בזק והוט על הכביש העוקף

חברת הכבלים הוט חשפה במסגרת פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה שהיא בוחנת מחדש את כניסתה לעולם האינטרנט. החברה ניהלה מאבק ארוך ומר במשרד התקשורת כדי לקבל רישיון ISP (ספקית שירותי אינטרנט), ובסופו של דבר אכן קיבלה אותו בתנאים שהסכימה עליהם - כלומר, בהפרדה מבנית מלאה. המשמעות היא שהחברה תחויב להקים את הפעילות במסגרת של חברה נפרדת, ושקשרי הגומלין בין החברה-האם לחברה-הבת יהיו מפוקחים ושקופים - כפי שנהוג בין בזק בינלאומי לבין החברה-האם בזק.

את ההישג ניתן לייחס לסטלה הנדלר, שהייתה אז מנכ"לית 012-סמייל וניהלה מלחמת חורמה כדי שהרישיון יינתן להוט במסגרת הפרדה מבנית מלאה.

הנדלר ידעה שרישיון כזה משמעו שלא תהיה כדאיות כלכלית להוט להיכנס למיזם. היא הצליחה בצורה כל-כך מרשימה, ששבתה את לבו של פטריק דרהי, הבעלים של הוט, שגייס אותה לתפקיד יו"רית קבוצת התקשורת שלו בישראל.

הימים נקפו, וההצלחה של הנדלר בסמייל הפכה להיות חרב הפיפיות של הוט. חברת הכבלים החליטה שהיא כנראה לא תיכנס לשוק אספקת שירותי האינטרנט משום שנבואתה של הנדלר בסיבוב הקודם התגשמה - אין כדאיות כלכלית בהשקעה במהלך.

הנדלר הביאה ידע עצום מסמייל להוט, והכול נמסר עכשיו לדרהי על מגש של כסף. הוא כבר הרוויח, כי הנדלר נותנת דיבידנדים. ההיגיון במהלך של הנדלר פשוט: למה להשקיע מיליוני שקלים בפעילות ISP נפרדת וחדשה אם אפשר לנקוט בגישת ה-Bundle ההפוך - איגוד של שירותים שמציעות חברות התשתית בזק והוט. הוט יכולה לשעבד את ספקיות האינטרנט ולהפוך אותן למשווקות שלה.

אלא שספקיות האינטרנט מתחרות בינן לבין עצמן ומקיזות דם כדי שיוכלו לזכות בנתח ההולך וקטן מעוגת האינטרנט. אם המטרה של בזק והוט היא להביא למיטוטן של חברות ה-ISP, הרי שהן עושות זאת בצורה חכמה, ככל הנראה חוקית, אך גם ערמומית: כאשר שתיהן לא מוכנות למכור לספקיות שירותי תשתית ל-Bundle - חיבור של תשתית האינטרנט עם הספק - הן מצליחות לעצור נטישה של לקוחות במקרה של בזק, ואילו הוט ממשיכה ליהנות מן ההפקר שכן הפיקוח עליה בנושא רופף למדי. זאת, בשל העובדה שהיא כבר משווקת את החבילה המשולשת.

כך שהמאבק הוא על הלקוח, לא על השירות. ברגע שחברה מצליחה לזכות בלקוח הוא הופך להיות שבוי שלה. כך, רוב המבצעים של בזק הם לחצי שנה, כאשר במחצית השנייה של השנה המחיר עולה למחירו הרגיל של השירות. משרד התקשורת מחשב את ההנחה כאילו ניתנה לשנה, אבל בפועל היא הופכת לקבועה משום שאחרי חצי שנה הלקוח יכול להתקשר לבזק ולקבל מבצע דומה או חלופי, הכול כדי שלא ייטוש.

ההנחות מגיעות לעשרות אחוזים, וזה הישג אדיר של בזק אך גם האסון של שוק התקשורת. כניסת הוט לשוק האינטרנט הייתה מגבירה את התחרות, אבל עכשיו, כשהחברה החליטה שזה לא כלכלי להקים פעילות אינטרנט חדשה, התחרות לא תתרחב.

מורידים את הרגולטור מהגב

אם זה טוב לצרכנים מדוע הביקורת? התשובה עמוקה יותר, ונוגעת למבנה השוק: איזה שוק אנחנו רוצים שיהיה בישראל? על-פי המהלכים של בזק והמתווה שמציעה ועדת חייק, הכיוון הוא יצירת ארבע קבוצות תקשורת: הוט, בזק, סלקום ופרטנר.

היתרונות ברורים: הקבוצות יתחרו בינן לבין עצמן בכל השירותים, כאשר הוט ובזק יחויבו למכור שירותים נייחים לפרטנר ולסלקום במחירים מוזלים שיהיו מפוקחים (שוק סיטונאי).

מודל זה טוב לבעלי השליטה ולחברות, כי הרגולטור יציק להם פחות, חסמי הכניסה לשוק יעלו בצורה משמעותית משום שאף שחקן קטן לא יפריע, ואחרי כן ניתן להעלות מחירים שהרי לא ייכנסו כי כוחות מאיימים.

אבל את ועדת חייק לא מעניינים השחקנים הקטנים. הם מתכנסים לא כדי לעזור לצרכן הבודד שהריכוזיות במשק ממילא מרסקת אותו מדי יום. הם דווקא רוצים יותר ריכוזיות, ונאחזים באשליה שניתן לקיים רגולציה שאי-אפשר לפקח עליה, כי פיקוח יעיל דורש היערכות אחרת לגמרי שלא קיימת היום במשרד התקשורת בתקציב הנוכחי.

כדי לשנות את הדינמיקה של ועדת חייק, היא תצטרך להבין את הכוחות העמוקים שפועלים בשוק התקשורת את הכוחות שמשפיעים על שר התקשורת משה כחלון; את היעדר הרצון והיכולת של המשרד לפקח באמת על מה שקורה בשוק הזה; את הקטסטרופה שפוקדת את המשרד בשל חידלון של מספר גורמים שמעדיפים לטמון את ראשם בחול.

היא גם תידרש להבין כיצד בזק פועלת בשוק העסקי ואת השליטה המובהקת שלה ושל שאול אלוביץ', הבעלים שלה, בשוק המרכזיות לעסקים. כדאי להקשיב גם ליהודה זיסאפל, הבעלים של בינת, ולאקספון. הם אלו שצריך לעזור להם, שכן הם הסמן הימני למה שקורה בשוק - לא פרטנר או סלקום, אלא דווקא השחקנים הקטנים צריכים לקבל את תשומת הלב. מה שצריך להוביל הוא לא האינטרסים של בעלי הוט ובזק.

באחרונה היה מקרה נוסף שבו נדרשה התערבותו של המשרד, כאשר מירס מקבוצת הוט התלוננה על סלקום אחרי שהאחרונה תקפה לקוחות שלה במבצעים אגרסיביים בשוק החרדי. שבוע ימים בלבד לקח למשרד התקשורת להתערב ולדרוש מסלקום להפסיק את המבצע שהכאיב למירס.

מנגד, 013-נטוויז'ן מנסה כבר כמה חודשים לשכנע את משרד התקשורת שה-Bundle ההפוך של בזק - שמאפשר חבירה לספקית אינטרנט אחרת - פוגע בה קשות, וכך עושה גם 012-סמייל - אך ללא הועיל.

תשובה שתניח את הדעת מדוע בתלונה של מירס מקבוצת הוט התגובה הייתה כה מהירה והחלטית, ובתלונה של ספקיות האינטרנט הטיפול כל-כך איטי, עדיין אין.