נשאף למאה. אולי נגיע לתשעים

ביקור בית פיצו קדם

לא הולך לתחרויות "הדבר שהכי חשוב לי כאדריכל הוא שמה שתכננתי ייבנה. אני רואה מגרש ריק, והסיפוק שלי מגיע מכך שצמח עליו מבנה. בגלל זה אני לא הולך לתחרויות ולבנייה ציבורית. בתחום הזה אפשר לתכנן שנים, ממש לתכנן - מקונספט רעיוני, דרך הצעת חלופות ואפילו ירידה לפירוט, ואז זה לא נבנה, כי הכל תלוי בתקציבים, והם יכולים להשתחרר או לא, להגיע או לא, ואז - כל מה שתוכנן יורד לטמיון או נדחה לזמן בלתי ידוע. כי תורם שבנו עליו לא תרם. כמו המוזיאון באום אל פאחם, או יותר גרוע - כי מישהו החליט שהזוכה לא מתאים, ראה מקרה בצלאל".

כמו מורה "אני אדריכל בתים פרטיים. אני קובע, בהחלטות שלי, את האופן שבו אנשים יחיו ויתנהלו בביתם. זו אחריות ויש לה השלכות פיננסיות ואחרות. צריך להיזהר מאוד מטעויות. כל אדריכל משפיע - מזה שמעצב ידית לדלת וכסא ועד זה שמכין תוכנית בניין עיר וארץ. זה כמו במערכת החינוך: מי משפיע יותר - שר החינוך או המורה בכיתה? מי שמלין על אדריכלים שיורדים לפרטים, צריך לחשוב בדיוק על הדימוי הזה: שאי אפשר למנות לניהול בית ספר את מי שמעולם לא היה מורה בכיתה".

בחירה במקצוע "באתי ממשפחה שבה נשאלה השאלה 'ממה מתפרנסים'. למרות, ואולי בגלל קיומו של גב הכלכלי - הייתי צריך לענות לעצמי על השאלה הזו. אחרי שנת לימודי צילום בבצלאל, יצאתי לחו"ל ושם החלטתי להתחבר לארכיטקטורה, ואם בחו"ל - אז ב-AA, חלומו של כל ארכיטקט. הבחירה בארכיטקטורה נבעה גם מהמשיכה לעבודת צוות, בניגוד לעבודת הצלם, שהיא אינדיבידואליסטית. אני גאה ביכולת עבודת הצוות שלי, גם כמנהל משרד. יש כאן 7 אדריכלים, אף אחד לא עזב מעולם, עברנו כאן 4 חופשות לידה - ומכולן חזרו, ואני דורש מכולם ללכת הביתה בחמש וחצי. גם אני הולך. אעבוד אחרי - אבל רק בסיום המקלחות וההשכבות של הילדים".

סילקאט "חומרים יחודיים הם הערך המוסף של חלל אדריכלי. אני אוהב לעבוד בחומרים בתצורה המקורית והראשונית שלהם: בטון חשוף, ברזל מוחלד וקורטן. אני אשתמש בחומר מיוחד כדי להדגיש קיר ולהפוך אותו לציר מרכזי במבנה, למשל, בבית בן 5 קומות בלב תל אביב שאנחנו מתכננים כבית למשפחה אחת במקום חמש הדירות המותרות לפי הזכויות. בקומת הבית העליונה מתוכננים החללים הציבוריים, בין היתר בריכה, ואל חללי השינה יורדים בקומות עד לקומת הקרקע בחלל מדרגות שהוא פתוח לכל גובה המבנה. קיר גרם המדרגות מתנשא לגובה 17 מטר ועל מנת להדגישו חיפינו אותו בלבני סיליקט אפורות שהעצימו את נוכחותו וגם חיברו אותו לסביבה התל אביבית".

דמי תיווך "שכר הטרחה הנמוך שמקבלים אדריכלים, מכתיב להם מקורות הכנסה לא נכונים. כך קורה שאדריכלים שלוקחים דמי תיווך מספקים המשלמים להם על שימוש בסחורה שלהם בפרויקט. הם נאלצים לעשות זאת, פשוט כי הם זולים מדי. הם יורדים במחיר - ומשלימים בערוץ אחר. זו אחת הבעיות במקצוע. אני לא עושה זאת. הלקוחות שלי כאדריכל מספקים לי די פרנסה".

אחד מעשרה "בזמן האחרון אני מקבל פרויקט אחד מכל עשרה שפונים אלי. החלטתי לא לגדול, כי הבנתי שזה יגבה מחיר שאיני רוצה לשלם. אני עובד כיום על 70 פרויקטים בו זמנית, אין סיכוי שאצליח להגדיל את המשרד ועדיין להיות מעורב בכל אחד בעומק שאני רוצה להיות".

אדריכל יקר "אני אדריכל יקר? לא נכון בכלל. אני לא יקר ולא זול. ובכלל אדריכלות טובה אינה אדריכלות יקרה בהכרח. אני ארחיק ואומר אפילו שאדריכלות רעה יכולה לעלות הרבה כסף, ואדריכלות טובה, יכולה לפעמים אפילו לחסוך. תכנון טוב ותכנון רע - עולים אותו דבר. מה שמעלה את המחיר הן עלויות הבנייה ומה שיכול לעלות עוד יותר את המחיר - הן טעויות".

אדריכל גדול "אין דבר כזה אדריכלים גדולים. יש אדריכלים טובים. גדולים זה כמותי, טובים זה איכותי. פיטר זומטו, שזכה עכשיו בפרס היוקרתי ביותר לאדריכלות, לא בנה הרבה, אך בנה טוב. וגם לא עשה דווקא דברים מונומנטאליים - ספא בשוויץ, מוזיאון לאמנות באוסטריה. אדריכל גדול משאיר מבנים גדולים ממנו. אדריכל שמצליח להגיע לעמק השווה בין תביעותיו מעצמו כאדריכל לבין האילוצים שבתוכם הוא בונה - מהלקוח ועד לתנאי המגרש".

צומת סואן "אדריכל עומד בצומת דרישות, אילוצים ולחצים, בין התב"ע, הלקוח, תנאי השטח, ושם הוא צריך לומר את דברו. אם לא תהיה בו הבערה המקצועית, שמניעה וחותרת לתוצאה שהוא מאמין בה, אין לו שום סיכוי. יצא לי לא אחת להתעקש על החלטות שלי, ברמה עקרונית, מתוך מחשבה שאנחנו צריכים, כאדריכלים, לשמור על זקיפות הקומה המקצועית שלנו. על תפקידנו המרכזי בפרויקט, על מעמדנו בענף הבנייה, בעיקרון. בין כל האילוצים והקשיים האלה, זה מה שאני אומר לעצמי ולמי שעובד איתי תמיד - אם נשאף למאה, אולי נגיע לתשעים".

השולחן הארוך "יש לי טביעת אצבע, אבל אני לא נצמד לתחום מסוים באדריכלות. לדעתי, לצד ההתמחות זה יכול להביא לקיפאון יצירתי - אנשים שמתכננים רק בתי חולים, למשל. כשפנו אלי לתכנן את חנות הדגל של Apple בישראל, בקניון רמת אביב, מה שמצא חן בעיניהם היה דווקא העובדה שלא תכננתי בעבר חנויות. חנות הדגל בישראל אינה של Apple - אסור שהיא תראה כזו, משום שהם רק זכיינים ולא נציגות רשמית של החברה. לכן אסור היה לנו שהיא תראה דומה מדי לחנויות החברה ברחבי העולם. אפילו היה ויכוח - אני רציתי להציב בחלל שולחנות ארוכים לתצוגה, ו-Apple ביקשו למנוע זאת, וטענו שזה המצאה שלהם שאסור לנו להשתמש בה".

בית רכטר "כשנפלה בחלקי הזכות הגדולה להיות זה שישפץ את בית רכטר בשיכון צמרות בתל אביב, שמחתי מאד. התייחסתי לעבודה הזו בחרדת קודש. התעקשתי שם על כל מיני דברים קיצוניים: למשל לא הסכמתי בשום פנים ואופן להכניס לבית קירות גבס. יש גבול. זו יצירה אדריכלית. היום הבעלות היא של אזרח צרפת שמתגורר בבית בביקוריו בישראל. אני יודע שהשיפוץ שאני עשיתי, גרם לעליית ערך הבית".

אדריכלות כופה "ביתן הלנה רובינשטיין הוא חלל מדדיטבי. אני מבחין אותו, כחלל תצוגה לאמנות, מהמוזיאון בבילבאו, שתכנן פרנק גרי - שפשוט מתנפל עליך בנוכחות שלו. זה סגנון שאני מכנה אדריכלות כופה".

יודעים מי אני "אני בונה בעיקר בנייה פרטית לאוכלוסייה אמידה. לקוח שמגיע אלי יודע למי הגיע, ראה דברים שעשיתי, מכיר את הסגנון ובא לכאן, כי כנראה מה שראה מצא חן בעיניו. לכן, מראש, הדיאלוג עם הלקוחות שלי הוא טוב. ברור שיש ויכוחים, אבל אפשר לשכנע כל לקוח. השאלה אינה 'מי קובע', אלא איך מגיעים לתוצאה. כשאני מצליח להטמיע בלקוח הרגשה שאנחנו באותה סירה - שההצלחה שלי היא ההצלחה שלו וכך גם הכישלון - אפשר לעבוד יחד".

השיר החמישי "אני מתכנן בתים במחשבה על מכלים - חללים שיכילו את הייחודיות של מי שייכנסו לגור בהם. אני משתדל שיהיו כמה שיותר מינימליסטים ונייטראלים, חפים מקישוטיות וסממני אופנה. התקווה שלי היא שהם יהיו רלבנטיים בעוד הרבה זמן. אני מדמה את התכנונים שלי לשיר החמישי באלבום של הרכב מצליח - זה לא הלהיט שכולם יאזינו לו בהתחלה, שיפתח או ינעל את האלבום. הבית שלי הוא השיר שמגיעים אליו אחרי שנמאס מהלהיט, אבל שאחרי זמן מה מבינים שדווקא בגללו היה שווה לקנות את הדיסק".

גדרות " הגדרות שבונים סביב בתים - זה רעה שהתב"עות מנסות להילחם בה. את הבית שלי, בשכונת נווה מגן, אני בונה בלי גדר. בתוך חורשת איקליפטוסים, שזה הדבר הקרוב ביותר שיכולתי להציע לאשתי, בת קיבוץ גבעת חיים".

פיצו קדם

גיל 30

מצב משפחתי נשוי 3

מגורים בית שכור ברמת השרון. בונה כעת בית משלו על שטח בשכונת נווה מגן ברמת השרון

לימודים שנה צילום ב"בצלאל", לימודי אדריכלות ב-AA באנגליה

משרד 8 אדריכלים בדירת קרקע בלב תל אביב, בבניין המיועד להריסה שתחתיו יבנה מלון (להלן: 'פרויקטים מתוכננים')

פרויקטים ניצבים 60 דירות ווילות שעיצב (בתמונה למעלה - ברמת השרון). שיפוץ בית רכטר בשיכון צמרות בת"א. עיצוב פנים לחנות הדגל של iDigital - נציגת Apple בארץ, עיצב את דירתו התל אביבית ולשכתו הנוכחית של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים

פרויקטים בתכנון עוד וילות ודירות, מלון בוטיק בן 50 חדרים, המתוכנן לקום בפינת הרחובות מזא"ה ושדרות רוטשילד בת"א.