"חוק יאיר לפיד" עובר לדיון במועצת העיתונות

(עדכון) - מטרת החוק: לקבוע תקופת מעבר לעיתונאים ואנשי תקשורת שעוברים לפוליטיקה ■ הוחלט לקיים דיון משותף בין יוזמי החוק ומועצת העיתונות כדי לקדם כללי אתיקה בעניין

חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנו היום (א') ב"חוק יאיר לפיד", שמטרתו לקבוע תקופת מעבר לעיתונאים ואנשי תקשורת שמעוניינים לרוץ לפוליטיקה.

בשנה האחרונה עלו שתי הצעות חוק שמטרתן לחייב אנשי תקשורת המתכוונים להתמודד לכנסת לעבור תקופת צינון לפני הבחירות. החוק זכה לכינוי "חוק יאיר לפיד" עקב שמועות עיקשות שנפוצו על כניסתו הצפויה של יאיר לפיד לפוליטיקה.

כניסתו של לפיד לפוליטיקה העלתה את החשש שמדובר בכניסה שתשנה את מאזני הכוח בזירה הפוליטית ותגרום למעין מפץ בכנסת.

על-פי הצעת חוק אחת של ח"כ רונית תירוש, זמן הצינון יעמוד על חצי שנה; ועל-פי הצעת חוק שנייה של ח"כ כרמל שאמה-הכהן, זמן הצינון יעמוד על שנה. בבסיס הצעת החוק עומד החשש של הפוליטיקאים כי החלטותיו ודבריו של איש התקשורת במסגרת תפקידו יושפעו מהשקפותיו ומשאיפותיו הפוליטיות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "לא מן הנמנע שעיתונאי העוסק בסיקור פוליטי מקדם את עמדותיו לגבי הנושאים שבהם הוא עוסק. זאת, על אף שאנשי התקשורת מצפים כי הציבור הצופה בהם יאמין שאין הם מקדמים אג'נדה פוליטית-מפלגתית".

עוד נכתב כי "הדבר חמור שבעתיים כאשר מגיעים לתקופה הסמוכה למועד הבחירות. בתקופה זו עלול להיווצר מצב שבו איש תקשורת ייתן במה נוחה, למשל, למועמד כלשהו בבחירות - ויחבור אליו ואל מפלגתו זמן קצר לאחר מכן; או יתקוף מועמד מן המועמדים בראיון אובייקטיבי כביכול - ולמחרת יצטרף למפלגה היריבה לו. מן הראוי למנוע מצבים מעין אלה לחלוטין ולא לאפשר להם להתרחש בסמיכות לבחירות".

כל אלה מצדיקים על-פי נוסח ההצעה "תקופת צינון לאנשי תקשורת, בדומה לתקופת הצינון הקבועה לגבי עובדי המדינה".

בדיון, שנערך בהשתתפות חברי הכנסת רונית תירוש וכרמל שאמה-הכהן שהגישו את הצעות החוק, דניאל בן-סימון, אנסטסיה מיכאלי, ניצן הורביץ והיו"ר דוד רותם, נמצא כי יש קושי לקבוע מי הוא איש תקשורת ומי הוא עיתונאי, וכי יש צורך להצר את ההגדרה הרחבה של מושגים אלה.

לבסוף החליטה הוועדה לקבל את הצעת היו"ר ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) ולקיים בדיון משותף בין יוזמי החוק לאנשי מועצת העיתונות, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, על מנת לקדם כללי אתיקה בעניין.

במהלך הדיון בוועדה הזכירה ח"כ תירוש כי הצעתה זו נולדה בעקבות ראיון שהעניק יו"ר מפלגת העבודה בעבר, ח"כ עמיר פרץ, לשלי יחימוביץ, "ויום לאחר שנתנה לו במה תקשורתית נרחבת, היא הצטרפה למפלגתו. זה ניצול ציני של תפקיד העיתונאי, שיש לשים לו סייגים", אמרה ח"כ תירוש.

ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) הצטרף לדבריה של תירוש ואמר כי "מגיש או עיתונאי עם אספירציות פוליטיות לא יכול לסקר באובייקטיביות ראש ממשלה או ראש אופוזיציה".

עוד אמר שאמה כי אסור שישתמע כי חוק לפיד מתייחס רק לגבי לפיד אלא לעיתונאים בכלל. עם זאת, שאמה הוסיף כי "לפיד הוא דוגמה מצוינת לצורך העניין".

ח"כ רותם, המתנגד לחוק, אמר כי האינטרס של התומכים בחוק הוא למנוע מאנשי תקשורת להתמודד לכנסת. לדבריו, "זאת פגיעה חמורה בהליך הדמוקרטי ביותר - זכותו של אדם להיבחר".

ח"כ רותם אף התריס מול שאמה-הכהן ותירוש באמרו: "מה תעשו אם ג'סטין ביבר יעשה עלייה ויחליט להתמודד לכנסת? יש לו השפעה הרי הרבה יותר מהרבה עיתונאים".

ח"כ בן-סימון (עבודה), שעשה בעצמו את המעבר מהעיתונות לפוליטיקה, טען בוועדה כי "צריך לעודד אנשים להיות חברי כנסת, ובעיקר כאלה בעלי רקע ציבורי שיפעלו לטובת הציבור, ולדעתי עיתונאים הם מהסוג הזה".

למרות הדברים, עם תום הדיון בוועדת החוקה אמרה ח"כ תירוש (קדימה) ל"גלובס" כי לדעתה, "בקרב הנוכחים היה קונצנזוס על כך שצריך למנוע מאנשי תקשורת לעבור ישירות לפוליטיקה".

תירוש הוסיפה עוד כי אחת הסוגיות שעלו בדיון הייתה הקושי לקבוע מי הם אנשי תקשורת. לדבריה, "הרעיון הוא למקד את ההגדרה כך שיהיה ברור במי מדובר, אבל הכוונה ברורה".

צרו איתנו קשר *5988