הדלק המזוהם: ועדה אחת תכריע בין שלל גרסאות סותרות

בשלב זה אין הסכמה אפילו בשאלה מהיכן נלקחה הדגימה שבגללה הופסקו הטיסות בנתב"ג ■ אחריותה של נכסי תעופה לאיכות הדלק מגובה בביטוח בכיסוי מצטבר של 500 מיליון דולר

שבוע לאחר שדלק המטוסים נמצא מזוהם, טרם נמצאה תשובה ברורה באשר למקור הזיהום ולאחראי לו. את התשובות לכך יספקו מן הסתם ועדות הבדיקה, כמו זו שהקים משרד התשתיות בראשות מנהל מינהל הדלק, חן בר-יוסף.

בשלב זה אין אפילו הסכמה בשאלות טריוויאליות יותר, כמו מהיכן נלקחה הדגימה שבגללה הופסקו הטיסות, ומי העביר את הדגימה למעבדתה של ד"ר יוספה בן-אשר. בדיקה קצרה שערך "גלובס", מגלה סתירות בגרסאותיהם של הצדדים המרכזיים המעורבים בפרשה.

בדיקות פרטניות

כזכור, ד"ר בן אשר, מנהלת המעבדה במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, סיפקה חוות דעת שהזהירה כי השימוש בדלק בעל הזיהום השומני הוא בבחינת "פיקוח נפש". בהסתמך על חוות הדעת הזו, החליטה רשות שדות התעופה (רש"ת) לקרקע את כל המטוסים בנתב"ג.

על-פי ההודעות הרשמיות של רש"ת, הבדיקה בוצעה לפי הזמנה של חברת נכסי תעופה, חברה-בת של פז , הפועלת בשטח נמל התעופה ואחראית כלפי רש"ת על תקינות דלק המטוסים בנתב"ג. ואולם אתמול חשף "גלובס" גרסה שונה של המכון לאנרגיה, שלפיה הדגימה ששימשה לבדיקה נלקחה ממסוף מכלי האחסון בביל"ו. מסוף השייך לחברת תשתיות נפט (תש"ן), שממנו מוזרם הדלק הסילוני אל נתב"ג.

מגרסה זו עולה בבירור שמקור הזיהום נמצא מחוץ לנתב"ג, בין אם בצנרת ההולכה הארצית (שבשליטת תש"ן), או בנקודה מוקדמת יותר בשרשרת ההולכה. אלא שבתש"ן הכחישו מכל וכל את הפרטים האלה. לגרסת החברה, בניהולו של רפי טטרקה, הדגימות נלקחו על-ידי רש"ת מאזור נתב"ג ואף דגימה לא הועברה מביל"ו למכון האנרגיה.

בעקבות הכחשת תש"ן, המציינת כי הבדיקות נלקחות לטכניון, הבהירו בטכניון כי המעבדה המדוברת, המבדקה הכימית בניהולה של אריאלה כפיר, "לא שייכת לטכניון ואין לו קשר אליה". המבדקה נמכרה לפני מספר שנים לקיבוץ, אך הטכניון לא סיפק פרטים נוספים. גם מנהלת המבדקה כפיר סירבה לענות לשאלות "גלובס".

מכון האנרגיה לכשעצמו ציין כי האחריות לבדיקות הדלק אינה בידיו, אלא בידי המבדקה הבודקת את הדלק הסילוני בחוות המכלים שבאזור צומת ביל"ו ובמכלי נכסי תעופה בנתב"ג. במלים אחרות, המכון אינו מבצע את בדיקות הדלק בשגרה, אלא ביצע מספר בדיקות פרטניות במסגרת הפרשה הספציפית.

מנכ"ל המכון, יוסי אריה, אף פנה אלינו בעקבות הידיעה מאתמול וביקש שנפרסם הבהרה כי "מעבדת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ביצעה מספר בדיקות לאחר שנתבקש ממנה. מעולם לא אמרתי או רמזתי לכך כי אשמת הזיהום מוטלת על גורם זה או אחר".

"סכסוך של שנים"

חברת פז הודיעה ביום ה' שעבר כי הדגימות שנשלחו למכון האנרגיה על-ידי נכסי תעופה נלקחו ממסננים של החברות המתדלקות את המטוסים.

מקור, שביקש להיוותר בעילום שם, הגדיר בפני "גלובס" את היחסים בין המבדקה לבין המעבדה של בן יוסף כ"סכסוך בן עשרות שנים", בין אם מדובר על אגו, יוקרה מקצועית, או תקציבי בדיקות שעליהם התחרו במכרזים. המקור אף הגדיר את המבדקה כגורם אמין יותר וניטרלי, בשל העובדה שהוא אינו נמצא בבעלות חברות הדלק, בניגוד למכון האנרגיה.

נכסי תעופה היא הזכיינית הבלעדית של רש"ת, והרשות דבקה לאורך כל הפרשה כי אינה אחראית לבדיקות, הנמצאות באחריותה של נכסי תעופה, ואת הדיווח קיבלה בשיחת טלפון ממנכ"ל נכסי תעופה, שמואל גוטשל. ברש"ת ציינו כי "בימים אלה הסתיים מו"מ להארכת ההתקשרות עם נכסי תעופה עד מארס 2016".

בעוד שטרם נמצא האחראי לזיהום, אחריותה של נכסי תעופה לאיכות הדלק מגובה בביטוח בכיסוי מצטבר של 500 מיליון דולר, כך עולה מדוחותיה הכספיים השנתיים של פז. נכסי תעופה עצמה מגובה בהתחייבות מחברות התדלוק מרקורי ושרותי תעופה (האחרונה אף היא בבעלות מלאה של פז) לשאת באחריות לטיב הדלק מנקודות התדלוק למכלית התדלוק ועד למיכל המטוס בנמל.