החיתול הדולף של חוגלה

אילנית חיות, מתניעת חרם הקוטג' שהצית לבבות, מדליקה את אש המרד הבא

קשה שלא להרים גבה נוכח התנהלותה של חברת חוגלה קימברלי בימים אלה. רשת רבוע כחול הודיעה כי תייבא ביבוא מקביל חיתולי האגיס מטורקיה. אז הודיעה. רשת "אושר עד" מייבאת חיתולי האגיס מחו"ל כבר שנתיים. כמה מהציבור מודע לכך? רק אנשים מעטים.

בעוד שההשפעה של "אושר עד" על חוגלה קימברלי קטנה, ההשפעה של רבוע כחול מהותית, ולפי הערכות בשוק מכירות חוגלה קימברלי ברשת רבוע כחול עומדות על 15%-20% מכלל מכירות החברה. זו בדיוק הסיבה לכך שחוגלה קימברלי נכנסה ללחץ, ומרגע זה עשתה את כל הטעויות האפשרויות.

החברה מיהרה להגיב כי מדובר בחיתולים סוג ב' שמיוצרים עבור השוק הטורקי. היא לא הביאה בחשבון את הבעייתיות בעובדה שהחיתולים מיוצרים באותו מפעל בדיוק, שבבעלות אותה חברה ותחת אותו מותג. מרגע שמיהרה להצהיר זאת, היה עליה להסביר איך ייתכן שזה קורה.

צרכן משלם ערך על מותג, ועכשיו מסתבר שיש מותג, ויש מותג שאינו עונה על הערכים של המותג. גם העובדה שהמהלך הזה נעשה סמוך לפרסומים על בעיות דליפה בחיתולי האגיס העשויים מכותנה אורגנית האפיל על המותג.

אבל יותר מכך, חוגלה קימברלי סיפקה לרבוע כחול, על חשבונה, פרסום. היא יצאה במודעות ענק המבשרות על המהלך של רבוע כחול. במילים אחרות, חוגלה קימברלי דאגה ליידע כל בית בישראל שרבוע כחול מייבאת חיתולי האגיס מטורקיה ותמכור אותם בזול. אם לא הייתה עושה כן, זה בוודאי היה מסתיים בידיעות קטנות בתקשורת, וגם הדרך של חוגלה קימברלי לסיום המאבק המסחרי הזה הייתה קצרה יותר.

גם רבוע כחול לא יוצאת מהסיפור הזה כפי שקיוותה. תחילה הדביקה הרשת לחיתולים תג מחיר של 50 שקל. אחרי שתג המחיר זכה לביקורת, הוא ירד ל-36 שקל עד להודעה חדשה. לא נראה כי זה המחיר שלו פיללה הרשת, ועכשיו תצטרך רבוע כחול להוכיח כי היא עומדת בהבטחה שלה לצרכן, גם אם זה יעלה לה בסופו של דבר הרבה מאוד כסף.