סקס? בשביל מה? "רבייה מינית לא נועדה לגיוון ביולוגי"

חוקרי אבולוציה וביולוגיה גילו במחקר חדש, כי תפקידה של רבייה מינית הוא לשמר את הזהות של כל זן

רבייה מינית היא לא עניין שצריך יחסי ציבור. גורמים ביולוגיים דואגים לכך שמרביתנו נימשך אליה באופן אינסטינקטיבי. ובכל זאת, חוקרי אבולוציה וביולוגיה ביקשו להבין מה תפקידה של רבייה מינית - הזדווגות של גרסת זכר וגרסת נקבה של אותו המין, המובילה להיווצרות דור המשך - בעולם שבו רבייה א-מינית (התפצלויות של אמבות, למשל) מציעה שיטה הרבה יותר פשוטה ליצור דור המשך, עם האקסטרה-בונוס של צאצא בצלמך.

ההסבר שהיה מקובל עד כה, לפחות במדע הפופולרי, הוא כי הזיווג המיני נועד ליצור צאצאים מגוונים יותר מבחינה גנטית, מצב שעוזר לפחות לחלק מן הגנים המקוריים לשרוד בעולם משתנה תמיד.

כאשר הצאצא נוצר משני תאים שכל אחד מהם תורם לבלילה רק מחצית מן הגנים שלו, נוצר יצור חדש, קצת דומה וקצת שונה גנטית משניהם - וכן מכל אח נוסף שייווצר מאותם הורים. מתוך האוסף של היצורים החדשים הללו, חלק יתאימו לסביבה המשתנה, וחלק לא, אך גובר הסיכוי כי לפחות כמה מהם ישרדו, וחלק מן הגנים של ההורים יגיעו כמה שיותר רחוק - אל העתיד.

זאת, לעומת מצבו של יצור המתרבה רק בהתרבות א-מינית. על פי המדע הפופולרי, במשפחה הזו כולם זהים גנטית לאמא הקדמונית, למעט מוטציות שקרו פה ושם. הבעיה היא לא רק שעמום נוראי בליל הסדר של האמבות, אלא גם היכחדות קולקטיבית אם יחול שינוי שהגנום החד-גוני אינו מתאים לו.

תחי התחרות

התפיסה הזו לגבי הרבייה הלא מינית מוטעית. מתברר, כי בתהליך הרבייה הא-מינית מתרחשים דווקא לא מעט שינויים גנטיים, לא פחות ואולי אף יותר מאשר ברבייה מינית. השינויים הללו גורמים לכך שאמא אמבה לא דומה לאמבה ג'וניור יותר מאשר אנחנו להורינו.

אם כך, הרבייה המינית אינה יוצרת צאצאים מגוונים יותר. היא גם יעילה פחות - בין היתר, בגלל התחרות בין הפרטים השונים בני אותו מין (בדרך-כלל הזכרים), על לב בני המין הנגדי (בדרך-כלל הנקבות).

מחקר חדש שהתפרסם באחרונה בכתב העת Evolution טוען כי המניע האבולוציוני הוא לא ההישרדות העתידית של כל גן וגן של ההורה, אלא שימור של כמה שיותר מהגנום השלם של ההורה (רצף הגנים הייחודי לו) ושימור הדמיון בין בני אותו זן של חיה.

זאת, כדי שפרטים מאותו הזן יוכלו לשתף פעולה כדי לאפשר את ההישרדות המשותפת של הגנים של כולם.

איך מבצעת הרבייה המינית את המשימה הזו? פרופ' הנרי הנג מאוניברסיטת ויין במישיגן, ארה"ב ופרופ' רוט גורליק, מאוניברסיטת קרלטון, קנדה שחקרו את הנושא הסבירו כי העובדה שפרטים שונים מאותו זן יוצרים צאצאים משני גנים של אב ואם שונים האחד מן השני, יוצרת מעין בקרת איכות שבה הצאצאים דווקא לא יכולים להיות שונים מאוד מההורים בני אותו הזן.

כך, בני אדם שיש להם מוטציה בגן אחד, שהופכת אותם לשונים קצת מבני אדם אחרים, עדיין יכולים לקבל ולהוריש גן "תקין" מההורה השני, והגן התקין עשוי למתן את פעילות הגן החריג.

לעומת זאת, ברבייה א-מינית אין בקרה כזו. מרגע שקרתה מוטציה, האמבה-הבת חייבת לחיות איתה, ולהעביר אותה לדור הבא כשבתעתיק הבא גם כן יכולה להיות מוטציה.

בסך הכול, אם אכן המגוון גבוה כפי שהתגלה באחרונה, זן א' יכול להפוך במהירות לזו ב'. כלומר, במקום הפרט השומר על גניו, מציעים החוקרים תיאוריה של זן שלם השומר על הגנים שלו.

החוקרים מוסיפים כי התחרות בין הזכרים בזנים המתרבים מינית לא גובה מחיר כה כבד, בהתחשב בכך שממילא יש תחרות בין הפרטים באותה החברה על משאבים שונים.

סקס כקסנופוביה

מחקר אחר, שפרסמו אשתקד לוץ בק ופרופ' אניל אגרווסי מאוניברסיטת טורונטו, קנדה, יכול לתמוך במידה מסוימת בתוצאות המחקר החדש. השניים בחנו אורגניזם מימי קטן, שיודע להתרבות באופן מיני או א-מיני. החוקרים מצאו כי היצור בוחר ברבייה מינית בסביבות שבהן ישנם זנים רבים מלבדו. כשהוא לבד בסביבה, הוא בוחר ברבייה א-מינית.

מחקר זה עשוי לתמוך בתיאוריה של המחקר הנוכחי, מפני שהוא מציע כי בסביבות שבהן הזן משמר את עצמו בסביבה מגוונת, הרביה המינית מועדפת.

דומה הדבר מעט להתכנסות של קבוצות אוכלוסייה אנושיות לתוך עצמן ובחירתן בסמלים בולטים לייצוג עצמי, במפגש עם זרים.

צרו איתנו קשר *5988