ממזהם לריאה ירוקה: הקישון ישוקם ב-220 מיליון שקל

הממשלה אישרה היום תוכנית מקיפה לשיקום הנחל המזוהם ביותר בישראל ■ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה: "פרויקט היסטורי שיתקן את טעויות העבר"

אחרי שנים של הזנחה והזרמת שפכים תעשייתיים רעילים, עומד נחל הקישון לפני מהפכה ויהיה לריאה ירוקה בלב מפרץ חיפה: היום (א') אישרה הממשלה תוכנית מקיפה לשיקום הנחל המזוהם ביותר בישראל, בעלות כוללת של כ-220 מיליון שקל, על-פי מתווה שהגיש לה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. מלאכת השיקום עתידה להימשך כ-3 שנים, ובמסגרתה (ראו את פרטי התוכנית במסגרת) חלק מהנחל ייובש, התוואי שלו ישונה וכלים כבדים ישאבו מקרקעית השפך בעומק של 2.5 מטרים ולאורך של כ-7 קילומטר, את הבוצה המזוהמת שמכילה מתכות רעלים ובהם מתכות כבדות, זרחן, קדמיום וארסן שהצטברו בה במשך עשרות שנים. טכנולוגיה חדישה תאפשר לטהר את הקרקעית בשטח, בקרבת אתר העבודות, ולאחר מכן היא תשמש להקמת רצף של פארקים בסביבת הנחל המשוקם, שבהם תתאפשר פעילות קיט ונופש.

האוצר התנער, הושגה פשרה

בהצעת המחליטים שהגיש ארדן לשרים, נדרש משרד האוצר להקצות כ-60 מיליון שקל למימון חלק מהפרויקט הנרחב בנימוק שעל המדינה לשאת באחריותה ההיסטורית לזיהום הנחל, שכן המפעלים שהזרימו אליו שפכים היו במשך שנים ארוכות בבעלות המדינה, ובהם בתי הזיקוק (בז"ן) וחיפה כימיקלים.

האוצר התנגד ודרש כי את הכסף יקצה המשרד להגנת הסביבה מתקציבו השוטף. על רקע המחלוקת, בישיבת הממשלה הושג סיכום שלפיו לצד השתתפותם של גופים נוספים (ראו בהמשך), במימון ישתתפו ארבעה גופים ממשלתיים: משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הניקוז - וזאת בפריסה תקציבית על פני 4 שנים.

"אני גאה על כך שהנחל המזוהם ביותר במדינה יחזור בקרוב לתפארתו והציבור הרחב יוכל ליהנות מנחל נקי ומסביבו פארק, וזאת אחרי עשרות שנים של זיהום והזנחה. זה פרויקט היסטורי שיתקן את טעויות העבר שנעשו במקום הזה", אמר בצהריים השר ארדן. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לתוכנית הנרחבת ואמר: "מדובר בהחלטה חשובה למען השמירה על איכות החיים". בחודש פברואר האחרון ביקר נתניהו באזור הקישון והכריז על התוכנית לשיקום הנחל כפרויקט לאומי.

גם חיפה כימיקלים מסרבת לממן

עם זאת, גם כשהממשלה נותנת אור ירוק לאחד הפרויקטים הסביבתיים החשובים במפרץ חיפה וחוגגת את החלטותיה, המחלוקות בשטח נמשכות: במשרד להגנת הסביבה טוענים עוד כי רוב המפעלים במפרץ חיפה, כמו גם הרשויות המקומיות באזור, מכירים בצורך לשקם את הקישון ומוכנים להקצות לפרויקט את התקציב המתאים.

עם זאת, לטענת המשרד, חיפה כימיקלים הוא הגוף התעשייתי היחיד שמסרב להעמיד את התקציב שנדרש ממנו, בהיקף של כ-28 מיליון שקל. לטענת המשרד, חיפה כימיקלים מוכנה להקצות למימוש המיזם רק עשירית מהסכום בטענה כי מדובר בהשתתפות שתשקף את היקף אחריותה של החברה לזיהום בנחל.

מחיפה כימיקלים נמסר היום ל"גלובס" בתגובה: "ועדת מומחים בלתי תלויה, שהוזמנה על ידי המשרד לאיכות הסביבה, המליצה על ניקוי נחל הקישון בהתאם לפרופיל הזיהום שמצאה, הכולל נגזרות דלק ומתכות כבדות, דבר האופייני לזיהום תוצרי נפט, שכידוע אינם בתחום עיסוקה של חיפה כימיקלים. חלקה של החברה בזיהום האמור מזערי, כ-2.8% בלבד, וכבר לפני כחצי שנה היא הודיעה למשרד להגנת הסביבה כי הוא מוכנה להשתתף בעלות הניקוי בהתאם לחלקה בזיהום כפי שקבעה ועדת המומחים, ואף להשתתף במימון גבוה יותר בפרויקט השיקום, בהתאם לחלקה היחסי של החברה במימון הכולל".

עובדי חיפה כימיקלים משביתים את פעילות הייצור במפעל זה כשלושה חודשים בשל מחלוקות קשות עם ההנהלה על תנאי העסקתם של העובדים מדור ב'. באחרונה טענו חוגים סביבתיים שפועלים במפרץ, כי מאז פרוץ השביתה בחברה חל שיפור ניכר באיכות מימי הנחל.

3 שנים של עבודות טיהור

במסגרת התוכנית עתיד ארדן למנות מינהלת בין משרדית המשותפת למשרדו, למשרדי החקלאות והתשתיות הלאומיות, לעיריית חיפה, לעיריית נשר, למועצה האזורית זבולון, להתאחדות התעשיינים, לרשות המים ולרשות נחל הקישון. העבודות לטיהור הנחל עתידות להמשך כשלוש שנים וימומנו בפריסה על פני 4 שנות תקציב.

בסוף תקופת העבודות, שפך הקישון עתיד להיראות אחרת: הוא יהיה נקי יותר, הקרקעית שלו תטוהר ותועמק באופן ניכר כדי למנוע הצפה באזור הקריות במקרה של שיטפונות ובעת שהנחל יעלה על גדותיו, והתוואי המוכר שלו ישונה: קטע נחל באורך של כ-1.5 קילומטרים מדרום לבתי הזיקוק ייובש ובמקומו ייכרה נפתול חלופי, בצורה של חצי עיגול שיקיף למעשה את האתר שאליו תפונה הבוצה שתישאב מקרקעית הנחל (ראו תצלום אוויר). הבוצה עתידה לעבור טיפול ביולוגי מקיף, והרעלים שהיא מכילה יפורקו באמצעות מיקרו-אורגניזמים, בהתאם לתוכנית ייעודית שגובשה באגף למים ולנחלים של המשרד להגנת הסביבה.

העבודות עצמן, כפי שעולה מתוכניות המשרד, ייעשו בידי חברה מוכרת שתיבחר במסגרת מכרז בינלאומי, והיא תפעיל מחפרים ימיים שישאבו את הבוצה מהקרקעית.

התוכנית המקיפה שאושרה היום בממשלה גם כוללת מתן מענה לקרקע המזוהמת שהוצאה בשנות ה-90' מהקישון ואוחסנה בבריכות זמניות, על גדות הקישון. אז, הוצאו מאזור השפך של הנחל המזוהם כ-280 אלף מ"ק של בוצה רעילה, שחלק ניכר ממנה טרם עבר טיפול מתבקש למען טיהורו. במסגרת התוכנית יטוהרו כ-150 אלף מ"ק מקרקע זו, וטיהור יסודי עתיד להיעשות לעוד כ-400 אלף מ"ק של בוצה שתוצא מקרקעית הנחל במסגרת העבודות לטיהורה ולהעמקת תוואי הנחל.

התוכנית של הקר ארדן / צלם: גיל גוטמן- רשות נחל הקישון, גוגל מפות
 התוכנית של הקר ארדן / צלם: גיל גוטמן- רשות נחל הקישון, גוגל מפות

צרו איתנו קשר *5988