ישראל תשקיע מאות מיליוני שקלים במלחמה בטרור אינטרנטי

האם ישראל מוגנת מאיומי טרור ברשת? האם היא מעורבת בשליחת התולעת שהזיקה למתקני הגרעין באיראן? ■ על שאלות אלה נתניהו לא ענה היום כשהכריז על מטה סייבר לאומי חדש

ישראל מתכננת להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת מטה סייבר לאומי, במטרה להיערך נגד התקפות אינטרנטיות מצד גורמים עוינים. כך אמר היום (ד') ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

המטה הישראלי יוקם על-פי תוכנית פעולה שגיבש צוות בין-משרדי בראשות יו"ר המועצה הלאומית למו"פ, האלוף (במיל') יצחק בן-ישראל. המטה יעסוק ב-3 תחומים עיקריים: הגנה; פיתוח תעשייתי ופיתוח אקדמי. ואולם, העובדה שהמטה יהיה כפוף למזכירות הצבאית בלשכת ראש הממשלה מעידה כי התחום הביטחוני יהיה הדומיננטי מבין השלושה.

כפיפות כזו לגופי הצבא, לטוב ולרע, מקובלת גם בגופים מקבילים לישראל ובראשם הגוף שממנו נשאבה ההשראה, UScybercom, שפועל במסגרת הפיקוד האסטרטגי של צבא ארה"ב ובראשו עומד גנרל.

"אני מבטיח לכם שנעמוד מול האיום של התקפות סייבר", אמר היום נתניהו. "ישראל, כמו כל המדינות המפותחות בעולם, חשופה להתקפות רשת שיכולות לשתק מערכות חיים שמפעילות את המדינה כמו חשמל, קשר, כרטיסי אשראי, מים ותחבורה. כל תחום ממוחשב ועל כן פגיע להתקפות, ויש צורך לגבש מענה הגנתי לאיום זה".

נתניהו לא סיפק פרטים בנוגע לתזמון ההקמה של המערך, שכן איומי התקפות הטרור המקוון אינם חדשים. בנוסף, מה שנתניהו הציג היום אינו מהווה תוכנית פעולה מפורטת, אלא בעיקר כותרת על הקמת המטה החדש. גם כעת ישראל אינה משתפת במידע בנוגע לשאלה כמה אנחנו מוגנים באמת, ומה הישגיה עד כה בנושא.

"אחד התפקידים החשובים ביותר של גוף חי הוא לזהות סכנה בזמן ולהיערך אליה במועד. זה נכון לגבי בעלי חיים וגם לגבי אומות. זה נכון לגבי האומה היהודית שלא תמיד ידעה להיערך בהתאם", אמר נתניהו.

ביקורת גם בארה"ב

במאי 2010, כאשר המטה האמריקני הושק באופן רשמי, נשמעה ביקורת בארה"ב על כך שאיומי הטרור אינם חדשים ושהחשש מהם הוא כבר בן כמה עשורים, ולכן ההתעוררות שם היא מאוחרת.

איומי הטרור ברשת כבר זכו לתואר "הנשק הקיברנטי של המאה ה-21", ואחד המקרים הבולטים לנזק שיצרו הוא תולעת המחשב Stuxnet שפגעה במערכות של חברת סימנס, שהיו חלק ממערכות הבקרה במתקני הגרעין של איראן. לפי פרסומים זרים, לפגיעה בתוכנית הגרעין היו אחראיות ארה"ב, ישראל ומדינות אחרות. הטענה האיראנית היא שישראל וארה"ב שיתפו פעולה בנושא.

האם הקמת מטה הסייבר של ישראל נובעת מכוננות ספיגה של ישראל מכיוון איראן? "אנחנו לא יכולים לתאר התקפות סייבר פרטניות - לא משום שלא היו אלא משום שאני לא רואה טעם לעסוק בזה", אמר נתניהו בתגובה.

מעניין לציין כי הודעת ישראל על הקמת המטה התרחשה במקביל להכרזה של איראן על כוונתה להקים פיקוד סייבר משלה. בהקמת המטה האיראני מעורבים משמרות המהפכה, הצבא ומועצת המהפכה העליונה.

גם תרומה כלכלית

במסיבת העיתונאים בישראל לא נמסרו פרטים על התקציבים שהובטחו למטה החדש, אך נתניהו אמר כי מדובר בסכומים שיוכלו להגיע אף למאות מיליוני שקלים. הוא הוסיף כי בביקורו האחרון בבריטניה אמר לו ראש הממשלה, דיוויד קמרון, כי תחום הסייבר הוא היחידי שבו הוגדלו התקציבים הממשלתיים השנה.

לדברי נתניהו, מעבר להיבט הביטחוני תהיה להקמת המטה גם תרומה כלכלית. "חלק לא מבוטל מהחברות המובילות בעולם בתחום הסייבר נמצאות בישראל ויש כאן גם פוטנציאל כלכלי גדול, ולכן אנחנו רוצים לפתח יכולת כלכלית שנוכל לייצא אל מחוץ לישראל. בנוסף הזכיר נתניהו כי "בישראל יש בסיסי ידע מתקדמים וידע תיאורטי שהוא חשוב לפיתוח התחום. אנחנו מבורכים בלא מעט אנשים שהם המובילים בעולם".

לדברי בן-ישראל, ההמלצות שהובילו להקמת המטה גובשו על-ידי צוות של 80 איש ממשרדי הממשלה, מערכת הביטחון, האקדמיה והסקטור העסקי.

"הדבר העיקרי שהיה צריך לעשות זה להקים את המנגנון שיסכל את האיומים", אמר בן-ישראל, "וליצור שורה של תוכניות כמו הקמת מרכזי מצוינות באקדמיה, עידוד המו"פ בתעשייה ורגולציות שיאפשרו לתעשייה להיכנס בצורה יותר אגרסיבית, כדי ליצור את הסינרגיה שיש לנו היום בהיי-טק בין התעשייה מצד אחד, מערכות ההגנה מצד שני והאקדמיה".

בן-ישראל הוסיף כי תוקצבו תוכניות מו"פ, וכן כי יהיו השקעות גם במערכת החינוך. "נהיה גם מרכז ידע עולמי, גם נתרום לכלכלה ולמו"פ, וגם להגנה הלאומית. בנוסף, מעמדנו יתחזק במישור הבינלאומי", אמר.

"זהו צעד חשוב, משום שישראל היא מדינה שמושכת הרבה האקרים"

תחושת הערפול שעלתה היום (ד') במסיבת העיתונאים להשקת מטה סייבר לאומי לא מובנת גם לאנשי התעשייה. לדברי מנכ"ל רונן מואס, מנכ"ל קומסקיור, נציגת חברת האבטחה ESET בישראל, רמת המוכנות של ישראל במלחמה נגד הטרור האינטרנטי לא ידועה. "קשה להגיד אילו אמצעים יש לממשלה בהגנה נגד מתקפות על התשתיות", אומר מואס.

מואס מביא כדוגמה את וירוס בלאסטר שתקף ב-2003 את ארה"ב ושיבש את תשתיות המים, החשמל, הרכבות, האוניות, המטוסים והתקשורת לכמה ימים. לדבריו, אירוע תקיפה כזו הוא לא תרחיש דמיוני בישראל ולכן הוא אומר כי "חשוב היה להקים מטה למלחמה בפשיעה הווירטואלית, כי ישראל היא מדינה שמושכת הרבה האקרים".

לדבריו, הקמת מנגנון שיתאם את צורכי ההגנה תעזור מאוד להיערכות ותימנע את מה שמוגדר כניצחונות הקטנים של האקרים שלאו דווקא מגיעים לכדי השבתת מערכות שלמות אלא בעיקר פעולות נקודתיות.

ישראל רגילה להתמודד באופן קבוע עם איומים - לא רק אלה הביטחוניים, אלא גם הווירטואלים, אומר מנכ"ל סימנטק ישראל, שמוליק אנג'ל. "באופן כללי ישראל מוגנת אבל יכול להיות שיש כמה חוליות חלשות", הוא אומר ומוסיף כי "צריך לעשות מספר פעולות בכדי להגביר את ההגנה על התשתיות, אבל צריך להבין שאפילו איתן - אי אפשר להגיע ל-100% הגנה".