הרווח של לידר על השקעה כושלת

ואיך זה שלידר אינטרנשיונל ממשיכה לפעול כשברשומותיה הון שלילי והפסדים מתמשכים

ההון של לידר השקעות - פעם זרוע ההשקעות של קבוצת שרם פודים, והיום, אחרי הסדר חוב מורכב שהושלם בסוף השנה שעברה, בשליטת המיליונר היהודי-איטלקי דן דוד - יקפוץ ברבעון השני ב-90 מיליון שקל, תודות להסדר חובות בחברה הנכדה הקפריסאית, לידר אינטרנשיונל.

ההסדר שהיה באוויר כבר תקופה ממושכת, וגם קיבל ביטוי וגילוי מלא בדוחות הדירקטוריון של לידר השקעות ברבעונים האחרונים, קיבל בחודש שעבר את אישור בית המשפט בקפריסין, והפך למוחלט. ורק משהפך למוחלט החשבונאות יכולה להציף אותו בדוחות.

ההצפה הזו מגיעה בגלל רישום הפרשות גדולות יותר מאשר החשיפה הכוללת של לידר השקעות להחזקה בלידר אינטרנשיונל. לידר השקעות, שמחזיקה בבעלות ושליטה מלאה בלידר נדל"ן, שהחזיקה ב-64% מלידר אינטרנשיונל (זרוע ההשקעות בנדל"ן באירופה של הקבוצה), הזרימה מסוף שנת 2006 עשרות מיליוני אירו ללידר אינטרנשיונל בהון וכחוב. אלא שערך הנכסים ירד והפסדים גדולים נרשמו בדוחות לידר אינטרנשיונל, ואלה התגלגלו בשלב ראשון לדוחות לידר נדל"ן, ובשלב הבא לדוחות לידר השקעות.

בסוף 2010, ההחזקה כולה הוצגה בסכום שלילי. "נכון ל-31.12.2010", נכתב בדוח הדירקטוריון של לידר השקעות לשנת 2010, "שווי השקעתה של לידר נדל"ן בלידר אינטרנשיונל מסתכם לסך שלילי של כ-83.5 מיליון שקל, הכולל השקעה שלילית בהון של כ-240.9 מיליון שקל, בקיזוז כ-157.4 מיליון שקל שהועמדו על ידי לידר נדל"ן ללידר אינטרנשיונל כהלוואות בעלים".

ואיך זה קורה, איך מגיעים להשקעה שלילית? פשוט: ערך ההשקעה בחברות מוחזקות מבטא את ההשקעה המקורית ועליה את הרווחים או ההפסדים השוטפים (לפי שיעור ההחזקה), כשבנוסף יש לערוך התאמות חשבונאיות שונות (הפחתת נכסים לא מוחשיים; הפחתות של הפרשים מקוריים ועוד). ומכאן, שאם החברה המוחזקת רושמת הפסדים, אז החברה המחזיקה תרשום את חלקה בהפסדים אלו בחשבון ההשקעה.

חשבון ההשקעה של לידר השקעות בלידר אינטרנשיונל הלך וירד בגלל רישום הפסדים (ירידת ערך הנכסים התגלגלה לדוחות של לידר השקעות), ובשלב מסוים הפך חשבון ההשקעה לשלילי. השקעה שלילית מצביעה בעקיפין שההון של המוחזקת - לידר אינטרנשיונל - הוא שלילי.

ואם ההון שלה הוא שלילי עולות מספר שאלות נוספות: למה החברה המחזיקה, לידר השקעות, ממשיכה להכיר בחלקה בהפסדים? האם היא אחראית עליהם? האם היא חשופה להם? ומעבר לכך, איך לידר אינטרנשיונל ממשיכה בכלל לפעול עם הון שלילי והפסדים מתמשכים?

האם צריכה לערוב לבת

ובכן, במצבים שבהם החברה המחזיקה יכולה משפטית להתנער מהחברה המוחזקת, היא יכולה לזרוק מבחינה חשבונאית את ההשקעה לפח. כלומר, היא יכולה לטעון שהיא לא אחראית על חובות הבת, לא אחראית על ההון השלילי שלה, ולכן היא צריכה לאפס את ההשקעה וזהו. אין לה חובה לרשום הפסדים מעבר לאיפוס ההשקעה (ולעבור להשקעה שלילית), כי היא לא חשופה להפסדים אלו. החשבונאות מאפשרת במקרים של החזקה שהיא מהותית אך לא בשליטה את הרישום הזה.

אך במקרים שבהם החברה המוחזקת היא גם בשליטה של החברה האם, הטיפול החשבונאי הזה - שבמקרים רבים מבטא את המצב הכלכלי והעסקי האמיתי - אינו אפשרי. ההנחה החשבונאית היא שהאמא תמשיך לערוב לבת. לידר השקעות כשולטת המשיכה להציג את ההשקעה השלילית (240.9 מיליון שקל), תחת הנחה שהיא ערבה לסכום זה, אבל אם זה לא כך מדובר ברווח כלכלי שעדיין לא מתבטא בדוחות.

ומעבר לחשבון ההשקעה בחברה המוחזקת, יש גם את חשבון ההלוואות. לידר אינטרנשיונל המשיכה לתפקד למרות הגירעון בהון ולמרות ההפסדים המתמשכים, בגלל תמיכה של המחזיקות בה, ובעיקר לידר השקעות. זו האחרונה, המשיכה להזרים הלוואות לחברה ואלה החזיקו אותה בחיים, אך בו בזמן הן יצרו מצב מוזר בדוחות של לידר השקעות עצמה: מול אותה השקעה שלילית - שכאמור, אם מולה אין ערבות, ביטחונות או שעבודים, ייתכן שמדובר ברווח עתידי - יש חשיפה דרך הלוואות בסך מצטבר של 157.4 מיליון שקל. בנטו, החשיפה המאזנית (החשבונאית) של לידר השקעות ללידר אינטרנשיונל מסתכמת להפרש: 83.5 מיליון שקל.

כלומר, לידר יכולה לטעון שההשקעה לא מעניינת אותה והיא יוצאת מהמשחק, ואז למחוק אותה מהספרים. או, במילים אחרות, לבטל את ההשקעה השלילית ולהכיר באופן מיידי ברווח של 240.9 מיליון שקל. מנגד, תחת ההנחה שאין יותר תמיכה בחברה המוחזקת, אין גם מי שיחזיר את ההלוואות - 157.4 מיליון שקל, כזכור - כך שבמקביל לרישום הרווח מביטול ההשקעה השלילית, לידר תכיר בהפסד כתוצאה ממחיקת ההלוואות (שמוצגות במאזנה כנכס: לידר השקעות נתנה כספים לחברה מוחזקת, ועכשיו זה מתאפס).

לא ייחודי רק לחברות מוחזקות

הנטו של כל הסיפור - רווח של 83.5 מיליון שקל - לא הוכר בדוחות של לידר עד עכשיו גם בגלל קשרי השליטה והערבות המשתמעת בין לידר השקעות ללידר אינטרנשיונל, אבל הרווח הכלכלי הזה עומד להפוך לרווח ברבעון השני. זאת לאחר שבית המשפט בקפריסין, אישר, במסגרת הסדר חוב כולל ללידר אינטרנשיונל (שהיא חברה קפריסאית), הסדר נושים, לפיו יוזרם ללידר אינטרנשיונל הון על ידי בעלי מניות אחרים.

לידר השקעות תרד בהחזקתה ל-11% ובמקביל היא תמחל על הלוואותיה למוחזקת. בסופו של התהליך היא תרוויח קרוב ל-90 מיליון שקל (הפער בין יתרת ההשקעות המעודכנת ליתרת ההלוואות המעודכנת), וזה עשוי להזניק את הונה העצמי מ-34 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון למעל 120 מיליון שקל. אם כי יש לקחת בחשבון רווחים או הפסדים ברבעון השני שישפיעו על ההון (ולפחות בשנים האחרונות מדובר על הפסדים שוטפים משמעותיים).

כך או כך, המצב שבו חברה רושמת הפסדים גדולים מדי בשל החשיפה שלה ובסופו של דבר מכירה ברווח, לא ייחודי רק להשקעות בחברות מוחזקות. זה קורה גם כאשר חברות רוכשות נכסים בהלוואות נון ריקורס וערך הנכסים יורד מתחת להלוואות. בהלוואות כאלו, הבטוחה היחידה שיש למלווה היא הנכס עצמו, ואם מחיר הנכס יורד, אז יכול להיווצר מצב שערך ההלוואה עולה על ערך הנכס.

במצבים כאלה, החשבונאות לא מאפשרת להגביל את ההפסד מירידת ערך הנכסים, כך שיוצא שההפסד החשבונאי גדול מהחשיפה הכלכלית/ההפסד הכלכלי של החברה. כאשר מגיעים להסדר בנוגע לנכס, או כאשר החברה נפטרת ממנו, ניתן יהיה להכיר ברווח (כלומר, להחזיר חלק מההפסדים).

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו