שחר עולה על וסטה

גוש האבן וסטה - הנמצא בין צדק למאדים - קטן מכדי להיקרא כוכב לכת, ואולם בשנים האחרונות מרכז עניין רב אצל אסטרופיזיקאים ברחבי העולם, עד שמעמדו שודרג לכזה של "כמעט-כוכב-לכת".

אמנם קוטנו גורם לכך שכוח הכבידה שלו אינו מספיק כדי למשוך אליו ולשמר אטמוספירה, אבל "יש לו מבנה כמעט זהה לזה של כוכב חמה, נגה, כדור הארץ ומאדים", אמר כריסטופר ט. ראסל, פרופ' לאסטרופיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה. "הוא מחזיר המון אור, הרבה יותר מאשר כוכבי לכת אחרים. וסטה, כמו כדור הארץ, מחזיר כ-40% מאור השמש בגלל השלג והעננים. הירח, למשל, מחזיר רק 10%. ממה עשויה הקרקע של וסטה שגורמת לבהירות כזו? בקרוב אולי נדע".

ראסל הוא ראש צוות החוקרים של משימת החלל הנוכחית של החללית Dawn (שחר), אשר עומדת לטוס החודש קרוב מאוד לווסטה. הצוות אחוז התרגשות. החללית תצלם את וסטה בכמה טכניקות צילום - מצלמת אור נראה, מצלמת אינפרה-אדום, מצלמת קרינת גמא וספקטומטר ניוטרונים - אשר יחד יאפשרו ליצור מפה תלת-ממדית של הקרקע של וסטה. כמו כן ישודרו סיגנלים בתדרי רדיו לכיוון הקרקעית, כי מי יודע...

מסע ארוך

ראסל ניבא כי יתגלה מבנה דומה לזה של הירח - מבנה שכבות, ובבסיסו ליבת ברזל, וסקרן לגלות את עובי הליבה. כמו כן, בגלל מתקפת המטאורים שעבר דמוי-הכוכב, מצפים החוקרים למצוא מכתשים רבים. "אנחנו יודעים שיש מכתש גדול בקוטב הדרומי של וסטה, שאותו ניתן לראות מטלסקופ האבל", אמר ראסל. "חתיכות שעפו מווסטה כשנוצר המכתש הזה התפזרו לכל עבר, ונפלו גם על כדור הארץ. נראה כי אחד מכל 20 מטאוריטים בקירוב שנופלים על כדור הארץ, הגיעו מווסטה. כך למדנו המון על כוכב הלכת לפני שבכלל ביקרנו שם".

וסטה - הנקרא על שם האלה הרומית של הבית, המשפחה והאח הבוערת - מקיף את השמש בכל 3.6 שנים. צורתו אינה עגולה אלא פחוסה, ויש המדמים אותה לדלעת. הקוטר הממוצע הוא כ-530 קילומטר. לימוד המטאורים שהגיעו, כך על פי ההערכות, מווסטה, מתארכים את היווצרותו ל-3-10 מיליון השנים הראשונות של חיי מערכת השמש.

חללית השחר תגיע לווסטה בהמשך החודש, תחל בהקפתו בספטמבר ולאחר שתקיף אותו פעם אחת כ-644 קילומטר מהקרקע, תתקרב ותקיפו שוב במרחק של כ-200 קילומטר מהקרקע. בינואר 2012 יגיעו תמונות מפורטות ומידע נוסף לכדור הארץ. אלה הם לוחות הזמנים של חקר החלל.

ראסל החל לתכנן את המסע של שחר ב-1992. "זה היה מסע ארוך, ואנחנו מתקרבים לרגע האמת", אמר לאתר Science Daily.

שני כוכבים במחיר אחד

יש המאמינים כי רגע האמת יגיע דווקא במחצית השנייה של משימתה של שחר - כשתחל ההקפה של כוכב הלכת הננסי קרס, הנמצא באותה חגורת אסטרואידים בין מאדים לצדק. הכוכב הזעיר נקרא על שם האלה הרומית האחראית על התבואה.

ההתרגשות סביב קרס רבה אף היא, משום שיש המאמינים כי הכוכב מכיל כמות נכבדה של מים וקרח במעמקי אדמתו. יש האומרים בזהירות כי זו סביבה נהדרת להיווצרות חיים, ואחרים מדברים עליו כתחליף למאדים לשם הקמת מושבות אנושיות ראשונות. נראה כי בעזרת החללית שחר ניתן יהיה לקבל תמונה ברורה יותר של המבנה החיצוני והפנימי של כוכב הלכת הננסי, ולהבין משהו בנוגע לנסיבות שבהן נוצר. ההקפה של קרס תחל ב-2015.

המסע הנוכחי של שחר הוא הפעם השנייה שבה חללית של נאס"א מונעת על ידי טכנולוגיית ההנעה היונית (ion propulsion או ion Thruster), טכנולוגיה חדשה לתנועה בין-כוכבית. ראסל הסביר כי רק בזכות הטכנולוגיה הזו, ניתן להקיף שני גופים באותו מסע. הטכנולוגיה פותחה במשך 50 שנה.

הדלק המשמש בהנעה יונית הוא קסנון, גז כבד פי ארבעה מן האוויר. המערכת אינה יוצרת ריאקציה כימית, כמו בסוגי דלק אחרים, אלא הודפת יונים לצורך יצירת דחף. מקור כוח הוא אנרגיה חשמלית. האטומים של הקסנון מוזנים לתוך תא יינון, ואז נורה עליהם מטח של אלקטרונים. האלקטרון של הקסנון, הנפגע מן האלקטרון המואץ, נחלץ מהאטום ומותיר יון חיובי. היונים פורצים החוצה מן המנוע של החללית בקצב של 144 אלף קמ"ש. השימוש בטכנולוגיה הזו יוצר מערכות הנעה מהירות משמעותית וזולות פי שלושה מן המערכות הקודמות, טען ראסל.