הבונים איקטינוס וקליקרטס

היסטוריה איקטינוס וקליקרטס חיו באתונה במאה החמישית לפני הספירה. לא ידוע כמעט דבר על חייהם, אולם שניהם מזוהים עם תכנון הפרתנון. איקטינוס מזוהה גם עם תכנון מקדש אפולו באתר באסאי, ועם מבנים נוספים ביוון. הוא התעניין במיוחד בפיתוח החללים הפנימיים באדריכלות היוונית, וניסה למעט ככל האפשר במספר העמודים כדי להגדיל החלל.

קליקרטס מתואר בכתב יד כארכיטקט "מקדש ניקה" (אלת הניצחון) באקרופוליס ("העיר העליונה"), וכמי שאחראי לאחד הקירות המעוטרים באקרופוליס, וכמי שהיה לו מעמד חשוב באתונה של אותה תקופה. יש השערות שהוא היה הארכיטקט הראשי של העיר, והיה מעורב לפיכך יותר בצדדים הניהוליים והטכניים של הבנייה, ופחות בתכנון עצמו. על פי עדות אחרת, השניים לא היו שותפים כי אם יריבים, ואיקטינוס המשיך את העבודה שהחל בה קליקרטס.

הפרתנון נבנה בימי שלטון פריקלס באתונה, בסביבות 446-7 לפני הספירה, כמקדש לאלה אתנה, במקום שבו עמד מקדש עתיק יותר לאלה. הפרתנון נחשב לאחד משיאי הארכיטקטורה היוונית בסגנון הדורי. הוא נבנה על גבעה, ובנוי כך שהעמודים מתרחבים כלפי מעלה, כדי לתקן את האפקט האופטי של ההסתכלות כלפי מעלה - ולדמות סימטריה יותר מאשר זו הקיימת באמת.

האדריכלים תכננו בקפידה את מיקום המבנה כך שייראה מהדרך העתיקה שהובילה לאתונה, והעוברים בדרך יוכלו לתפוס את כל גודלו והדרו.

המקדש קושט בעיטורים פיסוליים, שהיו צבועים בשלל צבעים בוהקים. רק חלקם נשמרו - ובלי צבעים כלל.

הפרתנון נחשב עד היום לאחת מפסגות היצירה האנושית. בתוכו עמד פסל עצום של אתנה שהכין פידיאס, אולם הוא לא שימש לפולחן של ממש, אלא לשמירת אוצרות.

גלגולים במשך השנים שימש הפרתנון ככנסייה והפך אתר עלייה לרגל, ואחר כך הפך למסגד (בזמן הכיבוש העותמני) ונוסף לו מינרט. לצורך כך שונה חלק מהתכנון הפנימי וחלק מהעמודים והפסלים הוסרו.

ב-26 בספטמבר 1687 נפגע המבנה קשות בקרב בין הטורקים לוונציאנים. הטורקים השתמשו בפרתנון כמחסן לחומרי נפץ ופגז ונציאני שפגע בו גרם לפגיעה הקשה - רוב הגג התמוטט והפסלים נהרסו.

בריטניה במאה ה-18 החלו הבריטים והצרפתים לארגן במקום חפירות ארכיאולוגיות, וב-1801 הצליח שגריר בריטניה לקונסטנטינופול, הרוזן מאלג'ין, לקבל אישור לחקור את המקום ולהזיז את הפסלים שנותרו במקום לצורך המחקר - והם הועברו לבריטניה.

מחלוקת העברת הפסלים, שחלקם שוכנים עד היום במוזיאון הבריטי, הציתה מחלוקת מתמשכת: מאז 1983 מנהלת ממשלת יוון קמפיין להחזרתם ליוון.

סמל הפרתנון, השולט על קו הרקיע של העיר ומואר בלילה, הוא סמלה של יוון כולה. בשנה שעברו ביקרו ביוון יותר מ-19 מיליון תיירים, ובשנה ממוצעת הם תורמים כ-15% מהתמ"ג שלה.