הבונים איוון האיום הצאר שהקים את את כנסיית הבצלים במוסקבה

היסטוריה איוון הרביעי נולד כא*יוו*א*ן ו*אס*יל*י*יב*יץ', לא הרחק ממוסקבה ב-25 באוגוסט 1530. כשהיה בן שלוש מת אביו, והוא עלה לכס המלוכה, אך אמו הלנה שימש עוצרת שלו ומשלה במקומו. כשהיה בן שמונה מתה גם אמו (רבים מאמינים כי הורעלה), ומונו לו עוצרים בויארים (מהמשפחות הרמות ביותר באצולה הרוסית) ששימשו כאפוטרופוסיו עד שבגיל 16 החל למשול בעצמו.

משפחה הוא היה נשוי שמונה פעמים, ונולדו לו תשעה ילדים. שמועה עקשנית טענה במשך שנים כי איוון הרג את בנו הבכור, שנקרא גם הוא איוון והיה אמור לרשת אותו. הרצח הזה אף הונצח בציור מפורסם של איליה רפין, אולם כיום טוענים החוקרים כי הבן נהרג תוך כדי קטטה, לאחר שאיוון כעס שאשת הבן התלבשה באורח לא צנוע. בנו השני פיודור, שהיה כנראה מפגר בשכלו, הפך ליורשו.

תואר הוא היה השליט הראשון ברוסיה שאימץ את התואר צאר, ונודע בכינוי "איוון האיום".

מוניטין רוב החוקרים מסכימים כי איוון היה אדם מבריק, בעל כישרון כתיבה וכישרון מוסיקלי, אך גם אדם אכזר, שככל הנראה סבל ממחלת נפש שגרמה להתפרצויות אלימות, וכי הוא הרג את בנו בלי כוונה, באחת ההתפרצויות הללו.

הישגים עדכן את החוקים, ייסד מועצת אצילים שתפקדה באופן לא רשמי כממשלה, הקים נמלים חדשים ובכך הרחיב את קשרי המסחר של רוסיה, אולם הגביל את ניידות האזרחים והגביר מאוד את כוחו של הצבא. הוא גם כבש את קאזאן לאחר כמה ניסיונות, וכדי להנציח את הכיבוש הורה להקים במוסקבה את כנסיית ואסילי הקדוש .

כנסיית הבצלים "קתדרלת ההשתדלות שעל התעלה" (או "כנסיית ואסילי המבורך") הוקמה בקצה המזרחי של הכיכר האדומה, לא הרחק מהקרמלין - ממש במרכז מוסקבה. הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל פוסטניק יאקובלב ונבנתה בשנים 1534-1561 והיא בנויה מתשע כיפות בעלות בסיס משותף. כל אחת מהן מקושטת בעיטור אחר, אולם הצבעים נוספו לכיפות רק במאה ה-17. גם פנים הכנסייה מלא עיטורים וקישוטים מרהיבי עין, שבזכותם הפכה הכנסייה לסמל של מוסקבה ושל רוסיה כולה. הכנסייה שאנחנו מכירים מאז תחילת המאה העשרים שונה מאוד מזו שראה איוון היום - הכנסייה המקורית הייתה קטנה בהרבה (אם כי היתה המבנה הגבוה בעיר עד 1600) ובמשך השנים נפגעה בשריפות ומהתמוטטויות בשל חומרי הבנייה הירודים, ושופצה כבר פעמים מספר.

הסוף: השלב האחרון בשלטונו היה הרבה פחות מוצלח מהראשון - הוא הסתבך בשורה של כישלונות צבאיים שהרעו מאוד את מצבה הכלכלי של רוסיה, ומגיפות זרעו מוות המוני במדינה. מצבו הבריאותי של איוון האיום עצמו הורע בהדרגה והוא מת ב-18 במארס 1584. דמותו זכתה להנצחה בשני סרטים שעשה עליו הבמאי הרוסי סרגיי אייזנשטיין ("אוניית הקרב פוטיומקין").

ג'ון דמיאניוק האוקראיני שזוכה בישראל והורשע לאחרונה בגרמניה בסיוע לרצח יותר מ-28 אלף יהודים במחנה ההשמדה סוביבור במלחמת העולם ה-2, זכה לכינוי "איוון האיום" על שמו של הצאר הרוסי.