יהודה וינשטיין פועל לחקיקת קוד אתי לרשויות מקומיות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פועל לחקיקת קוד אתי לנבחרי ציבור ברשויות מקומיות - ראשי עיריות ומועצות וכן חברי מועצות. ואולם, בתקופה הראשונה שלאחר חקיקת הקוד האתי, הוא ייחשב לבלתי מחייב ולא ניתן יהיה לנקוט סנקציות כנגד הפרתו. כך עולה מטיוטת מתווה לחקיקת קוד אתי לנבחרי ציבור ברשויות מקומיות, שגובשה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. וינשטיין פנה באחרונה לשר המשפטים אלי ישי כדי לקדם את חקיקת הקוד האתי ומנגנוני האכיפה שלצידו.

לדברי משרד המשפטים, "מדובר ביוזמה שמטרתה ליצור מסגרת וכלים לאכיפת נורמות שלטוניות ראויות בקרב השלטון המקומי, לצד הכלים הפליליים. הדין האתי יחייב נבחרים בשלטון המקומי, וייקבע מנגנון לבירור סטייה מהדין האתי האמור". על גיבוש המתווה פיקחה עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים, ובצוות היו שותפים גם נציגים ממשרד הפנים וממרכז השלטון המקומי. במקביל, גובש במרכז השלטון המקומי קוד אתי וולונטרי עבור נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.

וינשטיין כתב לישי כי הוא "רואה חשיבות רבה בקידום המתווה, שתפקידו לתת מענה לאירועים לא תקינים, שחרף חריגותם, אינם מתאימים לטיפול בכלים פליליים. זאת, בעיקר נוכח המאפיינים הייחודיים של תפקיד ראש רשות מקומית וסמכויותיו הנרחבות, ואירועי עבר שבהם ניצלו ראשי רשויות את סמכויותיהם לרעה. אלה מחייבים כי יעמדו לרשות גורמי האכיפה כלים לאכיפת נורמות ציבוריות ראויות העולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקינים".

על פי התוכנית, שר המשפטים ימנה ועדת אתיקה שתשמש טריבונל שיפוטי לבירור הפרות של כללי האתיקה על ידי נבחרי ציבור ברשויות המקומיות. בראש ועדת האתיקה יכהן שופט בדימוס, ולצידו שני ראשי רשויות מקומיות לשעבר, שפרשו לפני שנתיים לפחות. במקביל תוקם "ועדה ממיינת" שתבחן את התלונות המוגשות נגד נבחרי הציבור, ותקבע אם העניין מצדיק הפניית התיק לוועדת האתיקה. לוועדה הממיינת, שתתפקד כמעין גוף תובע, לא יהיו סמכויות חקירה או זימון עדים, ואולם תיקבע בחוק סנקציה שתוטל על עובדי רשויות מקומיות שיסרבו למסור חומר או מידע לוועדה.

הקוד האתי עצמו ינוסח בשלב ראשון באופן רחב ומעורפל, ויקבע כי נבחר ציבור ברשות מקומיות יועמד לדין אם התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו ברשות המקומית, או באופן שעלול לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות, וזאת תוך התחשבות במאפייניה השונים של הרשות, לרבות מאפייניה התרבותיים. גם התנהגות שאינה הוגנת במילוי תפקידו או אי קיום החובות המוטלות על נבחר ציבור בהתאם לחוק או הדין, יהוו עילה לבירור משמעתי.

עם זאת, סוכם כאמור כי בתקופה הראשונה לאחר חקיקת הקוד האתי, שמשכה עדיין לא ברור, יהיה הקוד "גורם מנחה לטיפול בתלונות אתיות אולם הוא לא יהיה מחייב". גם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי, לצד הוועדה הממיינת, להעביר עניין לבירור בוועדת האתיקה. הוועדה תדון בדלתיים סגורות, וככלל תנהל את דיוניה באמצעות תצהירים ולא באמצעות גביית עדויות בעל פה. נבחר הציבור, וכן המתלונן, יהיו רשאים להופיע בפני הוועדה.

העונשים שתוסמך הוועדה להטיל הם - דרישה מנבחר הציבור להתנצלות פומבית; התראה; נזיפה; קנס בגובה של עד משכורת אחת, או מגבלות שונות כגון מניעה מלכהן בוועדה ברשות המקומית - למשל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - או בתאגיד עירוני שבבעלות הרשות. לצד כל אלה תוקם גם ועדה מייעצת, שתנפיק חוות דעת מקדימות (פרה-רולינג) בעניינים אתיים, על פי פניות של נבחרי הציבור. חוות דעת אלה יגברו על עמדת היועץ המשפטי של אותה רשות מקומית.