עו"ד יצחק אבירם: "נתבע את המוסדיים על הפקרת המשקיעים"

עו"ד יצחק אבירם, שניצח על התביעה הייצוגית נגד כור בעסקת המכירה של מכתשים אגן לכמצ'יינה, מאשים בראיון ל"גלובס" את הגופים המוסדיים ואת רשות ני"ע בהירדמות בשמירה

"המסר שעולה מפסק הדין ומהסכם הפשרה בעניין מכירת מכתשים אגן לכמצ'יינה הסינית מיועד ל-3 גורמים: המסר לבעלי השליטה הוא - 'תיזהרו. אל תגזימו'. המסר לציבור הוא - 'אל תוותרו. תילחמו על זכויותיכם'. והמסר לבתי המשפט הוא - 'אל תפחדו'".

עו"ד יצחק אבירם, מי שניצח על התביעה הייצוגית נגד כור בעסקת מכירתה של מכתשים אגן לחברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה, מרגיש שאסור לפספס את המשמעות האמיתית והרחבה של פסק הדין והסדר הפשרה בתיק.

לאחר שהוביל את הלקוח שלו, רו"ח דב כהנא, להישג מדהים - לפיו תשלם כור, בעלת השליטה במכתשים אגן הנמכרת, 45 מיליון דולר לבעלי המניות מקרב הציבור במכתשים אגן - הוא מתפנה לחנך את ה"טייקונים" ובעלי השליטה שהוא פוגש בקביעות מהצד השני של המתרס.

"לבעלי שליטה מותר להרוויח קצת יותר משאר בעלי המניות, אבל רק קצת יותר. ההגזמה היא זאת שעומדת ביסוד התיק הזה וביסוד רוב התיקים. גם אם מותר לך לעשות משהו, אל תיקח יותר מדי, כי כשאתה לוקח יותר מדי, זה בא על חשבון מישהו אחר", הוא אומר.

לא רק הטייקונים נמצאים על הכוונת שלו: אבירם הגיש ומנהל עבור לקוחותיו את התביעה הייצוגית נגד עו"ד ישראל פרי (שהורשע בגניבת 320 מיליון מארק גרמני בפרשת הפנסיה הגרמנית); התביעה הייצוגית בהיקף 7 מיליארד שקל נגד 3 הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט, בגין תיאום שיעורי הריבית; תביעה נגד החלטה אי.די.בי למחוק מהבורסה את חברת אי.די.בי פיתוח בעיצומו של השפל הכלכלי של 2008 ועוד.

בראיון ל"גלובס" מאיים אבירם על המוסדיים "הפחדנים" לדבריו ("אם הם לא יתחילו לפעול למען ציבור המשקיעים, הם ימצאו את עצמם נתבעים בתביעות ייצוגיות"), מעודד צרכנים להידמות יותר לדב כהנא, שלא ויתר על מלחמתו הצודקת, ונותן לציבור רעיונות להחרפת חרם הקוטג'.

את המלחמה האחרונה ניהל אבירם עבור כהנא, שהכיר אותו מהתביעה הייצוגית המוקדמת שהגיש נגד אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. "כהנא הוא אחד התובעים בתיק הראשון. מסתבר שהפכתי לגורם ריכוזי בתביעות ייצוגיות מסוג מסוים, בהם ניירות ערך ושוק ההון, כשכופים על הציבור כל מיני מהלכים שהוא לא מעוניין בהם", הוא אומר בחצי חיוך.

רו"ח כהנא בן ה-81 מוכר ומוערך בקרב קהילת רואי החשבון, ויש המכנים אותו מ"האבות המייסדים" של החשבונאות בארץ. הוא בעל מניות ותיק במכתשים אגן, המחזיק זה 30 שנה מניות ששוויין כיום 8 מיליון שקל.

הכול התחיל בטלפון מכהנא. "יום אחד הוא התקשר אליי וסיפר לי סיפור על עסקה, ואמר: 'אני חושב שמחלקים פה לא טוב את הכסף. זה מרגיש לא נכון'. בדרך כלל אני מבקש כמה ימים לבחון את העניין, אבל פה הבעיה זוהתה מיד - החלוקה הייתה לא שוויונית באופן מופגן. לקח לי יום אחד לעבור על החומר, כי בתיק הזה זה באמת זעק לשמיים. קבענו למחרת, ישבנו כמה שעות והבנו ששנינו רואים עין בעין".

- לא היה חשש/פיק ברכיים לפתוח במלחמה נגד תאגיד ענק ונגד נוחי דנקנר?

"להיפך, יש הרבה יותר אדרנלין. דווקא תביעה כזאת יותר מעוררת חשק".

- למה?

"יש משהו כיפי במלחמה של דויד נגד גוליית. קל לייצג גוף גדול ולתקוף גופים קטנים. הרבה יותר קשה ומעניין לייצג אנשים קטנים, את הציבור הרחב, ולתקוף גופים גדולים שמאחוריהם עורכי דין, רואי חשבון והמומחים הכי טובים".

אווירת פחד ולחץ אטומי

הבעיה הראשונה שנתקלו בה אבירם וכהנא הייתה למצוא חליפה משפטית מתאימה לעוול שזיהו. "זה לא היה פשוט, כי העסקה נעשתה מתוך מחשבה עמוקה למנוע התקפה עליה. במשא-ומתן צחקו על זה ואמרו שהעסקה היא Bulletproof, אז אמרתי שאני חודר שריון. הרעיון שלנו היה ללכת לבייסיק של דיני החברות, של עושק בעלי המניות, ומשם בעצם בא הלבוש המשפטי".

וכך נולדה התביעה הייצוגית נגד מכתשים ובעלת השליטה בה, כור, בטענה לקיפוח בעלי המניות מקרב הציבור בעסקת מכירת מניות מכתשים לקבוצת כמצ'יינה הסינית. התברר כי החליפה המשפטית שתפרו כהנא ואבירם בתפירה עילית התאימה גם למידותיו של בית המשפט.

לפני כחודשיים קיבלה שופטת בית המשפט הכלכלי, דניה קרת-מאיר, החלטה תקדימית המאשרת את הדיון בתביעה כייצוגית. כור אמנם ערערה על כך לבית המשפט העליון, אך התוצאה ההיסטורית - הסדר פשרה מיטיב עם בעלי המניות מקרב הציבור - לא איחרה להגיע.

עם קבלת ההחלטה התיישבו הצדדים סביב שולחן המשא-ומתן. בצד אחד ישבו נציגי כור ועורכי דינם - רם כספי, רובי בכר וגיל אוריון. מולם, בצד השני - אבירם וכהנא. המשא-ומתן נמשך שבועות ספורים, וכל ישיבה הייתה קשה מקודמתה ונמתחה עד השעות הקטנות של הלילה. בראשית המגעים הציעו נציגי כור לכהנא 10 מיליון דולר כדי "לאזן" את הקיפוח שהיה לרעת בעלי המניות מקרב הציבור.

אבירם: "הם התחילו בסכום נמוך מאוד, ב-10 מיליון, עלו ל-20 ול-30 מיליון דולר, וזה לא היה אפילו במישור הרלבנטי מבחינתנו".

ככל שנקף הזמן, הלחצים על השניים לסגת מהתביעה ולקבל את ההצעות הנמוכות היו עצומים, אך זה לא היה מה שהכריע את הכף.

לדברי אבירם, "היו לחצים מכיוון כור לסיים את זה כמה שיותר מהר, אבל מעל הכול היה באוויר פחד גדול שהתביעה הזאת תפיל את העסקה. אנחנו היינו בעד העסקה, רק לא מרוצים מחלוקת התמורה בין כור לבין בעלי המניות".

במהלך המשא-ומתן טפחה המציאות על פניהם. "בוקר אחד הגענו למשרד, ובשעה 10 וקצת הכותרות באתרי האינטרנט הבהבו באדום 'מכתשים מתרסקת'. התחילה לרוץ שמועה שהעסקה נופלת, ואז המניה התרסקה ב-20%, וכור ירדה ב-5%-6%. זה היה מפחיד. האווירה הייתה פתאום של לחץ אטומי, שאנחנו לא יכולים להפיל את העסקה, שהעסקה הזאת צריכה להיות.

"הלחץ הזה עבד לשני הכיוונים. שני הצדדים הבינו שמצב כזה של חוסר ודאות בשוק ההון הוא מאוד מסוכן למניה, וגם לכל קבוצת IDB, כי יש לזה השלכה מאוד משמעותית על הקבוצה. זה מה שגרם לצדדים רצון למצוא את הדרך איך מסיימים את המשא-ומתן הזה".

שתיקת המוסדיים

במהלך המאבק הקשה שניהלו, ציפו כהנא ואבירם מהשחקנים המוסדיים להשתתף בנטל שנשאו על גבם. "פנינו אל חלקם גם לפני וגם לאחר הגשת התביעה, כי הנחנו שבתיק כזה ענק, כבד ורציני נגד הגופים הגדולים במשק, כדאי לצרף גוף מוסדי שהוא רלבנטי וגם חזק. הרי קופות הגמל מחזיקות את המניות מטעם הציבור. אבל הפניות שכהנא עשה לא הועילו, אף גוף מוסדי לא רצה להצטרף כתובע".

- מה הייתה הסיבה?

"התשובות היו 'עזוב אותנו, אנחנו לא רוצים להתעסק בזה'".

וזה, לדברי אבירם, הסממן לכך שמסקנות ועדת חודק לא נספגו בשוק ההון. "זה לא עשה כלום למוסדיים. הם לא שינו את התנהלותם. נסתכל על הסטטיסטיקה: איזו תביעה ייצוגית הגישו גופים מוסדיים בשנתיים האחרונות? כלום. אף אחת. ומי שפותח עיתונים רואה שקורים הרבה דברים קשים בשוק ההון. אין תביעות ייצוגיות מטעם גופים מוסדיים. הם מעדיפים לחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילם, או פשוט מוותרים על הזכויות של המשקיעים".

אבירם לא מתכוון לעבור על ההתנהלות הזו בשתיקה. "במקרים אחרים שנמצאים בפניי, אנחנו שוקלים להגיש תביעות נגד גופים מוסדיים על שהם לא הגישו את התביעות שאנחנו הגשנו, כי הם הרי הנאמנים של הכספים של הציבור. אם הם לא ידאגו להשקעות שלהם, מי ידאג? מה שיותר גרוע הוא שגם אחרי החלטת בית המשפט הם לא היו מוכנים להתערב. גם אחרי שבית המשפט אמר שהתביעה נגד העסקה מוצדקת, הגופים המוסדיים לא רצו להתערב".

- למה?

"כי הם פחדנים, או שיש להם סיבות חוץ-מקצועיות, קשרים אישיים, רצון לא להרגיז את הגופים הגדולים, ניגוד אינטרסים, כי באיזושהי צורה הם גם מעורבים בהנפקות ובדברים מהסוג הזה".

סכום הפשרה הגבוה ביותר

- זהו סכום הפשרה הגבוה ביותר ששולם בגין תביעה ייצוגית שהוגשה בישראל.

"אבסולוטית אין ספק, אבל גם יחסית לתביעה המקורית, שעמדה על 84 מיליון דולר, מדובר בפשרה של 60%-70% מהסכום. אין פה ויתור גדול מדי. זו לא פשרה, זה ניצחון".

- עכשיו חוגגים?

"עוד לא. מוקדם מדי לחגוג, נחגוג כשהכול יסתיים וכשבית המשפט יאשר את הפשרה סופית".

- יש משהו שעלול להכשיל את זה?

"לא חושב. פורמלית זה יסתיים באוגוסט, אבל כבר עכשיו האווירה היא של ניצחון ציבורי. הופתענו מהתגובות הציבוריות. בימים רגילים אני מקבל פנייה-שתיים להגשת תביעות ייצוגיות, אבל בימים האחרונים, מאז פרסום ההסדר, אני מקבל 10-15 פניות ביום לתביעות ייצוגיות נגד חברות ציבוריות, גופים פיננסיים ובנקים. יש גם המון פרגון לכהנא.

"מעבר לניצחון בתיק ולהיקף, היה גם משקל גדול לדמויות שבסיפור. האיש הקטן לכאורה, בן ה-80, שלא מוותר לטייקון - ולא סתם טייקון אלא 'ה-טייקון' - ומצליח להוציא ממנו כסף לטובת הציבור. הפרגון לכהנא היה מדהים".

- לא מפריע לך שאת רוב הקרדיט מקבל הלקוח בן ה-80, שנתפס כמי שנלחם לבד בטייקון?

"בכיף. מגיע לו המון קרדיט. אם זה לא היה דב כהנא, בלי ספק, התיק היה נראה אחרת. זה תיק שצריך להבין את העניינים החשבונאיים והכלכליים שעלו בו, ולדב יש את הידע הנדרש. הוא לקוח שמבין הכול.

"זה גם היה תיק שהיה צריך לשלם מאות אלפי שקלים לחוות-דעת, ולפי חוק, עורך דין לא יכול לממן את ההוצאות הללו גם אם הוא רוצה. אז הכסף יצא מכיסו של דב, בלי שהוא ידע אם הוא יקבל אותו בחזרה. מעט מאוד אנשים ייקחו הימור כזה, ומעט אנשים ירגישו כל-כך צודקים כדי לנהל הליך כזה. חוץ מזה, למדתי ממנו המון. אני לא מצטנע, יש לי תרומה גדולה מאוד לתיק, אבל בלי לקוח כזה מיוחד התיק לא היה מגיע לאן שהגיע".

חצי מיליארד דולר הוחזרו לציבור

אבירם (42), מעורכי הדין המובילים בתביעות ייצוגיות, מתמחה בתביעות בתחום העסקי-מסחרי, בין השאר בתחום הצעות רכש, עושק המיעוט, הגבלים עסקיים וניהול השקעות, ומככב בתחום יותר מעשור.

3 חודשים לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין שלו פתח אבירם משרד עצמאי, ו-3 שבועות אחר-כך הגיש את התביעה הייצוגית הראשונה שהוגשה בארץ - תביעה נגד הביטוח הלאומי בגובה 80 מיליון שקל. התיק התנהל 9 שנים, מ-1995 עד 2004, ובסופו הוחזרו 8 מיליון שקל לציבור.

שנה לאחר שהחלו ההליכים בתיק, ב-1996, חוקק החוק הראשון בתחום התביעות הייצוגיות.

אבירם: "במשך 11 שנים אני מונע מתחושת שליחות להחזיר כסף לציבור, להילחם את המלחמה של האיש הקטן וליהנות מזה בדרך. מאז התביעה הייצוגית הראשונה שהגשתי החזרתי לציבור כחצי מיליארד שקל, יחד עם הפשרה האחרונה".

במקרה האחרון, זה גם מאוד השתלם לו. בהסכם הפשרה נקבע כי התובע כהנא ועו"ד אבירם יקבלו 3.6 מיליון דולר (כ-12.4 מיליון שקל), שהם כ-8% מסך סכום הפשרה. כהנא יקבל 1.35 מיליון דולר (4.65 מיליון שקל), ואבירם 2.25 מיליון דולר (7.8 מיליון שקל). זהו הסכום הגבוה ביותר שקיבלו עותרים בתביעה ייצוגית שהוגשה בישראל.

בספרו של ג'ון גרישם "מלך הנזיקין" מתואר סיפורו של סנגור ציבורי בוושינגטון הבירה, שמתעשר בין-לילה כמעט לאחר שהוא נכנס לתחום התובענות הייצוגיות. עורכי הדין בתחום מתוארים כעשירים כקורח הודות לגמול בתובענות הייצוגיות, וככאלה המתחרים למי יש את האחוזה הכי מפוארת ואת המטוס הפרטי הגדול ביותר.

אבירם: "זו המציאות של עורכי הדין האמריקנים בתחום, אבל אמריקה זה מקום אחר לגמרי. בארה"ב עורך דין מקבל שליש עד 40% מתביעה ייצוגית, האחוזים בארץ הם 5% לעורך הדין ו-3% לתובע. בתביעת נזיקין רגילה בארץ מדובר על 15% ו-20%. אז בפועל, מבחינת אחוזים, הסכום שכהנא ואני נקבל צנוע מאוד, אבל מבחינת הרעיון של שכר-טרחה לעורך דין וגמול לתובע הייצוגי, הוא משדר מסר נכון.

"כבר הרבה זמן אומרים גורמים שונים שהגיע הזמן לפסוק שכר-טרחה גבוה יותר כשמחזירים כסף לציבור. הסכום שכהנא ואני קיבלנו מאוד מוצדק, כי זאת האמירה שצריכה לצאת ממערכת המשפט ומשאר הגופים".

לדברי אבירם, הסכום הזה חושף את מחדלי הרשויות. "שיגידו פעם אחת בצורה ברורה: אנחנו, רשות ניירות ערך, המוסדיים, הרגולטורים לא מסוגלים לאכוף את החוק, ומי שצריך לעשות את זה, אלה גורמים פרטיים, עורכי הדין של התובעים הייצוגיים, שלוקחים סיכון של המון עבודה והשקעה כספית. אם לא יהיה גמול הולם שיריץ את הגורמים האלה לעשות את זה, אף אחד לא יעשה את העבודה הזאת".

- הרשויות הרלבנטיות לא אוכפות את החוק?

"ברור. יש בעיה קשה בארץ, שלא באמת אוכפים את החוק. מפריע לי שרשות ניירות ערך לא עלתה על הסיפור הבעייתי במכירת מכתשים אגן, שהמוסדיים לא אמרו כלום. מפריע לי השקט שיש אחרי פסק הדין בסיפור הזה מצד כל הגופים האלה. מפריע לי שיש עוד הרבה תיקים, שהגיעו ושלא הגיעו למשפט, ועדיין הגופים שצריכים לפקח יושבים ושותקים".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "רשות ניירות ערך אוכפת את חובות הגילוי בקשר לעסקאות, אך אינה מחליפה את שיקול-הדעת של המשקיע ואינה מביעה עמדה על כדאיותן. הרשות פעלה ופועלת כדי שכל המידע הרלוונטי בנושא עסקת המכירה של מכתשים אגן יהיה בידי הציבור בזמן אמת וישמש אותו בתהליך קבלת ההחלטות, ובכלל זה הערכת השווי מטעם החברה ואופן חישובה. אשר לתביעות ייצוגיות - הרשות רואה בחיוב הגשת תביעות ייצוגיות על-ידי משקיעים מהציבור".

- ובכל זאת, מדובר בהרבה כסף. מה תעשה איתו? תקנה מטוס פרטי?

"אני לא צריך מטוס פרטי. במקרה שלי, כל הכסף הולך למשכנתא. זו המציאות הישראלית. בפועל, לא מתעשרים מתביעות ייצוגיות. עדיין לא. אבל ההצלחה הזאת תממן הרבה תביעות צודקות עתידיות, ואת הזמן שאצטרך להשקיע בהן".

מלחמת הקוטג': "ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילת עושק"

עשרות אלפי ישראלים הצטרפו באחרונה לחרם הקוטג' ולמחאה שהחלה בעקבות תחקיר "גלובס" נגד עליית יוקר המחיה במדינה. מובילי המחאה מבהירים כי כדי שחרם הצרכנים הישראלי יהיה אפקטיבי, צריכות היצרניות הגדולות להרגיש אותו טוב-טוב בכיס. אז הם מציעים שנקנה מיצרנים קטנים יותר, נעשה דיאטת קניות (נצרוך פחות) ונקבע שמוצר שעולה מעל X שקלים לא נכנס לסל שלנו.

לעו"ד יצחק אבירם יש הצעה נוספת. "אני חושב שיש עילה להגשת תביעה ייצוגית בעניין מחירי הקוטג' ומוצרים נוספים בעילה ובטענה של עושק. זה לא התחום שלי, אך אשמח אם מישהו ירים את הכפפה".

הבסיס החוקי לכך הוא החוזה שלנו כצרכנים עם היצרנים ועם רשתות המזון. "יש סעיף בחוק שמאפשר לתבוע צד לחוזה על עושק כשהוא עושה פעולה מוגזמת. מי שמוכר לנו מוצרים הוא צד לחוזה איתנו. אפשר להגיש תביעות בנושאים האלה של מחירים מוגזמים, רווח מופרז, בעילה של עושק".

- עושק? למה? הרי, אנחנו לא חייבים לצרוך קוטג'.

"מי שחושב כך, לא מבין את הסיטואציה. גם בתי משפט נגד הטענה של עושק, כי הם לא מבינים את הסיטואציה. הם לא מבינים שכשצרכן קונה משהו וכשיצרן מחייב אותו לקנות במחיר גבוה מאוד או ברווח מופרז, לצרכן אין ברירה. הצרכן קונה את זה לא בגלל שהוא רוצה, אלא בגלל שהוא צריך. יש פה ניצול של הצד השני.

"אני מקווה שבתי המשפט יתחילו לבחון את החברה במשקפיים קצת יותר מציאותיים ויסתכלו על חוסר הברירה של הלקוח והאיש הקטן, ויחלו להידרש לעניין הגופים הענקיים ששולטים לו בחיים. חברות התקשורת, חברות הכבלים, 3-4המשווקים הגדולים, הסופרים הגדולים - אין לאנשים ברירה אלא לרכוש מהם מוצרים ושירותים.

"מאחר שהממשלה לא נותנת פתרון והרגולטור לא עושה כלום, הפתרון צריך לחזור לבית המשפט בצורת תובענה ייצוגית ענקית, ולבתי המשפט יש סמכות להתערב בעסקאות כאלה".

ציר הזמן
 ציר הזמן

צרו איתנו קשר *5988