אלי יונס: "המשכנתאות לא מאיימות על הבנקים"

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בראיון למגזין "בנקאות": "מי שטוען שאנחנו מאוימים חי במציאות זרה לזו של המשק הישראלי" ■ מדוע אין משבר בישראל? "יש פחות מדי בנייה של דירות למגורים"

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, התראיין החודש למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים והתייחס בצורה נרחבת לסוגיה המעניינת רבים בציבור הישראלי - שוק המשכנתאות. היום (ב'), רגע לפני החלטת הריבית החודשית שעשויה להשפיע על רבים מהלווים במשק, הדברים מקבלים משנה תוקף.

ראשית, יונס התייחס לשורה התחתונה של נושא הפיקוח על הבנקים בעניין המשכנתאות וציין נחרצות כי "אין כל בסיס ולא הוכח מעולם כי נושא המשכנתאות מהווה איום על הבנקים. מי שטוען זאת חי במציאות שזרה לזו של המשק הישראלי".

- אמרת שתחום המשכנתאות אינו מהווה איום על הבנקים בישראל. בנק ישראל חושב אחרת.

"בטיפול בשוק המשכנתאות, גם לפי תפיסתו של בנק ישראל, קיימים שני רבדים: אחד, בנקאות ראויה ורצינית, והרובד השני מנסה לטפל בהשפעה מעוותת של שערי הריבית הנמוכים. בנק ישראל לא מסוגל ולא מנסה לטפל בבעיית הבנייה למגורים בישראל. לא מדובר במשבר משכנתאות אלא במשבר בבנייה למגורים בישראל.

שוק המשכנתאות בארץ הוא שוק של הלוואות פרטיות למשקי בית. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שיווי המשקל של השוק הזה מבוסס על שכל ישר של שני הצדדים: הלווים והמלווים. מבחינת הלווים, משקי הבית , מדובר בהלוואה אישית. אם הם מסתבכים, הם לא יכולים להחזיר את מפתחות הדירה וללכת הלאה. הצד השני הוא השמרנות של המערכת הבנקאית, שנגזרת גם מכך שאין שוק משני. אם הבנק טעה במתן משכנתא, הוא צריך לשאת בטעות. בנק ישראל מנסה לטפל בשיבוש שנובע בחלקו מהתנהלות של בנקים מסוימים, שרוצים לכבוש נתחי שוק בכל מחיר, ובחלקו מהתנהלותו של הציבור שמושפע מכך שהריבית נמוכה".

"אין משבר בשוק הדיור בישראל"

- כמי שמנהל את הבנק בעל תיק המשכנתאות הגדול ביותר בישראל, אתה לא רואה תסריט של משבר?

"אין משבר בשוק הדיור בישראל, כי יש פחות מדי בנייה של דירות למגורים. איך נראה משבר? תזכור את התמונות מארה"ב, של רחובות שלמים עם בתים שאף אחד לא קונה, כי בנו יותר מדי. בישראל אין דבר כזה, להיפך - יש מחסור. את המחסור צריך לפתור ביצירת היצע של קרקע מתוכננת למגורים, ואני לא מצליח להבין למה לא עושים את זה.

המונופול הכי גדול בישראל, ואני לא מחדש בכך, הוא מינהל מקרקעי ישראל. אני מבין שקשה להקצות קרקע ולתכנן אותה במרכז תל-אביב, אבל מה הבעיה להקצות קרקעות בראש העין או באר שבע ולתכנן אותן. למה המחיר שלהן חייב להיות גבוה. למה לנצל מחיר גבוה שנובע ממחסור, כאשר יוצר המחסור הוא הגורם שנהנה ממנו. מדינת ישראל לא יכולה לטעון שיש בעיה ולהזיל דמעות תנין, בשעה שהיא מחזיקה את הכלי שיוצר את הבעיה. הם יצרו את הבעיה, אז שיפתרו אותה".

- גם בירידת מחירים יש סיכונים.

"אם יבצעו מהלכים להורדת מחירי הקרקעות, בהחלט עלולה להיות בעיה ליזמי הנדל"ן. מי שקנה קרקע במחיר של מיליון שקל ליחידת דיור וירצה למכור אותה בעתיד, כאשר המחיר יירד, עלול להיקלע לקושי במכירה ויהיה חייב להעניק הנחות, כך שגם הוא ייפגע וגם הגוף שמימן אותו עלול להיפגע. אם בשוליים יהיו גם משקי בית שיתקשו לעמוד בהחזרי משכנתאות, אז יסייעו להם בפריסה. צריך גם לזכור שרמת האשראי למשקי בית בישראל, כולל משכנתאות, היא מהנמוכות בעולם".

- אין עלייה ברמת הסיכון של הבנקים?

"רמת הסיכון של הבנקים אינה בתחום המשכנתאות ולא קשורה למשקי הבית. אני אומר את זה בצורה חד-משמעית. אלה הלוואות פרטיות. אם חלילה ייווצר משבר קרדינלי במשק, עסקים יתמוטטו ולמפוטרים לא יהיה כסף לשלם משכנתא. אבל אם שואלים מה יקרה קודם, התשובה היא: קודם ייפגעו ההלוואות לעסקים ורק אחר-כך משקי הבית. הסיכון הזה קשור לבעיית מאקרו שעלולה להיווצר מצד המשק ולא מצד משקי הבית".

- איך הצעדים שנקט בנק ישראל בתחום המשכנתאות משפיעים על התנהגות הלקוחות שלכם?

"ההשפעה הישירה של הצעדים שנקט בנק ישראל בשוק המשכנתאות הייתה מאוד נמוכה. בסך הכל, שיעור המימון ביחס למחיר הדירה הוא נמוך מאוד בישראל, וגם היחס בין החזרי המשכנתא לבין ההכנסה הפנויה הוא סביר. בשוליים יכולה להיות בעיה, אבל משבר לא נוצר מהשוליים. אני הרבה יותר מוטרד מכך שאנחנו לא רואים צעדים בתחום ההיצע של קרקעות לבנייה".