חברתי או טרמפיסט?

פשוט ליהנות מסרט שעוקב אחר השכנות הקרירה בין מסעדה עממית ובר אירופי

דוקו-חברתי בערוץ "יס דוקו", ד' מ-21:10

בואו נלך ישר לשורה התחתונה: גם אם מדובר בסוג של פופוליזם, עדיין במסגרתו אנחנו יכולים ליהנות מסרטים תיעודיים טובים, מקומיים ואפילו אקטואליים. אפשר לחשוד בערוץ הדוקו של "יס" שמיהר לשלוף מהארכיון סרט כמו למשל "שטרודל בטחינה" שכבר שודר פעמים רבות בערוץ, ושילב אותו בלוח השידורים כמעין הומאז' למאבק החברתי (הומאז' מאולץ, יש לומר - הסרט עוסק אמנם במתחים בין-עדתיים, אך לא נוגע באף סממן של המאבק הנוכחי).

מצד שני, במקום לחשוד, אפשר פשוט ליהנות מסרט רגיש שמתחקה אחר השכנות הקרירה בין המסעדה העממית "פינתי" לבין הבר מסעדה האירופי "פינק" (אחד המוסדות שהכי חסרים לי בנוף הירושלמי בשנים האחרונות).

אם המשחק המקדים של הערב הזה הוא אולי מאולץ מעט, הרי שהסרט השני, "מסביב לשעון" שיזכה הערב להקרנת בכורה, הוא סופר אקטואלי. בעוד מצוקתם של הרופאים יוצאת אל הרחוב, מתחקה הסרט הזה אחר סדר היום הבלתי אפשרי כמעט של ד"ר סופר בבית החולים איכילוב: המאבק על חיי החולים, הלחצים הגדולים שבסביבה האנושית והמקצועית במקיפה אותו, הדריכות הבלתי פוסקת, הכוננות מסביב לשעון - גם בימי חופשה, ובאופן מפתיע גם טוויסט רוחני קטן שמקיים מסע אל תוך הנפש והזיכרון הפרטי, במקביל למאבק על חיי החולים. במשפט אחד: זה מעניין גם בלי כל קשר לגל המחאה.

אמא יש רק אחת?

"אמא מחליפה", ד' 21:00, ערוץ 2 קשת

תקראו לי מתנשא, צפוני, מנותק - ועל אף שאטען כי איני אף אחד משלושתם, הרי שיש לפעמים תוכניות טלוויזיה שהפופולריות שלהן גורמת לי לחשוב שחלקים ניכרים מקרב קהל הצופים הם פשוט מטומטמים גמורים.

"אמא מחליפה" היא אולי לא התוכנית הכי מטופשת על המסך, אבל היא התוכנית הכי מטופשת שאני לא מצליח להבין את סוד הקסם שלה. כשאני צופה באח הגדול, למשל, אני יכול לומר שלא מדובר בכוס התה שלי, אבל במקביל גם להבין מה יש בתוכנית שמצמיד את הצופים אל המסך. כשמדובר ב"אמא מחליפה", אני בוהה בשטות המוחלטת הזאת מבלי לזהות בה אפילו רגע אחד של קסם. מצד שני - הפרק הראשון הביא רייטינג כה נאה, עד שיכול להיות שאני (שהעדפתי בינתיים את הערב הכי טוב בשבוע של ערוץ 10, עם "בטבעת זו" המרתקת ו"המסע המופלא של אהרוני וגידי" אולי התוכנית המהנה ביותר כרגע בטלוויזיה) הוא המטומטם.

למי שאיכשהו עוד לא נחשף לפורמט הקנוי הזה בעונותיו הקודמות, מדובר בשתי אמהות, לרוב מרקע תרבותי, כלכלי וחברתי שונה, שבמשך שבוע עוברות זו לביתה ומשפחתה של האחרת. הקונפליקט בין הגישה של האמא "החדשה" לבין הנורמות שהנהיגה האמא המקורית, אמורות לטלטל את בני המשפחה וללמד גם אותם וגם את האם המחליפה כמה דברים על עצמם.

נשמע לכם מעניין? לבריאות. אשר לי, אני חושד תמיד במשתתפי התוכניות האלה (תמיד תמצאו שם איזה עצמאי קטן שמנסה לקדם, דרך החשיפה איזו סוכנות ביטוח, משרד תיווך וכיו"ב) ובעיקר מתקומם נגד המחיר שאותו הם משלמים בחשיפה תמורת רבע שעה של תהילה מפוקפקת מאוד.