דור שלם דורש משמעות

מי שמסתובב בימים אלה בין מאהלי המחאה שבשדרות רוטשילד, לא יכול שלא להתרשם מהמוטיבציה של עשרות צעירים לצאת אל הטמפרטורות והלחות של הקיץ התל-אביבי, וכן מהיצירתיות המופגנת כמעט בכל פינה של המאהל על גבי כרזות מאולתרות.

נראה כאילו לא רק המצוקה הקונקרטית הוציאה את הצעירים אל השדרה, אלא גם תחושת ה"שיתוף" (share) - ועמה הרצון להיות חלק משינוי חברתי שעוד ידברו עליו בעתיד ולהביא את המוטיבציה והיצירתיות לנקודת הרתיחה שלהן.

בהרצאה שנתן דן פינק בכנס TED על המדע המפתיע של המוטיבציה, הוא טען כי שיטת התמריצים שאנחנו מכירים בסגנון המקל והגזר, הקיימת בעולם התעסוקה, היא נחלת המאה ה-20 וכבר אינה מתאימה לדור הפייסבוק.

יתרה מכך, טוען פינק, תמריצים מצמצמים את היכולת שלנו להיות יצירתיים, לחשוב רוחבי, להיות מפוקסים ולבסוף גם להגיע לתוצאות.

המאה ה-21 היא מאה שבה נדרשות קצת יותר יכולות מוח ימין, ומוח ימין - מה לעשות - לא מגיב טוב לתמריצים. יש חוסר התאמה בין מה שהמדע יודע לבין מה שהעולם העסקי מיישם. הוא מעלה שקופית זורחת ומהבהבת, ואני חושב על הארגון (משרד פרסום) שאני חוטא בניהולו ביומיום - ארגון של צעירים, דעתניים, חכמים (וגם קצת חכמולוגים), שכבר לא מסתפקים בעבודה קבועה, שכר סביר, מילה טובה או בונוס - ומנסה להבין איפה טעיתי? מה מניע אותם? ויותר חשוב - איך מפצחים אותם?

אחד הנושאים הנדונים ביותר בהקשר של אתגרים ניהוליים ומשאבי אנוש הוא הפרופיל המורכב של בני דור ה-F (כלומר: Fans Favorites ,Facebook), שהם השכבה הצעירה והדומיננטית בשוק העבודה. בין אוהלי המחאה תוכלו למצוא לא מעט מהם.

כדי להניע אותם, טוען פינק, נדרשים 3 תנאים: חופש אוטונומיה - אל תכפה עליהם לוח זמנים ומקום, תן להם לקחת אחריות: התמחות - תאפשר להם להיות הטובים ביותר בתחומם, לחקור להעמיק, לצלול ולהרחיב ידיעה; ערך - תן להם תחושה שהם עובדים עבור משהו גדול יותר משכר או תנאים.

לתת לעובדים ערך

כשחושבים על לתת לעובדים ערך התמונה מסתבכת. מבט אל המציאות הישראלית 2011 מראה כי הערכים שהיו פה בשפע בדור הבוגר נעלמו ואינם. המדינה כבר הוקמה, הציונות כבר צוינה, הלאומיות הולאמה, אפילו הקפיטליזם התרושש, נשארנו בלי ערך אמיתי לרפואה.

דור ה-F מחפש משהו גדול יותר להתחבר אליו. זה לא שיש לו בעיה עם כסף, אבל כסף הוא בסיס, ומה הלאה? "מה אתה, הארגון, מציע לי?" הוא שואל. התשובה היא ארגון שייתן לי תחושה שאני עושה משהו גדול יותר מהחיים עצמם. אולי שאני מציל משהו (נניח את כדור הארץ), אולי אני משנה דפוסי חשיבה, אולי אני הופך את המציאות היומיומית לקלה יותר, אולי משאיר משהו לדורות הבאים, אולי מייצר מאגר ידע גדול, חוסך לאנשים זמן וכאב ראש, או משפיע על החלטות הממשלה בנושאי דירות ורווחה, רק תביא. תם עידן החומר, החל עידן הערך.

אז איך סוחפים עובד שמחפש משמעות לעבודה? פשוט מאד, בשיווק כמו בשיווק: engagement (מעורבות). הכוונה היא למעורבות אמיתית, תחושה שהוא כעובד שותף למשהו גדול יותר שקורה פה, לאיזה חזון או רעיון שמייצר שינוי אמיתי ושהרעיון מחולל השינוי גם תורם למיתוג האישי שלו וגם מחבר אותו לעולם טוב יותר.

ומה אם הארגון שלנו לא כזה? אל תסגרו את העסק אלא פשוט תחפשו את האפיון הזה. גם השוק העסקי יאמר לכם שכנראה היצירתיים במיוחד הם אלה שישרדו פה עכשיו. מסתבר שגם ההון האנושי שלכם תלוי בכך.

אז במקום להאשים את דור הפייסבוק בעצלנות או בפינוק, פשוט "תזרמו איתם" - זה יעשה לכם טוב לביזנס.

הכותב הוא בעלים ומנכ"ל משרד הפרסום LEAD.