ככה מעבירים רפורמה?

"אתה מאמין שבעוד שמונה ימים יוצאת לפועל הרפורמה ועדיין לא הסבירו לנו מה הולך להיות?", שאל אותי נהג אוטובוס של אגד העובר בגוש דן ביום חמישי האחרון.

האמת? אני לא מאמין. כשמשרד התחבורה מציב יעדים שאפתניים להכפיל כמעט את שיעור הנוסעים בתחבורה הציבורית מ-18% ל-35% בגוש דן (השר כץ בראיון ל"גלובס", 8.5.2011), הוא שוכח להסביר מה הוא בדיוק מתכוון לשנות, ואיך זה ישפיע על ציבור הנוסעים - ובראש ובראשונה, על אותם 18% שגם כץ מודה שפשוט אין להם אלטרנטיבה.

אבל קודם כל נגיד שאפו: אם הרפורמה תצליח, היא תוציא לפועל הרבה מאוד תוכניות שקודם כל נכתבו בעיקר למגירה, ואין ספק שליבת העסקים של ישראל צריכה פלטפורמה טובה יותר לנוע בה ממקום למקום, כזו שבסופו של דבר תאפשר באמת לוותר על הרכב הפרטי, במיוחד אם יתווספו לה קווי ה-BRT, הרכבת הקלה והנת"צים. ואת הדחיפה החזקה ביותר בכיוון הזה נותן ישראל כץ.

הבעיה של ה"איך"

הבעיה, כנראה, נוגעת יותר ל"איך": למה רפורמה כל כך משמעותית עוברת בשקט יחסי? אמנם ביום שישי כבר עלה דב נבון, הפרזנטור, על שלטי האוטובוסים, והערב הוא גם צפוי להופיע בטלוויזיה, אבל המסרים מעומעמים והם מפנים לאתר אינטרנט סבוך מדי, כדי לקבל שם את המידע.

שבוע ופחות לפני יציאת הרפורמה לדרך. מן הראוי היה לטפטף לאוכלוסיות שמונות קשישים, נכים, ועולים את השינויים הרלוונטיים בכל אזור ושכונה באיטיות ולאורך זמן. ואם אתה קשיש ללא אינטרנט? אתה בבעיה.

אבל סביר להניח שאתה בבעיה, כי מלכתחילה הוציאו את הקווים שעוברים בשכונה שלך, ולך תכתת עכשיו רגליים ותמצא את התחנה החדשה, שבה - אם לשפוט לפי דוח מבקר המדינה מלפני חודש - סביר שגם לא תמצא שילוט הולם (וזה עוד מבלי שהזכרנו את הצורך ההכרחי בשילוט אלקטרוני בתחנות).

האתר "בהרצה"

זאת לא הדרך להעביר רפורמה עבור אותם 18% שכן משתמשים בתחבורה הציבורית ושנמצאים היום בבלבול גדול, שרק יילך ויגבר ביום שישי הקרוב, כשתחל הרפורמה - לאחר שיעלה האור על "הלילה הלבן" בתל אביב.

לפני מספר חודשים פרסם משרד התחבורה את המוקד הטלפוני ואת אתר האינטרנט שלו ("כל-קו") בו אפשר לקבל מידע מאוחד על תחבורה ציבורית מכל המפעילים ובכל הארץ, וזה לכשעצמו אמור לתמוך ברפורמה הזו. בינתיים, האתר (למרות הכסף שהושקע בפרסומו) נמצא "בהרצה" ונותן מידע חלקי, שגוי, ובוודאי לא היעיל ביותר לגבי כיצד להגיע ממקום למקום, ואת זה אני כותב מניסיון אישי.

אפילו באתר הייעודי הנפרד לרפורמה לא טרחו לציין מי מפעיל את הקווים החדשים. בהקשר הזה, הבלוג "תחבורה בדרך שלנו", נותן מענה טוב הרבה יותר, למרות שבו לא השקיע משרד התחבורה אגורה שחוקה אחת.

אמנם היכולת לקפץ מקו לקו באותו מחיר (בין במסגרת כרטיס מעבר חופשי ל-90 דקות ובין אם במסגרת חופשי-חודשי) מהווה את אחד היתרונות הגדולים של הרפורמה, אבל רות אמיר מנתיבי איילון טוענת בעצמה שמספר נסיעות המעבר יגדל רק ל-24% בלבד מ-21% כיום.

מצד שני, לא כל הנוסעים יכולים לקפץ, וכדי לקפץ הם צריכים להצטייד בכרטיס רב-קו. הכרטיס שהזכיר כאן משה ליכטמן, מלבד העובדה שהוא דורש לשלם 17.8 שקלים כדי ליהנות מנסיעה בעלות 6.4 שקלים, הוא אנונימי - ללא פרטים מזהים וללא יכולת לפדות את הצבור עליו במקרה של אובדן.

אמיר גם לא מייחסת חשיבות מרובה במיוחד לתפקידה של התחבורה הציבורית להוביל נוסעים למרכזים ציבוריים, כמו בתי חולים, שהנגישות אליהם (בוודאי בשעות הערב ובמוצאי שבת) בעייתית. היא בעצמה תודה שאחד מיתרונות המערכת המסורבלת היום, הוא שלפחות היא מצליחה להוביל את רוב את הנוסעים כמעט מכל יעד א' ליעד ב' בנסיעה אחת.

ארוך? מסורבל? זה כן, אבל נגיש. נכון לעכשיו, המחאות של תושבים שהוציאו להם קווים מתוך השכונות זוכים בעיקר למחאה כשהם מתארגנים כקבוצת לחץ, אז משרד התחבורה ניאות להקשיב ולשנות בשוליים. הדוגמה הבולטת ביותר היא אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, שבלטה בהתנגדותה לרפורמה, אך השתתקה לאחר שורת הבנות עם מנכ"ל המשרד, דן הראל.

היכולת להקשיב ולשנות נכונה וראויה, רק חבל שלא ניתנה אפשרות מסודרת יותר לשמוע את כל הציבור בהקשר הזה. ולראייה, כץ נפקד משימוע ציבורי שכזה שאמור להתרחש מחר (ב') בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

להרחיב את הכרטוס המשותף

עם זאת, ראוי לתת טפיחה על השכם בכל הנוגע לכרטוס המשותף שהוא מחידושי הרפורמה - האפשרות של מחזיק "חופשי-חודשי" לעלות על כל קו, מבלי להתעסק בפנקסנות של מי מפעיל הקו והאם הנסיעה תהיה כרוכה בתשלום נוסף.

ראוי להרחיב את הכרטוס המשותף גם למודלים אחרים של התחשבנות (כמו "ערך צבור" - הטענת כרטיס הרב-קו ביתרת זכות), ובעיקר למוניות השירות, שכיום יכולות לתת מענה כחלופה לכניסה של קווים מרכזיים לשכונות והן היחידות שפועלות בשבתות, חגים ולילות.

רק אם גם הן יכללו תחת אותו "חופשי-חודשי" יקבלו תושבי גוש דן מענה מלא, גמיש וחופשי לנסיעות במחיר אחד.