משרד התקשורת והאוצר בעימות על תעריפי בזק

משרד האוצר נגד משרד התקשורת גם בוועדת חייק. שני המשרדים מתווכחים ויכוח קשה בעניין השיטה לקביעת תעריפי בזק וקביעת התעריפים בשוק הסיטונאי. כפי שנחשף ב"גלובס", הוויכוח הוא האם לבסס את השיטה על מודל Cost Plus (עלות פלוס רווח סביר לבזק) או על מודל Retail Minus (המחיר לצרכן הסופי מינוס אחוז מסוים שתקבע הוועדה על בסיס מה שמקובל בעולם).

ל"גלובס" נודע שסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת וחבר הוועדה אסף כהן, תומכים בצורה מוחלטת במודל Cost Plus, ואילו נציגי האוצר ויו"ר הוועדה, אמיר חייק, תומכים במודל זמני של Retail Minus עד לסיום עבודתה של חברת הייעוץ פרונטיר, שתקבע את המחירים על בסיס Cost Plus.

שני המודלים

לגבי המודל הראשון (Cost Plus) לקביעת המחירים בשוק התקשורת, ההערכות הן שהמודל נכון, וגם יהיה קל להגן עליו בבג"ץ, אלא שיידרש עוד זמן רב להשלים את העבודה. היתרון שלו הוא שבאופן יחסי קל יותר לפקח על מחירי בזק כשהם מבוססי עלות, כפי שהוכיחה מדיניות הפיקוח עד עכשיו.

המודל השני (Retail Minus) הוא קל ליישום - אבל קשה לפיקוח. כדי ליישם אותו צריכים המשרד או הוועדה לשים יד על המחירים שמציעה בזק ללקוחות עסקיים גדולים, ולגביהם - לקבוע שיעור הנחה שמקובל בעולם, בשווקים שבהם הוקם שוק סיטונאי. הבעיה, כאמור, היא שבזק מציעה מחירים שאינם תמיד שווים עבור כל הלקוחות, ולכן קשה יהיה לדעת מה המחיר הכי זול שהיא מציעה, וממנו לגזור את ההנחה.

שיטה שמשחקת לידיים של בזק

נציגי משרד התקשורת טוענים שקיימת סכנה אמיתית לכך שמודל Retail Minus יהפוך לקבוע. מדובר במודל שטוב לחברות ורע לצרכנים משום שמחירי בזק נקבעו ב-2003, כך שסביר להניח שהם גבוהים מאוד. זוהי הסיבה לכך שהשיטה משחקת לידיה של בזק, שכן הצרכנים יסבלו מקביעת מחירים לפי המודל הזה.

עוד טוענים נציגי משרד התקשורת, שמאחר שחברת הייעוץ כבר החלה בעבודתה, כדאי להמתין לסיום העבודה שתארך עוד חודשים ספורים, ולקבוע את המחירים בצורה מקצועית.

נציגי משרד האוצר וכן חייק עצמו, מאמינים שלא יקרה שום אסון אם המחירים ייקבעו שלא על בסיס עלות באופן זמני, שכן מה שחשוב באמת הוא שהשוק הסיטונאי יותנע ויעבוד וניתן יהיה לשנות את מבנה התחרות בשוק בעקבות ביטול ההפרדות המבניות והסרת הפיקוח על התעריפים של בזק.