מערכת המשפט קורסת מעומס, אך הרוב המוחץ של עורכי הדין נמנעים מלפנות להליכי בוררות - כך עולה מתוצאות סקר ראשון מסוגו שערך המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, שעסק בשאלה מדוע עורכי הדין אינם פונים להליך של בוררות.
לפי תוצאות הסקר, 59% מקרב עורכי הדין נמנעו מלפנות להליכי בוררות בתיקים בהם ייצגו ב-5 השנים האחרונות, למרות שמדובר היה בתיקים בעלי פוטנציאל לבוררות, ו-5% נוספים פנו, אך בסופו של דבר התיק התנהל בבית המשפט.
הסקר נערך בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של 500 עורכי דין, העוסקים בתחומים שהינם בעלי פוטנציאל לפנייה להליך של בוררות, בהם מקרקעין, מסחרי, דיני עבודה והוצאה לפועל.
לפי הסקר, רק 36% מקרב עורכי הדין במדגם ניהלו במהלך 5 השנים האחרונות תיק כלשהו במסגרת בוררות. 27% מביניהם פנו וניהלו את התיק בבוררות פרטית, ורק 9% פנו וניהלו את התיק במוסד בוררות שאינו פרטי.
לפי הסקר, הסיבות שבעטיין נמנעים עורכי הדין לפנות להליכי בוררות הן רבות ומגוונות. 20% מקרב עורכי הדין שלא פנו לבוררות הסבירו כי הסיבה היא שההליך יקר; 19% השיבו כי הסיבה היא היעדר האפשרות לערער על פסק בורר, ואחוז זהה השיבו כי אינם מאמינים במוסד הבוררות; 17% השיבו כי הם מעדיפים לנהל את התיק בבית משפט או להפנותו להליכי גישור.
יתר עורכי הדין שלא פנו לבוררות, תלו זאת בסיבות נוספות, בהן הליך לא יעיל ואיטי (13%), הלקוחות לא מעוניינים בכך (6%) או עקב חוסר מקצועיות של הבוררים (3%).
רבים מקרב עורכי הדין שהשתתפו במדגם (61%) הביעו נכונות לפנות להליכי בוררות בעתיד. משתתפי הסקר ציינו כי הגורמים שיעודדו אותם לפנות לבוררות הם: אפשרות לערער על פסק הבורר (77%); הוזלת הליך הבוררות לעומת הליך בבית המשפט (76%); אם ניהול התיק בבוררות יהיה מהיר יותר מניהולו בבית המשפט (74%); אם הליך בחירת הבורר ייעשה בשקיפות מוחלטת (70%); ואם הם ישתכנעו כי הבוררים מקצועיים ועוברים השתלמויות.
היום (ד') ערך המוסד לבוררות של הלשכה כנס בנושא "ניהול בוררות הלכה למעשה", בו דנו המשתתפים בתרומתו של הליך הבוררות ובשאלה כיצד ניתן להגביר את השימוש בו.
בוררות במבצע
סקר הבוררות נערך במסגרת "שנת הבוררות" של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין שיצאה לדרך בחודש שעבר. במהלך "שנת הבוררות" יספקו בוררים מובילים שירותי בוררות בתעריפים מופחתים, ידועים מראש, בהליך מהיר, נטול סחבת וניירת. זאת, לאחר שמוסד הבוררות של הלשכה קיבל פטור מיוחד מרשות ההגבלים העסקיים לקיומו של הליך בוררות מהיר, שמטרתו להביא לסיום סכסוכים כספיים ביעילות, במקצועיות ובעלות מופחתת.
במסגרת "שנת הבוררות", שהחלה ב-1 במאי השנה ותסתיים ב-30 באפריל 2012, יסופקו למתדיינים בפני הבוררים תנאים אופטימליים לצורך קיום ההליך. בין השאר, הם לא יידרשו לשלם על פתיחת תיק הבוררות ויסופק להם חדר לקיום ישיבות הבוררות - בחינם. כן נקבעו כללים שיבטיחו כי ההליך יתנהל במהירות, ללא סחבת וללא "ניירת".
בין הבוררים שהסכימו להשתתף בשנת הבוררות: השופטים (בדימוס) דן ארבל, דן גבאי ודני ארנסט; ועורכי הדין גד נשיץ, יחזקאל ביניש (בעלה של נשיאת העליון, דורית ביניש) ויוסי ארנון.
כוח המשיכה המרכזי של היוזמה היא העובדה כי שכר-טרחת הבורר קבוע וידוע מראש. כך, למשל, בתיק בוררות שהסכסוך בו אינו עולה על 100 אלף שקל ונדרשות פחות מ-10 שעות בוררות, תעלה כל שעת בורר 300 שקל בלבד; בסכסוך על 0.5-1 מיליון שקל, ישלמו הצדדים 800 שקל לשעת בוררות; סכסוכים שיחייבו בוררות ממושכת יותר, של מעל 10 שעות התדיינות, הוגבלו בתקרת שכר-טרחה לבורר. כך, בוררות במחלוקת על 250-500 אלף שקל תעלה לצדדים עד 10,000 שקל; בוררות על מחלוקת של עד מיליון שקל תעלה לצדדים 20 אלף שקל.
מדוע אתה חושב לפנות לבוררות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
