, מסתבר שהיו שיחות ליליות ושהיא שיתפה אותו בכל הבעיות שלה. הוא עזר לפלדמן לבסס גירסה שתסתדר עם הטלפונים הליליים ותאפשר לטוות סיפור שיש בו גם סיפור יחסי מין בהסכמה".

מסמך של הפרקליטות: "קושי ליישב את גירסת א' על אונס עם עדויות על התנהגותה"

"קיים קושי ליישב את גירסתה של א' ממשרד התיירות בדבר מעשי אונס עם התנהגותה, שעליה מעידים מספר עדים" - כך כתבה פרקליטות המדינה בעניינה של המתלוננת העיקרית בפרשת קצב, שבעניינה הורשע הנשיא לשעבר בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח, במסמך שהוגש לבית המשפט העליון ב-2007.

המסמך, שהיה אסור לפרסום בצו שיפוטי מ-2007, הותר לפרסום ברובו שלשום (ב'), בהחלטה של שופט העליון, יורם דנציגר, לבקשת "גלובס" וכלי תקשורת נוספים.

מדובר ב"פרק הראיות הסודי", שכללה הפרקליטות בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ ב-2007, כנגד עסקת הטיעון שנחתמה עם קצב. באותו פרק מנתה הפרקליטות את ה"קשיים הראייתיים" בגירסאותיהן של א' ממשרד התיירות ו-א' מבית הנשיא, וזאת כדי להמחיש את חולשתן של הראיות ואת הצידוק לחתימת הסדר הטיעון. חלקים נרחבים מאותו פרק סודי צוטטו על-ידי סנגוריו של קצב בבקשתם לעיכוב ביצוע מאסרו של קצב.

השופט דנציגר אישר לפרסום את נוסח הבקשה, הכולל ציטוט נרחב ממסמך הפרקליטות, אותו מכנים הסנגורים "דברים הנושאים עוצמה סנגוריאלית קיצונית".

"קשיים מצטברים"

וכך כתבה הפרקליטות לבג"ץ ב-2007 באשר ל-א' ממשרד התיירות: "כדי לאפשר הגשת כתב אישום בפרשה זו אין די בהוכחת קשר אינטימי - בין של בעילה ובין של מעשים מגונים - תוך ניצול יחסי מרות, אלא נדרשת תשתית ראייתית מספקת לקביעה כי מעשי הבעילה והמעשים המגונים נעשו תוך שימוש בכוח... לעניין מעשי האונס מסרה א' גירסה, שבמסגרתה חזרה שוב ושוב על כך ש'אינה זוכרת' עובדות רבות מתוך האירועים הללו".

"עובדה זו", נכתב בהודעת הפרקליטות, "שכמובן מובנת היא על רקע הזמן הרב שחלף ממועד האירועים, עלולה ליצור קושי אובייקטיבי בביסוס הרשעה על סמך גירסתה. בנוסף, עת מסתכלים על מכלול התמונה, עולות ראיות מסוימות העלולות לפגוע במהימנותה באופן ממשי, וגם עובדה זו יכולה כמובן לגרום קושי ממשי בקבלת גירסתה, ובהוכחת אלמנט הכוח שעליו סיפרה, שהינו קריטי להרשעה. גם העובדה כי א' לא סיפרה לאיש משך שנים ארוכות על מעשי האונס מוסיפה לקשיים... כל הקשיים המצטברים הללו מובילים למסקנה כי עדיף לחתום על ההסדר".

גירסאות חלקיות

עוד מציינת הפרקליטות במסמך כי "מספר עדים מעידים על כך של-א' היה, לפחות בתקופה מסוימת, יחס מיוחד כלפי קצב, והיא התכוננה, התקשטה והתייפתה לכבודו ואף קינאה לו ורצתה בקרבתו... מובן כי קיים קושי ליישב את גירסתה של המתלוננת בדבר מעשי אונס עם התנהגות מעין זו שעליה מעידים מספר עדים. זאת ועוד, א' לא הסבירה התנהגויות והתבטאויות אלה ובחרה להכחישן מכל וכל, דבר שעלול אף הוא לפגוע באמינותה".

הפרקליטות התייחסה גם לעובדה ש-א' מסרה גירסאות חלקיות של מעשי האונס ולא זכרה פרטים מהותיים, כאל חולשה ראייתית - וזאת בשונה מיחסה של התביעה לאלמנטים אלה במהלך משפטו של קצב.

גם את נסיבות סיום עבודתה של א' במשרד התיירות, ראתה הפרקליטות ב-2007 כנקודת חולשה במהימנותה של המתלוננת העיקרית בתיק: " מחומר הראיות שנאסף בחקירה, עולה באופן חד-משמעי כי א' פוטרה על-ידי קצב מעבודתה. אף על-פי כן הציגה א' את מהלך הדברים כאילו היא זו שהחליטה להתפטר. דבר זה מטיל צל על מהימנותה", נכתב.