עלייה חדה בהגשת תביעות ייצוגיות, בעיקר נגד חברות התקשורת

149 בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו במחצית הראשונה של 2011 - לעומת 217 בשנת 2010 כולה ■ בראש הנתבעות - סלקום, פרטנר, פלאפון ובזק; ואחריהן העיריות ותאגידי המים

פייסבוק התגלה לאחרונה כאחד הכלים האפקטיביים לפתיחת מלחמת צרכנים על מוצר מסוים, אלא שלצידו קיים לציבור כלי נוסף והוא התובענות הייצוגיות, שאמור לסייע לו להילחם בתאגידים הפועלים בניגוד לחוק ומנצלים את כוחו הדל.

נתונים שהגיעו לידי "גלובס" ונאספו בעזרת הנהלת בתי המשפט, מלמדים כי בהשוואה לאשתקד, בחצי השנה האחרונה חלה עלייה חדה במספר התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט.

בכל שנת 2010 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב 217 בקשות לאשר תובענות ייצוגיות, לעומת 149 שהוגשו רק במחצית הראשונה של שנת 2011.

האחוז הגדול ביותר של התביעות הופנה כלפי חברות התקשורת: 33 (כ-15%) תביעות הוגשו ב-2010, ו-28 (כ-19%) הוגשו במחצית הראשונה של שנת 2011.

גם העיריות ותאגידי המים הם יעד לתביעות מצד הצרכנים: 16 (כ-7%) בקשות לאשר תביעה ייצוגית נגדם הוגשו בשנת 2010, ו-12 (כ-8%) הוגשו במחצית הראשונה של שנת 2011.

חשוב להדגיש כי העלייה היחסית בתביעות בשנת 2011, במקרה הזה, נבעה מהקמת תאגידי המים, שרבים מהצרכנים טוענים להטעיות מצידם.

התפלגות התביעות נגד חברות התקשורת ב-2011 היא לפי הפירוט הבא: סלקום - 8 תביעות; פרטנר - 7; בזק - 6; פלאפון - 5; הוט טלקום - 1; וחברת הלוויין yes תביעה אחת.

מהנתונים עולה כי העילות העיקריות של התביעות הייצוגיות נגד חברות תקשורת עוסקות בכפיית שירותים חדשים על לקוחות, חיוב בניגוד להסכמים חתומים, שירותים לא מספקים, אי-עדכון מבצעים וחיוב עבור שירותים שלא ניתנו; העילות המרכזיות של התביעות נגד עיריות עוסקות בחיוב ארנונה שלא כדין וגביית אגרות שלא כחוק; והעילה המרכזית לתביעות המוגשות נגד תאגידי המים עוסקת בחיוב שגוי ועודף.

לדברי עו"ד יצחק אבירם, המתמחה בתובענות ייצוגיות, התביעות הייצוגיות נגד הבנקים פינו את מקומן לטובת תביעות נגד גופי תקשורת. "חברות התקשורת יכולות להתלונן רק על עצמן ועל שיטת החיוב בה הן נוקטות. אין ספק כי ריבוי התביעות נובע מסיבוך עצום בכל הקשור לחשבונות, לגבייה, לפירוט התשלומים ולמגוון ההסדרים שהם מפעילים מול לקוחות", אומר אבירם.

בהתייחס לריבוי התביעות נגד העיריות ותאגידי המים, אבירם סבור כי הדבר נובע מריבוי הגופים ולא בהכרח מפעולותיהם.

באשר לסכום התביעה הנקוב בבקשה לאשר את התביעה כייצוגית - הממוצע ב-2010 עמד על כ-564 מיליון שקל, ואילו במחצית הראשונה של 2011 הוא עמד על כ-131 מיליון שקל.

עוד עולה מהנתונים כי ממוצע סכום תביעה נגד חברות תקשורת עמד בשנת 2010 על 283 מיליון שקל לתביעה, ועל כ-100 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2011.

לדברי אבירם, הסכום לא מהווה תמיד פרמטר לנכונותו. "קשה מאוד לכמת תביעות כאלה ולקבוע את סכומן מראש. למען האמת, ראוי היה שהמחוקק יבטל את הצורך בנקיבה של סכום תביעה בשלב הזה, שכן מדובר במידע מוקדם מדי, שהוא בדרך-כלל נסמך על ניחוש מושכל ולא על נתוני אמת", טוען אבירם.

פתרון כללי

ההליך של תובענה ייצוגית מחייב תחילה הגשת בקשה לאשר תביעה כייצוגית, ורק אם בית המשפט מאשר את הבקשה - הרי שהתביעה נדונה; בתום ההליך הדיוני מחליט בית המשפט אם לקבל את התביעה. לעתים קרובות - עוד לפני שבית המשפט מכריע בשאלה אם לאשר את הבקשה לדון בתביעה כייצוגית - מגיעים הצדדים לפשרה.

"ההליך המשפטי של התובענה הייצוגית הוא ייחודי. בגלל החששות שמדובר בתביעה לא ממשית, בית המשפט מחליט קודם כל אם יש עילה לדון בבקשה, ורק לאחר מכן דן בה". מסביר עו"ד ברק לייזר, יועץ בכיר למנהל בתי המשפט. "גם האישור לא מהווה אינדיקציה או ראייה נסיבתית לכאורה שהתביעה תתקבל".

"תביעות ייצוגיות משמשות היום כלי, כמעט יחיד, למאבק הצרכני בתאגידים הגדולים", אומר עו"ד אבירם. לדבריו, אין ספק כי רשויות המדינה כושלות בנושא זה ואינן מסוגלות או אינן רוצות לטפל בבעיות האמיתיות במשק מבחינת הצרכן הקטן.

"ברור לכולם כי צרכן בודד לא ינהל תביעה על 10 שקלים או אפילו 100 שקל כנגד חברת ענק. הזמן שיידרש לניהול תביעה כאמור וגישת בתי המשפט, שאינם פוסקים פיצויים עונשיים מעבר לנזק, מונעת תביעה והופכת אותה ללא כדאית", אומר אבירם.

לדבריו, מוסד התביעות הייצוגיות נועד לפתור בעיה זו. "הוא מאפשר על-ידי כריכת מספר עצום של תובעים יחדיו, לדון בעוולות קטנות ולהביא פתרון כללי" אומר אבירם. "חשוב לזכור, עם זאת, כי תביעה ייצוגית היא מכשיר מסוכן לתובע כאשר התביעה נכשלת, שכן התובע עלול להיחשף להוצאות ניכרות. מצד שני, משך הטיפול בתביעה ייצוגית הוא ארוך מאוד ונמשך שנים".

הליך ארוך

בהתייחס למספר התביעות שהסתיימו בהצלחה - לדברי אבירם, בשנים האחרונות מדובר על בין 10 ל-20 תביעות בשנה שמסתיימות בפשרה - חלקן בסכומים של מספר מיליוני שקל, וחלקן בפיצוי שאינו כספי.

"חשוב לציין כי מסלול התביעה הייצוגית לא תמיד נגמר בהחלטה, אלא ממשיך לעתים לערעור לעליון שאורך כשנתיים-שלוש, ומעכב את הדיון", מציין אבירם.

כדוגמה מציין אבירם את התביעה הייצוגית הידועה שהוכרעה לטובת התובע הייצוגי בהחלטת בית המשפט בפרשת הסיליקון בחלב העמיד של חברת תנובה. ואולם, הדיון בתביעה זו, שמתנהלת מ-1995, טרם הסתיים, והיא נמצאת עדיין בהליכי ערעור בבית המשפט העליון.

למעשה, עד היום רק תביעה ייצוגית אחת שהסתיימה בהחלטת בית המשפט לטובת התובע - ולא בפשרה - צלחה את כל ההליכים, ואולם היא התנהלה במשך 16 שנה. מדובר בתביעה בנושא ניירות ערך שהגישו בעלי מניות ברייכרט תעשיות, שטענו לקיפוחם - וזכו לפיצוי של 10 מיליון שקל.

העילות בתביעות

* חברות תקשורת - כפיית שירותים חדשים על לקוחות, חיוב בניגוד להסכמים חתומים, שירותים לא מספקים, אי-עדכון מבצעים, חיוב עבור שירותים שלא ניתנו.

* עיריות - חיובי ארנונה שלא כדין, גביית אגרות שלא כחוק.

* תאגידי מים - חיוב שגוי וחיוב עודף.

מחוזי תל אביב
 מחוזי תל אביב

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988