לא התפקיד של היזמים בלבד

כל אחד רק רוצה לתפוס במה וכולם אוהבים להבטיח, אבל בפועל, ואף אחד לא קם ועושה

ביקרתי השבוע במאהל המחאה בשדרות רוטשילד. באתי למאהל, קודם כל כי אני נורא מזדהה עם המוחים. אני מבינה אותם. המחירים היום לא שפויים. הממשלה צריכה לשים את הדגש על זה, ולעזור להוריד את המחירים. אני מאוד מקווה שהמחאה הזו תזיז את הפוליטיקאים.

הוועדות המחוזיות צריכות לחייב את כל היזמים שרוצים לאשר תוכניות, לשלב בתכנון דיור בר השגה, להגדיר מהו דיור בר השגה, ולתת כמות של דירות שתאפשר באמת לזוגות צעירים ולבעלי יכולת כלכלית נמוכה לרכוש דירה.

אנחנו מדברים על מחירים כל כך גבוהים, שבסופו של דבר אף זוג צעיר לא מסוגל לעמוד בו. אני רואה את החיילים שלנו, שנתנו כל כך הרבה למדינה, משתחררים מהצבא ואין להם איפה לגור.

היום גם מחירי הדירות בשכירות כל כך גבוהים ולקנות דירה זה כמעט בלתי אפשרי. מה אמורים הצעירים לעשות? להישאר ברחוב? הממשלה צריכה לעזור להם ולהפנות תקציבים כדי קודם כל לעזור לצעירים בנושא הדיור. צריך כמובן גם להפשיר יותר מגרשים ולהוציא מכרזים במחירים הרבה יותר נמוכים.

יש הרבה דרכים לפתור את הבעיה, אבל כל אחד רק רוצה לתפוס במה וכולם אוהבים להבטיח, 'אני אעשה ואני אעשה', אבל בפועל, ואף אחד לא עושה. גם החוקים שאושרו השבוע בכנסת נראים לי כרגע עדיין בגדר דיבורים. שום דבר לא הפך להיות מעשי.

דווקא עיריית תל אביב מאוד מעודדת דיור בר השגה. גם אנחנו, באור סיטי נדל"ן והאחים חג'ג', כשארגנו את מגדלי הצעירים, החלטנו, בשיתוף עם העירייה, לתת חלק מהדירות לדיור בר השגה. עכשיו אני יוזמת עוד פרויקט שגם בו נגדיל את הצפיפות כדי לתת עוד דירות לזוגות צעירים.

אבל זה לא צריך להגיע רק מאיתנו היזמים. אם העיריות יאפשרו ליזמים להגדיל זכויות בנייה, או לקבל כמות גדולה יותר של יחידות דיור, היזמים יוכלו לסבסד את ההקצאה של דירות כאלה לזוגות צעירים. עם סבסוד של העירייה ושל היזם, נוכל להגיע למצב שבו בכל בניין שייבנה במדינה יהיו גם דירות במחיר זול ונגיש יותר עבור זוגות צעירים.

צריך גם לזכור שהבעיה היא לאו דווקא של זוגות צעירים. יש הרבה אנשים שהם מעוטי יכולת, אימהות חד-הוריות, חיילים משוחררים, אנשים מבוגרים שאין להם מספיק בשביל לשלם על דירה משלהם.

המדינה צריכה לעזור להם, ובשביל זה צריכים להתחיל לקדם את הדברים ברמה הפרקטית. מהיום למחר. שזה לא ייקח עוד שלוש-ארבע-חמש שנים, כי אחרת, לא נגיע לשום מקום והמחירים ימשיכו לעלות והרבה אנשים בישראל ימצאו את עצמם מחוסרי דיור.