הממשל: לדון בזכות שיבה של פליטים יהודיים ממדינות ערב

זכות השיבה של פליטיים יהודיים, שגורשו או נמלטו ממדינות ערביות או מוסלמיות במשך עשרות שנים במאה שחלפה, צריכה לעלות על שולחן המו"מ לשלום בין ישראל לפלסטינים. כך אמר בכיר במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן בדיון סגור עם מנהיגים יהודיים ביום ו' שעבר, פחות או יותר במקביל לפגישה בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הדברים מתפרסמים בראשונה בבלוג "דה קייבל", במגזין המקוון "פורין פוליסי", שהשיג הקלטה של הדיון. הבכיר הוא בן רודס, סגן ראש המועצה לענייני תקשורת וכותב הנאומים הראשי של אובמה בנושאי חוץ.

הנושא עלה בעקבות שאלה של אחד מהמשתתפים: מדוע מושם דגש חזק כל כך על בעיית הפליטים הפלסטיניים, בעוד שבעיית הפליטים היהודיים כמעט אינה עולה בשום פורום?

הנה הקטעים הרלוונטיים משיחת המנהיגים היהודיים עם רודס:

אריק פסטפילד, מנהל המחלקה לקשרים עם הקונגרס בבני ברית: "לפליטים הפלסטיניים יש טענות מובנות, שצריך לעסוק בהן כחלק מתהליך השלום, אך לא היתה שום התייחסות בנאומו של הנשיא (הכוונה לנאומו של אובמה ביום ה' שעבר, שבו שרטט את מתווה המדיניות האמריקנית במזה"ת) לכמיליון הפליטים היהודיים שמצאו עצמם חסרי מדינה בעקבות אותו סכסוך. אני מדבר על יהודיים ממדינות ערביות או מוסלמיות שנאלצו לעזוב את ארצותיהם, שבהן הם ואבותיהם חיו במשך מאות שנים.

"הקהיליה הבינלאומית מעולם לא הכירה בזכויות הפליטים היהודיים ובטענותיהם. כאשר תחול התקדמות בתהליך השלום, האם תוכל ארה"ב למלא תפקיד בקידום הזכויות של פליטיים יהודיים אלה ולוודא שלא תהיה התמקדות בלבדית רק בקבוצת פליטים אחת, אלא בכל קבוצות הפליטים שנוצרו בעקבות אותו סכסוך"?

רודס: "אין ספק שארה"ב קשובה לקובלנות משני הצדדים ולדרישותיהם לכלול (במו"מ) גם (דרישות) של פליטים יהודיים, וזה דבר שיעלה לדיון במסגרת מו"מ (לשלום). בוודאי, אנו מאמינים שבסופו של דבר שני הצדדים ייצטרכו לנהל מו"מ על כך. אנו (ארה"ב) יכולים להעלות רעיונות ולהניח על השולחן פרמטרים למו"מ פוטנציאלי.

"אנו מאמינים שבעיות מהסוג שהעלית צריכות לבטח להיות חלק מהמו"מ ולעלות על שולחן הדיונים וזה יהיה תהליך שבו אנו נהיה מעורבים. זה ברור מאליו".

נושא הפליטים בכללו צץ מדי פעם בזירה הפליטית האמריקנית. המקרה האחרון: הרמן קיין, מתמודד שולי במירוץ על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, הכריז ב-21 במאי ש"זכות השיבה" של פליטים פלסטיניים היא "משהו שצריך לנהל עליו מו"מ". כעבור זמן הודה קיין, שהתבטאותו נבעה מאי הבנת הנושא.

נתניהו דחה בתקיפות את "זכות השיבה" של פליטים פלסטיניים בנאומו בקונגרס, אתמול. הוא הכריז: "בעיית הפליטים הפלסטיניים תיפתר מחוץ לגבולות ישראל. כל אחד יודע זאת. הגיע הזמן לומר זאת. זה חשוב".

אבל לא אובמה ולא נתניהו הזכירו את זכות השיבה של פליטים יהודיים בסדרת הנאומים שלהם בוושינגטון בימים שחלפו.

נח פולק, מנכ"ל ועדת החירום למען ישראל, ארגון אמריקני, אמר שזכות השיבה של פליטים יהודיים אינה בכלל נושא שמהווה חלק מתהליך השלום, במידה רבה בגלל שתי עובדות: 1. אין פליטים יהודיים; ו-2. לפליטים היהודיים (לשעבר) אין שום רצון לתבוע בעלות על אדמות במדינות ערביות.

"אני רוצה לברך את הממשל על העדר פניות במדיניותו, אך למעשה אין כיום פליטים יהודיים", אמר פולק. "הסיבה לכך היא, שהיהודים שגורשו ממדינות ערב נעשו אזרחי מדינת ישראל במשך עשרות שנים, ושם הם נהנים מחיים של חירות ורווחה".

הקונגרס האמריקני נגד אובמה

דמוקרטים בכירים בקונגרס יוצאים נגד מדיניותו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כלפי ישראל, ובמיוחד נגד דרישתו לבסס את המו"מ עם הפלסטינים על גבולות 67, עם חילופי שטחים. הם מצטרפים לרוב המכריע של מחוקקים רפובליקניים, בשני בתי הקונגרס, שהחלו למתוח ביקורת על המדיניות המזרח-תיכונית של הנשיא מאז שהעלה בפומבי, בפעם הראשונה, ביום ה' שעבר, את חזון גבולות 67.

עריקת הדמוקרטים, ובכללם יו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנט, הארי ריד, מציבה את אובמה במצב עדין. להערכת פרשן ב"וושינגטון פוסט", היום (ד'), היא חושפת קרע בין הבית הלבן לקונגרס, שהממשל יצטרך לאחות לפני הבחירות הבאות לנשיאות.

התרחקות חלק מהדמוקרטים מנשיאם באה לידי ביטוי גם בנאומים שהושמעו בוועידת אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, וגם אחרי נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול לפני הרוב המכריע של מחוקקים משני בתי הקונגרס, וכן שרים בקבינט.

את נס המרד הבולט ביותר הניף ריד, הדמוקרט בעל העוצמה הפוליטת הרבה ביותר על קבעת הקפיטול. הוא אמר לקהל מריע בוועידה, שהוא דוחה את את דרישת הנשיא להשתמש בקווי 67 כבסיס למו"מ.

"המקום שבו ייערך המו"מ חייב להיות סביב שולחן הדיונים, ולא בשום מקום אחר", אמר ריד. "המו"מ הזה... לא ייערך, והתנאים לקיומו לא יקבעו, באמצעות נאומים, או ברחובות או במדיה". הוא הבהיר שיהיה זה בלתי הוגן לבקש מישראל לחזור למתווה שמלפני מלחמת ששת הימים. "התחלה הוגנת לשיחות שיתנהלו מתוך אמון הדדי פירושה שלא יהיה אפשר לבקש מישראל להסכים לגבולות שיפגעו בביטחונה", אמר ריד.

"אובמה דיבר בעוצמה על התמיכה בישראל"

במאמץ להחניק את המשבר בעודו באיבו, גייס הבית הלבן את יו"ר המפלגה הדמוקרטית, דבי שולץ וסרמן, שמייצגת אזור בחירה יהודי כבד בדרום פלורידה. ב-2008, היא גייסה מחוקקים יהודיים שבאו לאזור כדי לשכנע בוחרים יהודיים שאובמה אינו מוסלמי. הם הצליחו.

אתמול פרסמה שולץ וסרמן את ההודעה הבאה: "כצירה יהודית בבית-הנבחרים, ששואפת לשמור על ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אני גאה בכך שהנשיא אובמה דיבר בעוצמה רבה כל כך על המשך התמיכה החזקה והמתמדת בישראל".

לשכת רה"מ: נתניהו לא מצטער על התגובה לאובמה

אמש אמר גורם בכיר בלשכת רה"מ, כי נאום נתניהו בקונגרס "היה חשוב מאוד; הוא מהווה רגע היסטורי". "רה"מ העלה הצעה מספיק נדיבה שתאפשר לפלסטינים להיענות לה, והתגובות בקונגרס היו חזקות מאוד, אמיתיות", אמר הגורם בלשכת נתניהו.

"הוא בילה עם סנטורים וצירים בבית-הנבחרים, יהודים, אחרי הנאום והיתה התרוממות רוח... מול הנסיונות של אויבנו לפגוע בנו, נסיונות חובקי עולם, מול הסופות שמאיימות לעקור את היסודות שלנו, פה, בלב בירת ארה"ב, מכירים נציגי האומה האמריקנית במה שאנו זקוקים לו כדי להתקיים. זה לא דבר של מה בכך... האמריקנים הכירו במדינה יהודית, הפלסטינים לא".

בתשובה לשאלה האם רה"מ מצטער על תגובתו הפומבית לאובמה, כתום שיחתם ביום ו', תגובה שעוררה תגובות שליליות רבות במדיה בארה"ב ובקרב פקידי ממשל, אמר הגורם: "הוא אינו מצטער על התגובה לאובמה. היא היתה במקום. לפעמים צריך לנקוט עמדות אמיתיות בזמן אמיתי. אני לא צריך לתת לרה"מ ציונים, אבל יש לו חושים. יש לו ניסיון דיפלומטי והערכה לגבי התפתחויות היסטוריות. צריך לדעת איפה לשים את האבן מתחת לעגלה". הוא הוסיף: "אולי היה צריך לעשות זאת קודם".