אני מצפה: "שה אוז'ן" היא מסעדת גורמה אמיתית

המסעדה מסתתרת במלון בוטיק בלב רובע דרכי הבשמים המאובק של מצפה רמון ■ לעיצוב המכוער, פונקציונלי יקראו לזה הנחמדים, כבר היינו מוכנים ■ הקינוחים התגלו כשיאה של הארוחה

אישה מבוגרת עוצרת מחוץ לחלון, מתכופפת ומסדרת את נעלה. היא מתרוממת, מדליקה סיגריה וממשיכה בדרכה. הרוח מעיפה שיח קוצני עגול על הכביש הריק. טוב, לא באמת. אישה הייתה, שיח לא. אבל זה התאים.

המלצרית החיישנית מתקרבת אל השולחן. היא מתעלמת בנימוס מכל כללי הנימוס ופוצחת איתנו - בעידודנו הפעיל - בשיחת חולין קטנה. אחר כך היא אומרת שהיה גם יין "קברנה", בבית רפויה, אבל נגמר.

אנחנו מחייכים. בשלב הזה אנחנו כבר שפוטים של הירושלמית החביבה שקודם לכן ניסתה נואשות להסביר לצרפתים בשולחן לידינו איך קוראים לדג בורי באנגלית. לבושתי אני מגלה שגם אני לא זוכר.

Grey Mullet, אני אומר לאישתי. כך אני חושב שקוראים לו. בבית אני מגלה שצדקתי. סחתיין עליי. אבל המלצרית לא מצליחה. וזה גם לא חשוב. הבעיה הגדולה ביותר, והיחידה שהצלחנו לאתר, של מסעדת שה אוז'ן במצפה רמון, היא הדימוי שלה, דימוי שהיא עצמה בנתה, כך נדמה לנו. לך תספר לתל-אביבים ערלי לב על מסעדת גורמה אמיתית המסתתרת במלון בוטיק בלב רובע דרכי הבשמים המאובק של מצפה רמון.

אני נזכר במארק ציין והשוקולדים שלו. מארק הצרפתי, בדיוק כמו ארנו רודריג ושותפיו, הכין כאן עד לא מזמן פרליני שוקולד שגם בפריז היו חותמים עליהם. אז הנה, עובדה שאפשר. ואז אני נזכר מה עלה בגורלו של בית הקפה החמוד של מארק וחגית אשתו.

אני פוגש אותם עכשיו כל יום ברחוב טשרניחובסקי בו שוכן המקום שבו אני מעביר את חיי המקצועיים בשלוש השנים האחרונות. יש להם בוטיק. של בגדים, לא של שוקולד. חבל.

אחרי שגייס את יאיר פיינברג, השף והתרמומיקס, כבר לא נותר לרודריג שום סיכוי לגרום לנו לחשוב שהוא מנהל סתם מסעדה. את פיינברג המתולתל זוכרים בוודאי כל מי שהתמכרו לתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים". עוזרו הישראלי של שף סטפן הצרפתי, הפך בשנים שעברו מאז התוכנית ההיא לנביא התרמומיקס, הראנר ושאר מכשירי העינויים של המטבח המולקולרי בישראל.

עכשיו לך תתנצל על זה שהיית בטוח שענן עשן יעלה לא רק מן המכתש אלא גם מכל צלחת שתצא מהמטבח.

לעיצוב המכוער למדי, פונקציונלי יקראו לזה מן הסתם הנחמדים, כבר היינו מוכנים ולכן סלחנו מראש. גם את המחירים הגבוהים, מחירי תל-אביב לגמרי, כבר ראינו באתר האינטרנט של המקום. עכשיו רק נותר לאכול.

אני ממש לא מתלהב מכל הממבו-ג'מבו המולקולרי, זה ההופך סטייק לרוטב ורוטב לסטייק, אבל לך תסרב להצעה כמו זו. מולקולרי במכתש. ראש של סוס במיטה הוא פחות מחייב.

התפריט נראה דווקא נורמלי לגמרי. לפחות בצהריים. אני לא מאמין ומשוכנע שמה שיגיע מהמטבח יהיה מתוחכם ומתחכם. זו מסעדת גורמה, אני מזהיר את האישה והילדים פעם אחר פעם. אבל אפילו הם זוכרים היטב מה יש למצפה להציע חוץ משה אוז'ן ומחליטים שזה בסדר. הגדול אפילו אוהב את זה.

הקברנה-מרלו, עם בית רפויה, מתגלה כיין מהודק למדי. המלצרית, תמר שטיינר קוראים לה ואם זה לא שם ירושלמי אמיתי אני פרופסור לייבוביץ', מספרת לנו שהוא מגיע מהכרמים של בעל הבית ברמת דלתון. כבד ועמוס בטעם. חצי שעה במקרר לא הייתה מזיקה לו בחום הזה.

קינוחים מצטיינים

ואז מגיע האוכל. סלט תפוחי אדמה עם דג כבוש. מין גרסה מודרנית לסלט תפוחי האדמה עם ההרינג שאני כל-כך אוהב. נראה נורמלי לגמרי. אני טועם. טעים. טעים מאד.

סלט הארוגולה וגבינת המוצרלה הקשה המגוררת מעליו מכונה משום מה קפרזה. קפרזה במדבר. זה הוא גם הפספוס היחידי בארוחה הזו. גם בבית קפה תל-אביבי רע היו עושים את זה טוב יותר. ממשיכים הלאה.

סטייק אנטרקוט 300 גרם לקטן, חזה אווז לגדול ופילה בס לי ולאישה. הסטייק מתגלה כחתיכה מכובדת, שומנית כמו שצריך ועשויה בדיוק. נכון, בתל-אביב אני יודע איפה יש סטייקים יותר טובים מזה, אבל כמאמר המשורר, במדבר כל קוץ הוא ורד וזה לא קוץ. זה יופי של סטייק. הוא מגיע עם פירה עמוס חמאה ורך המוגש בתוך סיר ברזל קטן ושחור. פשוט ויפה.

חזה האווז מתקתק, שומני וורוד כמו שצריך. קצת שעועית סינית וקוביות בטטה מתחת. גם פילה הבס מגיע אתם. לפני המון שנים בינו גבסו (ד"ר שקשוקה) רצה שאקח כמה ארגזי דלעת. "קניתי טון" הוא אמר והכניס אותי למחסן. "אבל אין לי כלום בתפריט עם דלע...", מלמלתי במבוכה. "אז תעשה", הוא הביט בי בתימהון.

אבל השעועית הבטטה מצוינים אז מה אכפת לי ולמה להציק. גם הדג עשוי היטב. חרוך מצד העור ורך מצד הבשר.

הקינוחים מתגלים כשיאה של הארוחה. מלאבי קוקסו וקרמעוגת גבינה. כך בתפריט. הילדים מחסלים אותם במהירות שיא אבל אני מספיק לטעום והם מעולים.

שה אוז'ן היא יופי של מקום. ברדיוס של עשרות ואולי מאות קילומטרים אין מסעדה טובה ממנה. אם ישכילו בעל הבית והשף לנקות קצת את כל הילת הגורמה שדבקה במקום שלהם, צפוי להם עתיד מזהיר. אני מקווה.

שה אוז'ן. רחוב הר ארדון 8, רובע דרכי הבשמים, מצפה רמון. 08-6539595 רביעי 19:00-22:00, חמישי 17:00-12:00, 22:00-09:00, שישי 17:00-12:00, 24:00-18:30, שבת 24:00-12:00, ראשון 22:00-19:00