"המלחמה בעזה לא עומדת בסטנדרטים של 'האח הגדול'"

למרות העניין הציבורי והשידורים בחו"ל, הבימאית נורית קידר טוענת כי גופי השידור בישראל מסרבים לרכוש את הסרט התיעודי "בטון", המביא עדויות חיילים ממבצע "עופרת יצוקה"

גופי שידור ישראליים מסרבים לקנות את הסרט התיעודי "בטון" של נורית קידר, העוסק במבצע "עופרת יצוקה". זאת למרות שהסרט, שיוקרן ביום ראשון בפסטיבל ירושלים, שודר בערוץ 4 הבריטי וישודר בקרוב בערוץ הציבורי הקנדי, שייכנס כשותף בהפקתו. לדברי קידר ל"גלובס", היא כיתתה רגליים בין כל גופי השידור בישראל, ואלה דחו אותה על הסף.

"זה מה שמשקף כנראה את דעת הציבור", אומרת קידר, "אנשים פשוט לא רוצים לשמוע על מלחמות ודברים שקרו שם לחיילים. אני לא יכולה לבוא בטענות לערוצים המסחריים, כי זה לא מסחרי באמת. אני יכולה לבוא בטענות לערוצים שחרתו על דגלם את העשייה הדוקומנטרית. אם יש מדינה ששולחת ילדים בני 18 למלחמה, למה אתה לא משדר את זה? אף אחד לא מעניין אותו כמה נפצעו, משהו ראיין אותם ועקב אחריהם?".

הסרט "בטון" של קידר מביא מונולוגים של חיילים ששירתו בעופרת יצוקה. הסרט מתמודד בתחרות "רוח חופשית" בפסטיבל הקולנוע בירושלים ויוקרן, כאמור, ביום ראשון בסינמטק. הפיק אותו יהודה ביטון, צילם גיורא פיך, והמוזיקה היא של אופיר לייבוביץ. בין היתר מסופר בסרט על אירוע שבו נורתה נערה פלסטינית בת 14 מחשש כי היא נושאת על גופה חומר נפץ.

לדברי קידר, גם הלקטורים בקרנות השונות קראו לסרט "משעמם" בגלל האופן שבו הוא מובא - מונולוגים ישירים - וטענו כי הוא לא עומד במוסכמות טלוויזיוניות הנהוגות היום.

"זו מלחמה שלא עומדת בסטנדרטים של 'האח הגדול'", אומרת קידר.

בסופו של דבר, מנהלי הקרנות היו אלה שלחצו להשקיע בסרט של מי שיצרה את "אחת בודדת" (סרט דוקומנטרי על צלפים בצה"ל) ו"מבוזבזים"(עדויות של חיילים ממוצב הבופור במלחמת לבנון השנייה), וקרן מקור אף השקיעה בו בסופו של דבר.

סירבו לשתף פעולה

קידר, שלה ניסיון עבודה רב עם דובר צה"ל, בחרה לא לעשות שימוש בדוברות הצבאית שמחזיקה בידיה את כל החומרים ממערכה זו, אשר כמעט ולא סוקרה עיתונאית. לכן היא בחרה לתת לחיילים לדבר בעצמם.

"הישראלים לא באמת יודעים מה היה שם. גם אני לא ידעתי, מצאתי בקושי רב 10 חיילים צעירים שהיו מוכנים לדבר ומיהרתי לראיין אותם, ובאמת שלושה מהם לא הגיעו ליום הצילום בכלל. לא עשיתי תחקיר מקדים - הם פשוט באו ודיברו".

לדבריה, גם ארגונים כמו "שוברים שתיקה" סירבו לשתף פעולה עם הסרט ולספק מרואיינים.

"הגשתי לקרנות טריילר בן 15 דקות ששלחתי גם ללונדון כי רציתי לעשות כתבה", היא מספרת, "בצ'אנל 4 אהבו והעלו אותי תוך יומיים על מטוס כדי לערוך שם את הסרט. על מנת שלא להפנות עורף לטלוויזיה פה, השארתי את הסרט גם בחדשות ערוץ 2, ואף אחד לא התעניין בזה. התעלמו ממני לחלוטין".

- למה לדעתך בחו"ל מתעניינים בסרט יותר?

"אנשים פה לא רוצים לדבר על עניינים כאלה, כפי שלא רוצים לעסוק במלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון עד היום".

קידר מכנה את ההליכה מגוף שידור אחד למשנהו "מסע השפלה", ואומרת: "אני רוצה תשובה רלוונטית לשאלה למה לא רוצים לשדר את הסרט, וגם מוכנה לקבל שהוא לא טוב. אבל אם גופי השידור לא רוצים לדעת על מה היה שם, למה הם נותנים יד למדיניות שנותנת לגיטימציה לכל זה?".