מודל השיתוף שלי לא כולל תחתונים

חוץ מהקו האדום הזה, מזה זמן איני מרגיש צורך להיות בעלים של מוזיקה, ספר או רכב

בכל הקשור לסוגיית הבעלות על מוזיקה, המדיניות שלי פשוטה: אני שומע סטרימינג וסטרימינג בלבד. השירות המועדף עלי הוא GrooveShark, אבל גם יו-טיוב עושה את זה טוב מאוד בזכות פלייליסטים של אנשים שעובדים קשה בשביל שלנו יהיה כיף.

שנים עברו מאז הורדתי שיר, ודיסקים אני קונה לעיתים נדירות - וגם את זה אני עושה יותר בשביל להביע את הערכתי לאמן מאשר בשביל לשמוע את הדיסק עצמו. הריגוש של פעם, לפתוח עטיפה בידיים רועדות ולשים תקליט על פטיפון או תקליטור בנגן, נראה לי מיושן.

אני חושש שכנ"ל גם בנוגע לספרים. לפני כמה חודשים עשיתי לי מנוי לספרייה ואני מאושר. אני עדיין קונה ספרים, אבל פחות ופחות - וגם זה רק בגלל ההרגל. עוד לא קניתי לי קורא אלקטרוני, גם זה יגיע ודאי.

אהיה הראשון להודות שמראה של ספרייה עמוסה בספרים עד להתפקע עדיין מרשים אותי. אהיה השני להודות שכריכה אחורית עדיין נחשבת בעיניי כמו גם הריח (הדי מסריח, חייבים להודות) של הנייר. ובכל זאת, אני לא צריך להיות בעליו של ספר בשביל ליהנות ממנו.

חישבו על סרט קולנוע. אתה ניגש לקופה, רוכש כרטיס. מה רכשת? לא את הסרט, הוא לא שלך. לא רכשת - שכרת את האופציה ליהנות מאמנותם של אחרים.

כנ"ל בנוגע למכונית. כבר למעלה משנתיים שאני לקוח די מרוצה של חברה המשכירה מכוניות לפי שעה. כנ"ל באופניים - כיום אפשר לשכור אותם. אם היה אפשר לעשות את זה גם עם בגדים באמת שהייתי המאושר באדם (לא כולל תחתונים. גם לי יש קווים אדומים). בעצם, גם בבגדים זה כבר עובד יפה הרבה שנים, ויעידו על כך הכלות בשמלותיהן המופרכות או הגברים בחליפות הטוקסידו המגוחכות שלהם.

המהפכה הדיגיטלית שינתה את מושג הבעלות, וטוב שכך. זה התחיל, כמו דברים אחרים, עם המשחקים ומהר עבר לשדות אחרים. כמו הדואר האלקטרוני, למשל. בקרוב אנחנו עומדים לחזות בעוד שינוי כזה כשהקונספט של התוכנה כשירות יתחיל לתפוס חזק יותר. הרי בינינו, למה לקנות חבילת אופיס במחיר מטורלל כשרוצים להשתמש באקסל פעם בחודש ובמצגת פאואר פוינט פעם בשנה?

הענן, בעיניי, הוא הדבר הכי טוב שקרה לנו. הוא משחרר אותנו. הוא גורם לנו, במודע או שלא במודע, להעריך אמנות - כמו מוזיקה או ספרות - כמו מה שהיא באמת: אמנות. אמנות ולא רכוש.

כי כשחושבים על זה, מהי מוזיקה אם לא אוויר שזז? מהי ספרות אם לא מחשבה שמתפזרת באוויר? גם משחק מחשב או תוכנה הם יותר קונספט מאשר רכוש. מה שהפך אותם לרכוש היה רק מודל כלכלי, לא דבר מעבר לזה. ועכשיו המודל הזה משתנה. איזה יופי.