"השוק הסיטונאי בתקשורת לא מיועד לדנקנר ולבן דב"

בוועידת נתח שוק ודיגיטל של "גלובס" הכריז סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים כי "אם השוק הסיטונאי ייבנה רק לשני אלה - לא תיווצר תחרות"

עמדת רשות ההגבלים העסקיים בנוגע למבנה שוק התקשורת העתידי, בהתייחס לעבודתה של ועדת חייק - שיושבת בימים אלה על המדוכה ומנסה לעצב מחדש את שוק התקשורת - נחשפה בראשונה בוועידת תקשורת נתח שוק ודיגיטל של "גלובס", שהתקיימה בתל אביב בשבוע שעבר.

עמדת הרשות תומכת בקווים כלליים בעמדה של הוועדה ובעמדת משרד האוצר, ואולם ראוי לשים לב להבדלים הקטנים שהיא שמה דגש עליהם - כי הם יורו על הכיוון.

את עמדת הרשות הציג רועי רוזנברג, סגן הכלכלן הראשי ברשות, שעוסק ומלווה את השוק בשנים האחרונות וזוכה להערכה על מקצועיותו, לצד אורי שוורץ, ראש צוות במחלקה המשפטית - שניהם אמונים על שוק התקשורת.

רוזנברג חשף את עמדת הרשות לגבי קבוצות התקשורת שמתהוות בסיוע ועדת חייק. בניגוד לאוצר, רוזנברג הביע הסתייגות, משום שלשיטת הרשות הקבוצות אינן שוות ואי אפשר להתייחס אליהן כך.

"בתחום הנייח, התשתית היא הדבר העיקרי, ולכן העובדה שיש עוד חברות לוויין או חברות שוליים היא בסדר, אבל בסוף השוק הוא דואופול של הוט ובזק ואינו מייצר תנאים לתחרות - אלא אם תהיה התערבות נוספת. בזק מוכרזת כמונופול בתחומים שלה והוט בתחום השידורים, אבל מהותית מצב של שני שחקנים הוא עדיין לא מספק".

כמה זה הרבה

בהתייחס לשוק הסיטונאי - שאמור להסדיר את פעילותן של החברות ללא תשתית נייחת, ולאפשר להן להתחרות בשוק - אמר רוזנברג שלדעתו, אסור שהוא יקום על-מנת לשרת את קבוצת אי.די.בי או את קבוצת פרטנר בלבד.

"אולי בטווח הקצר תהיה תחרות, כי השוק עוד לא מאוזן ובנייח הם עדיין קטנים, אבל בטווח הארוך זה לא מבנה שמבטיח תחרות בת-קיימא. כל אחד שיש לו מודל עסקי צריך שיהיה לו כרטיס מעבר על התשתיות, וזה מחייב לאפשר תחרות או לפחות ליצור איום של תחרות מיותר מארבעת השחקנים שעליהם מדובר".

בכך מחדדת הרשות את ההבדלים מול האוצר, שרואה בפרטנר ובסלקום את השחקניות היחידות שירצו לפעול בשוק, בה בשעה שהרשות לא מדברת על שתי חברות ספציפיות.

"אסור לבנות שוק בשביל נוחי דנקנר ואילן בן דב", אמר סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, כשהוא מכוון לנוחי דנקנר ואילן בן-דב, "המטרה של השוק הסיטונאי לא הייתה להכליל את נוחי ואילן לתחום הנייח, כי יכול להיות שבהתחלה הם יילחמו ויורידו מחירים ויהיה בסדר, אבל זה עניין של שנים ספורות שהדבר יתייצב.

"ואם יהיה ברור שאף אחד אחר לא יכול לעשות שימוש בתשתית הזאת - כי מבחינה כלכלית הדבר הזה נתפר לצורך העניין לשניהם - אז מהר נגיע למצב של שוק אוליגופולי, מחירים לא תחרותיים, והתחרות לא תהיה אפקטיבית. לכן יש לקבוע את התנאים של השוק הסיטונאי כך שיכולים להיכנס הרבה גופים. המשמעות היא שלא כל הזמן יהיה הרבה מאוד, לפעמים רק ברמה הפוטנציאלית השחקנים הקיימים יידעו בכל רגע שכבר מחר בבוקר יכול להיכנס מישהו - וזה חייב לבוא לידי ביטוי במחיר של התשתית".

לדבריו, אם המחיר של התשתית יהיה מספיק נמוך - וכמובן שהוא צריך לכסות את העלויות ולשקף תשואה למי שמשקיע בתשתית - ואם הוא יהיה גם כפוף להחזרת התשואה והעלויות, אז זה יתאפשר. "אם הוא לא יהיה כך ואם לא יתערבו בו בצורה מספיק מדוקדקת, הוא יכול להיות טוב לנוחי ולאילן, אבל לא לאנשים אחרים", אמר.

נשק יום הדין

בסוגיית ההפרדה המבנית הנוהגת כיום, והצורך שמוסכם על רבים בדבר ביטולה, אמר רוזנברג בוועידת "גלובס" כי רשות ההגבלים לא רואה בכך פתרון לבעיות תחרותיות באופן עקרוני.

"פתרון לבעיות תחרותיות יכול להיות בהפרדת בעלויות, משום שכיום הפרדה מבנית במתכונת שנוהגת בישראל, למשל בבזק, היא זו שבה חברות-בנות מוחזקות ב-100% על ידי החברה-האם; את המנכ"לים ממנה דירקטוריון בזק; היו"רים בחברות-הבנות הם אנשים מקבוצת בזק וגם התמריצים של המנכ"לים והמנהלים הבכירים בחברות-הבנות לא נוגעים רק לביצועים של החברה-הבת, אלא נוגעים גם לבזק. זאת, משום שהמנכ"לים האלה מקבלים אופציות של בזק.

"לכן, מבחינת תמריצים כלכליים, החברות-הבנות והחברה-האם הן ישות אחת. ההפרדה המבנית במודל הישראלי עוד יותר לא-מובנת, משום שלא רק שאין פה הפרדת בעלות, אלא גם אין את הדבר הבסיסי של הפרדת תשתית משירותים, כי בחברה-האם יושבים גם שירותים - הטלפוניה והפס הרחב. אם היה מודל שבו החברה-האם מתחזקת תשתית ומוכרת אותה בסיטונאות לחברות-הבנות עדיין הייתי אומר שזו בעלות אחת. לכן אני רואה בזה ישות אחת, אבל לפחות ההיגיון היה מתחיל להיות ברור. פה אפילו אין היגיון, כי אין הפרדת תשתיות משירותים.

"הפרדה מבנית היא פתרון לא רלבנטי, שיש לו גם עלויות - והוא לא צריך לקרות. אנחנו חושבים שצריך לאפשר הזדמנות לפתוח פה שוק סיטונאי. כלומר, כרגע החובה מוטלת על הרגולטור; הרגולטור צריך להרים את הדבר הזה ולתת לו לפעול. והיה והדבר הזה לא יפעל ויתקיים קשר סיבתי, והבדיקה תראה שיש קשר סיבתי בין ההתנהגות של בזק או של הוט או של שתיהן לבין הכישלון של השוק הסיטונאי, אז צריך שיהיה כלי זמין ביד. הכלי הזמין ביד זה נשק יום הדין של הפרדת בעלויות".

לגבי הסרת הפיקוח על התעריפים של בזק אמר רוזנברג כי "ענף התקשורת והמשק בכלל שילמו מחיר די גבוה בשנים האחרונות על כך שאינם נותנים גמישות תעריפית לבזק. התחרות בין הוט לבזק יכולה הייתה להיות הרבה יותר חריפה, אם לבזק הייתה יותר גמישות. לדעתנו, אפשר לבטל את הפיקוח מלמטה, משום שהוא הפיך. ואם יתברר שבזק נוקטת מדיניות טורפנית במחירים - תמיד אפשר יהיה להחזיר את הפיקוח על מחיריה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988