כך מנסות חברות הביומד להיכנס לוול סטריט בדלת האחורית

די מדיקל הונפקה וקרסה במהירות, ובריינסוויי ביטלה את הנפקתה, אך חברות הביומד הישראליות טרם התייאשו מהניסיון להפוך לציבוריות בוול סטריט ■ הפתרון הנוכחי: מיזוג הפוך לתוך שלד בורסאי ■ הבעיה: הרגולטור האמריקני מעוניין להקשיח את כללי ההליך הזה

ננסה להיות עדינים: הביומד הישראלי ממש לא נוחל הצלחה בשוק ההון האמריקני בשנה האחרונה. הרומן הזה הסתיים כמעט לפני שהחל, ואם בכל זאת הייתה כאן איזושהי מערכת יחסים קצרצרה - הם נפרדו לא כידידים. די מדיקל, שהונפקה בנאסד"ק באוגוסט האחרון, איבדה מחצית משווייה. בריינסוויי, לעומתה, לא הלכה כל כך רחוק, וביום חמישי האחרון ביטלה את ניסיון ההנפקה שלה בנאסד"ק. זאת, מכיוון שלא הייתה מוכנה להיכנס בשעריו "בכל מחיר", דברי מנכ"ל החברה.

הביצועים הגרועים של די מדיקל, וניצוצות האהבה שלא עפו בין בריינסוויי לוול סטריט, מוכיחים כי יש חברות שזמנן להפוך לציבוריות עדיין לא הגיע, וספק אם אי פעם יגיע. אם וול סטריט תרצה בכך או לא, היזמים הישראלים יכולים להיות עקשניים ו/או אגרסיביים למדי, גם כשמדובר בהפיכת חברת ביומד/ביוטק/ביופארמה ללא הכנסות ורווח, לציבורית בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

כך, הפתרון הנוכחי של אותן חברות ישראליות הוא מיזוג הפוך (Reverse Merger) לתוך שלד בורסאי שנסחר בארה"ב. מבדיקת "גלובס" עולה כי מתחילת השנה ביצעה חברת ביומד/ביוטק/ביופארמה ישראלית אחת מיזוג הפוך לתוך שלד אמריקני, ונכנסה בדלת האחורית לשוק ההון בארה"ב. שתיים אחרות, כולל כן פייט, שרק

הבוקר הודיעה על מהלך דומה, מצויות בעיצומו של התהליך וחברה אחת נוספת הודיעה על כוונתה לבצע מיזוג הפוך.

מיזוג הפוך אינו אופנה חדשה. יש תקופות שבהן יוצאים לפועל אינספור מיזוגים כאלו בוול סטריט, ויש תקופות שבהן מספיקה כף יד אחת כדי לספור אותם. העת הנוכחית נמנית עם הסוג הראשון, ולא רק בגלל הפעילות במגזר הישראלי. משבר האשראי האחרון הותיר לא מעט חברות אמריקניות ללא פעילות ועם קופת מזומנים, וכל שעליהן לעשות הוא למצוא כלה שתתמזג איתן.

עבור הכלות המיועדות, אותן חברות פרטיות, מיזוג הפוך הוא פתרון די פשוט, והרבה יותר זול מהנפקה. פחות בירוקרטיה, פחות הוצאות, והתוצאה כמעט זהה: מעמד של חברה ציבורית בשוק המניות היוקרתי ביותר בעולם.

במהלך הרבעון הראשון של השנה בוצעו בארה"ב 58 מיזוגים הפוכים - דומה לממוצע חמש שנתי של 56. עם זאת, מספר המיזוגים שכללו גיוס הון במקביל, ירד משמעותית. החברות מעדיפות קודם כל להפוך לציבוריות, ורק אח"כ לגייס הון, ובתקווה - לפי שווי גבוה יותר.

לא במפתיע, סין אחראית לכשליש מהמיזוגים ההפוכים שבוצעו ברבעון הראשון - 21 במספר, אך אף חברה סינית לא גייסה הון תוך כדי המיזוג. ייתכן כי אחת הסיבות לכך היא החשד הגובר של נאסד"ק ושל הרשות לני"ע בארה"ב כלפי מיזוגים הפוכים.

בארונ'ס, השבועון הפיננסי המוביל בעולם, חקר לפני כעשרה חודשים את גל המיזוגים ההפוכים של חברות סיניות לתוך שלדים אמריקניים. המגזין הגיע למסקנה כי חלק ניכר מהן התגלו כפיקטיביות, וכפועל יוצא - המניות שלהן התרסקו לקרשים. כתוצאה מכך החלו ברשות לני"ע האמריקנית ובנאסד"ק לפעול בנושא.

לפני 3 חודשים ביקר בכיר ברשות האמריקנית את השימוש במיזוגים ההפוכים, וציין כי מדובר ב"טרנד מדאיג שעלול לפגוע בזכויות ציבור המשקיעים". חודש אחרי נאסד"ק והרשות שיתפו פעולה כדי להקשיח את התנאים, שלפיהם חברות פרטיות יכולות להתמזג עם שלדים בורסאיים. התיקון לחוק שהציעו - The Reverse Merger Rule - עלול בקרוב להפוך את התהליך לפחות אטרקטיבי.

שלדים קיימים לא רק בנאסד"ק. בבורסת AMEX (שבבעלות NYSE) ובבורסה שמעבר לדלפק (Over The Counter) יש לא מעט כאלו, וייתכן שזה רק עניין של זמן עד שגם הן יפעלו להקשחת כללי המיזוג ההפוך.

כרגע, בכל אופן, אנו יכולים להיות גאים במיזוגים ההפוכים הישראליים, שבוצעו. Pluristem, פרולור ופרוטליקס הוכיחו עצמן כראויות להיות ציבוריות, וכל שנותר הוא לקוות שגם שלוש האחרות יחקו אותן.

tali-z@globes.co.il