לערבב היטב ולהגיש לציבור

לפני כשבועיים, כשמחאת האוהלים החלה לתפוס תאוצה, פרסם משרד האוצר מסמך מאיים. דרישות המפגינים, נכתב בו, יעלו לקופת המדינה כ-60 מיליארד שקלים. לא מעט מהמעיינים במסמך הרימו גבה: ניכר ממנו שהופק בחופזה ושלא נשען על עבודת מטה מלומדת. המטרה הייתה ברורה: ראש הממשלה ביקש להעביר במהירות מסר שלפיו המחאה מוגזמת ומנותקת מהיגיון כלכלי, ואגף התקציבים נקרא לדגל. "נתניהו דרש משהו מהיר", אמר אז בכיר באוצר ל"גלובס", והודה: "אנחנו לא גאים במסמך הזה".

המקרה הנ"ל הוא דוגמה קיצונית לנתונים בעייתיים שמפיקים פקידי האוצר, אולם הוא בהחלט לא הפעם הראשונה שבה עולים סימני שאלה. הרופאים, פרקליטי המדינה, העובדים הסוציאליים ושאר הסקטורים ששבתו והעלו דרישות, טענו בזה אחר זה כי הנתונים שמציגה הממשלה הפכו למידע שמבקש להסיט את דעת הקהל. במקרה הטוב מדובר בשגיאות גסות, במקרה הרע - במניפולציה.

הטענות, יצוין, עולות זה שנים ארוכות ואינן תקפות לכהונתו של שר מסוים דווקא. צריך לציין גם כי הגורמים הנ"ל הם בעלי אינטרס מובהק (כלכלי או פוליטי). אולם ההשגות על נתוני האוצר הגיעו גם מאנשי אוצר לשעבר, מהאקדמיה, ואפילו מגופים ממלכתיים.

השיא, נדמה, הוא הסתירה המתמשכת בין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שפועלת תחת משרד ראש הממשלה) לבין נתוני האוצר בנוגע למחירי הדיור: בעוד שהאוצר טוען זה חודשים שאלה בירידה, ממצאי הלמ"ס הפוכים. בנק ישראל, שקובע את הריבית במשק בהתאם למצב ענף הנדל"ן, מתבסס בניתוחיו דווקא על הלמ"ס ובאוצר עונים כי נתוני הלמ"ס בתחום אינם אמינים. הגדיל לעשות ראש הלמ"ס, שלמה יצחקי, שטען בראיון כי האוצר מנהל מדיניות של העלמת נתונים ומתנגד לשקיפות.

בדיקת הנתונים שמפיץ האוצר היא רק חלק מהעניין. לא פחות חשוב מכך לבדוק אילו נתונים מודגשים ואילו לא. המשנה לנגיד בנק ישראל, למשל, פרופ' אביה ספיבק, אמר לאחרונה בראיון שהעלאת מס החברות ב-3% תניב לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקלים בשנה - נתון שהממשלה, שעד לפרוץ המחאה תכננה להפחית את מס החברות ומאמינה כי זהו המפתח לצמיחה, לא בדיוק דחפה לכותרות. סילוף, מתברר, אפשר לעשות באמצעות מה שלא אומרים באותה מידה שעושים באמצעות מה שכן אומרים.

אפשר להניח שהמפגינים לוקחים דברים מעין אלה בחשבון; אחרת לא היו ממשיכים במלוא המרץ. אבל כשתגיע התשובה מהאוצר, הניסיון מלמד שצריך לקרוא אותה בשבע עיניים. הנה כמה דוגמאות מאותו ניסיון מר.

יצויין כי עד שעת סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת האוצר.

הוצאות על מטפלת

השוואה אחת, חישובים שונים

הרקע: יולי 2009, האוצר מקדם הצעת חוק חלופית לפסיקת בג"ץ שקבעה כי על מס הכנסה להכיר בהוצאות על מטפלת.

טענת האוצר: מול חברי ועדת הכספים הציג האוצר טבלה המשווה בין ההטבה הנובעת מיישום פסיקת בג"ץ לבין הצעתו להוספת נקודות זיכוי לנשים. האוצר טען שעל-פי הצעתו אישה המשתכרת 10,000-7,000 שקלים בחודש תקבל תוספת של 255 שקלים לעומת תוספת של 252 שקלים בדרך החלופית.

הפער: ארגוני הנשים טוענים שמדובר בהטעיה, שכן חישוב האוצר לגבי הצעתו כולל את נקודות הזיכוי הקיימות, כך שההטבה הממשית מסתכמת בדוגמה הנ"ל ב-58 שקלים בלבד - בעוד חישוב האוצר לגבי פסיקת בג"ץ אינו כולל את נקודות הזיכוי הקיימות. האוצר טען כי לא נפלה כל טעות בנתוניו: לטענתו, הוא השווה בין השיטה שלו לפסיקת בג"ץ באופן שלימד כי האחרונה "נותנת הטבה הולכת וגדלה לבעלות השכר הגבוה" בהשוואה לשיטה שלו.

הפרטת הקרקעות

אחוז או ארבעה - מה זה כבר משנה?

הרקע: אוגוסט 2009, נתניהו מקדם את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

טענת האוצר: הרפורמה "תחול על חלק מצומצם מקרקעות המדינה ("היקף השטחים שתועבר בהם הבעלות עומד על כאחוז אחד בלבד משטחה של המדינה").

הפער: בדיקת G מעלה שהרפורמה מאשרת הפרטה של 800 אלף דונמים - כ-4% מקרקעות המדינה. משרד ראש הממשלה הפנה את G למינהל, שאישר בתגובתו כי מסמך האוצר שגוי (מה שלא מפריע למסמך להמשיך להופיע באתר המינהל עד היום).

מחיר החלב

הנתונים סותרים? תתעלמו

הרקע: נובמבר 2003, האוצר מבקש לקדם רפורמה לשבירת המונופול בענף החלב.

טענת האוצר: סקירה של אגף כלכלה ומחקר קובעת שמחיר החלב בישראל יקר ב-60%-35% מאשר באירופה ובארצות הברית, ושענף החלב גורם למשק נזק של חצי מיליארד שקלים בשנה.

הפער: מנכ"ל מועצת החלב אבשלום דולב טען במכתב לראש הממשלה שרון שמדובר בנתונים שגויים, שעלולים לגרום לקבלת החלטות שיהרסו את ענף החלב. לטענתו, האוצר התבסס על השוואת מחירים בין הארץ לעולם ב-1996, אף שהיו בידיו נתונים עדכניים מ-1999, ואילו מאז המחיר הוזל משמעותית הודות להתייעלות בענף. מועצת החלב טענה גם שהנתונים מטעים מכיוון שמחירי החלב שאליהם מתייחסים כוללים מע"מ - שבישראל גבוה מהמקובל במערב.

האוצר טען בתגובה כי הסקירה התבססה על מגוון מקורות: מחקרים אקדמיים, סקירות, צוותי עבודה שבחנו את משק החלב, נתוני הלמ"ס ואפילו "מידע מהעיתונות" - ושההשוואה לעומת ארצות הברית נסמכת על נתונים מ-2002.

בעקבות המחלוקת התקיים דיון בוועדת הכלכלה, שבו הבהיר האוצר כי בניכוי מע"מ המחירים בארץ גבוהים מארצות הברית רק ב-22%. נציג האוצר טען בדיון שמועצת החלב היא שמעוותת נתונים ומוסרת לתקשורת השוואות בין מחירי חלב בשקית בישראל למחירי חלב בקרטון במערב. חברי הכנסת לא השתכנעו.

מיסוי על הדלק

מתבססים על המחיר הנמוך

הרקע: פברואר 2011, נתניהו שוקל הקלות במיסוי על הדלק בעקבות המחאה הציבורית.

טענת האוצר: ב-13 מ-27 מדינות באירופה הדלק יקר יותר.

הפער: על אף שמחיר הבנזין עלה בראשית פברואר, ההשוואה שמפרסם האוצר מתבססת על מחירו הנמוך יותר בתחילת ינואר. כשבוע לאחר מכן מגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר שלפיו מחיר הבנזין לצרכן הישראלי גבוה ב-3% מהממוצע במדינות מערב אירופה. וחשוב יותר: מרכז המחקר ביצע את ההשוואה גם במונחי כוח קנייה, וכאן מצא כי הצרכן הישראלי משלם מחיר גבוה ב-27.4%.

תוספת לשכר

מי בכלל מתעמק בתלוש?

הרקע: פברואר 2003, שינויים במערכת המיסוי.

טענת האוצר: הודעה לעיתונות שמפרסם האוצר קובעת כי השכירים ייהנו במשכורת ינואר 2003 מתוספת לנטו של 412-104 שקלים, בהתאם לגובה המשכורת (ביחס למשכורת הקודמת).

הפער: חברת חילן טק, המתמחה בתלושי שכר, טוענת שהתוספת האמיתית תהיה נמוכה יותר ותנוע בין 56 שקלים ל-381 שקלים. נתוני האוצר, טוענת החברה בתקשורת, מתעלמים מכך שבמשכורות דצמבר 2002 נכלל מענק יוקר בסך 68 שקלים ברוטו. החברה טענה גם שהאוצר מטעה ביחס למקור התוספת שתתקבל במשכורת ינואר: האוצר ייחס אותה לרפורמה במס ולעדכון מדרגות המס, אך אצל רוב השכירים המרכיב המשמעותי הוא בכלל שינוי בדמי ביטוח לאומי. שינוי זה חל בעקבות שינוי חקיקה, שהפחית את דמי הביטוח לבעלי שכר נמוך והעלה אותו לשכירים הבכירים.

מס לעשירים

להתפאר בנתונים שאין

הרקע: פברואר 2005, פרסום ב"ידיעות אחרונות" קובע כי חלקם של העשירים בתשלומי המס נמצא בירידה.

טענת האוצר: הכחשה גורפת. אדרבה, אומרים באוצר, ב-2004 גדל חלקם של העשירון העליון ושל המאיון העליון בתשלומי מס הכנסה לעומת 2003.

הפער: סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות", מסביר שהפרסום בעיתונו נשען - למרבה האבסורד - על הנתונים שהופיעו בסקירות מינהל הכנסות המדינה באוצר. הוא מסביר שבירור שערך העלה כי למעשה בשלב זה לאוצר אין עדיין נתוני אמת בדבר ההכנסות והמס ששילם הציבור ב-2004: ההודעה לעיתונות התבססה על ההכנסות ב-2001 ועל הפעלת חישוב תיאורטי בהתאם לחוקי המס החדשים.

העובדים הסוציאליים

פער של 4,000 שקלים

הרקע: מארס 2011, שביתת העובדים הסוציאליים.

טענת האוצר: העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות משתכרים 10,800 שקלים בממוצע.

הפער: איגוד העובדים הסוציאליים טוען שהנתון האמיתי הוא 6,000-4,000 שקלים.

עלות תיקון לחוק

הערכות מנופחות

הרקע: דצמבר 2003, הצעה לתיקון חוק דיני ראיות הקובעת כי ילדים שנפלו קורבן, או היו עדים לעבירות מסוימות, ייחקרו רק על-ידי חוקרי ילדים ולא על-ידי חוקרי משטרה רגילים.

טענת האוצר: עלות התיקון הנה 10 מיליון שקלים בשנה.

הפער: ח"כ ענבל גבריאלי (ליכוד) טענה שהאוצר מציג "נתונים מנופחים ותלושים מן המציאות כדי להצדיק פגיעה בחוקים המספקים הגנה לילדים", והזמינה מחקר בנושא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיו עלות התיקון מסתכמת בכ-2.3 מיליון שקלים בשנה בלבד.

סבסוד משכנתאות

עושים סלט מהנתונים

הרקע: מארס 2011, מחלוקת סביב חוק סבסוד משכנתאות.

טענת האוצר: עלות הצעת החוק שמקדם משרד השיכון תלך ותגדל לאורך השנים, והחל מהשנה העשרים תסתכם ב-8.4 מיליארד שקלים בשנה.

המציאות: משרד השיכון טען בתגובה כי "העלות השנתית אחרי עשרים שנה תעמוד על 790 מיליון שקלים בלבד", וכי האוצר פשוט "מסרב להכניס את היד לכיס למען הזוגות הצעירים". כיצד נולד הנתון המפוצץ של האוצר? לפי משרד השיכון, המשרד פשוט מערבב בין הצעות חוק שונות ו"מעוות את הנתונים כדי לגרום לדעת קהל שלילית". שר השיכון אריאל אטיאס, נזכיר, הוא מי שישב לצדם של שטייניץ ונתניהו במסיבת העיתונאים שביקשה לפזר את המחאה בעזרת הנחות באוטובוסים והגדלת מעונות סטודנטים.

שביתת הפרקליטים

תוספת שנתית, שכר חודשי

הרקע: יולי 2010, פרקליטי המדינה פותחים במאבק לשיפור שכרם.

טענת האוצר: שכר הפרקליטים נע בין כ-10,000 שקלים ל-30,000 שקלים.

הפער: הפרקליטים טוענים בתגובה שטבלת האוצר מציגה נתוני שכר הגבוהים מהמציאות בכ-30%. כמה מהם מתראיינים ל"גלובס" ומציגים את תלושיהם. מזכיר ועד הפרקליטים, עו"ד גדי שילה, טוען שהאוצר ביצע את חישובו לפי חודש מסוים, שבו שולמו לפרקליטים הפרשים על תוספת שניתנה ב-2009. "הם לקחו תוספת של שנה שלמה ודחפו אותה לתוך שכר חודשי, ואמרו 'זה השכר החודשי של הפרקליטים', כשאת התוספת הזו אפשר לחלק ב-12".

האוצר טען בתגובה שטענה זו אינה נכונה. "התוספת", אמרו שם, "הנה מחודש דצמבר 2009", ואילו נתוניו מתבססים על סך התשלומים לפרקליטים בינואר-מאי 2010. בתקופה זו, נמסר מהאוצר, שולמו החזרים מסוימים, אך מנגד לא הובאו בחשבון תשלומים הניתנים בחודשים אחרים - כגון דמי הבראה וביגוד.

itay@globes.co.li

"יש מי שעושים מניפולציות על הנתונים"

מרכז המחקר של הכנסת הוא הגוף האמון על ניתוח המידע

מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבלט בשנים האחרונות כגוף האמון על בדיקת סוגיות שונות שעולות בפרלמנט באופן נטול פניות, אשר מסייע לחברי כנסת המעוניינים בכך לקבל מידע אובייקטיבי - משקל נגד למידע המעובד שמפיצים לוביסטים ובעלי עניין שונים. אלא שהמרכז מהווה משקל נגד לא רק ללוביסטים ולטייקונים, אלא גם למידע ולנתונים שמספקים משרדי הממשלה. "אנחנו בהחלט נתקלים במקרים של נתונים סותרים, גם בין משרדי ממשלה שונים ולפעמים בין אגפים שונים באותו משרד", מספרת ד"ר שירלי אברמי, מנהלת המרכז.

למה זה קורה?

"לפעמים אלה דברים שנעשים מחוסר מחשבה, ולפעמים הם נעשים בכוונה. יש סתירות שנגרמות בגלל חוסר סדר או בגלל מדידות שונות של אותם דברים והגדרות שונות - אנחנו נתקלים בדברים כאלה לא מעט. מצד שני, נעשות גם מניפולציות על נתונים. לפעמים נתונים מוצגים באופן שמטרתו להשפיע על ההחלטות. כל מי שמציג נתונים לח"כים, ובכלל זה הממשלה, מטרתו להשפיע באמצעות הנתונים על קבלת ההחלטות - ולאופן הצגת הנתונים יש השפעה על ההחלטות שמתקבלות. התפקיד שלנו הוא להסביר לח"כים, 'שימו לב - הצגת נתונים באופן הזה תגרום הסקת מסקנות מסוימות, הצגת נתונים באופן אחר תגרום מסקנות אחרות'".

לרוב, נתונים שגויים מוצגים בשל טעויות בתום לב או מגמתיות?

"קשה לי להגיד. אני מניחה שהרוב זה בתום לב. אולי שווה שנבדוק את זה פעם בצורה מסודרת".

חשוב גם אילו נתונים בוחרים להציג, לא?

"נכון. לכן לפעמים אנחנו אומרים לח"כים, 'שימו לב, זה רק חלק מהתמונה. אם תסתכלו יותר רחב, יש עוד היבטים לסוגיה הזו שאנחנו ממליצים לבחון'".

כיצד עובד האוצר? "משהו שהאוצר עושה לעיתים", אומרת אברמי, "זה להכפיל עלויות במספר שנים כלשהו, שהוא בדרך כלל מאוד גדול. בחלק מהדברים צריך להתייחס לתופעה מסוימת במספר שנים יותר קטן. אנחנו מסיבים את תשומת לב הח"כים לדברים כאלה".

מה עוד חוזר אצל האוצר?

"יש פערים בנתונים בין נתוני אגף החשכ"ל לאגף תקציבים. הם מודדים דברים באופן אחר. אבל זה לא רק האוצר ולא רק בכסף - מדובר בגורמים אחרים ובהרבה נתונים". למשל, מדינת ישראל אינה יודעת בדיוק כמה תלמידים לומדים אצלה: משרד החינוך, משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגו בפני מרכז המחקר נתונים שונים לחלוטין. ההשלכות שיש לכך על היכולת לכמת כיאות מהלכים חינוכיים ברורות.

אתם נתפסים כמי שמאזנים את התמונה כנגד נתונים של לוביסטים, אבל מתברר שצריך לאזן גם את נתוני משרדי הממשלה.

"תפקידנו הוא בהחלט להציג לח"כים נתונים ככל האפשר אובייקטיביים, מוצלבים ומאומתים למול כל גורם בעל עניין שמציג להם נתונים, לא רק לוביסטים".

אבל משרדי הממשלה לא נתפסים כגורם בעל עניין - הם אמורים להיות אובייקטיביים כמוכם.

"קודם כול, אני מקווה מאוד שהם אוביקטיביים, אבל צריך לזכור שאחד מתפקידי הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה. אנחנו עוזרים לכנסת לפקח, ומסבירים לח"כים איפה הממשלה מציגה תמונה חלקית ואיפה צריך לבחון עוד היבטים. זו הפרדת רשויות".

מרכז המחקר עובד לפי הזמנה של חברי הכנסת - כך שאם אין חבר כנסת שמבקש מהמרכז לבדוק סוגיה מסוימת, היא לא תיבדק. לדברי אברמי, השימוש של הח"כים במרכז הולך וגובר. "הלוואי שהיה לנו זמן ליזום מסמכים, כי יש דברים שהיינו מאוד שמחים לכתוב עליהם", אומרת אברמי, "אבל סוגיית הצגת הנתונים בהחלט שווה בדיקה ברמה המערכתית".

תבדקו את הנתונים שנשמעים ביחס לדרישות המחאה?

"יכול להיות. אנחנו צריכים לחשוב על זה. אולי אילו מספרים נזרקו לאוויר לצורך כימות מחיריהן של דרישות המחאה".

איך אפשר לשפר את מצב מהימנות הנתונים שמשרדי הממשלה מוסרים?

"בסך-הכול יש שינוי ושיפור במערכת. ח"כים לומדים ששימוש בנתונים מחזק אותם ומעצימם. אני חושבת שגם מסירת הנתונים של הממשלה משתפרת: ברגע שמשרדי הממשלה יודעים שיש כלי בתוך הכנסת שמבקר אותם, גם הנתונים שהם מביאים לכנסת יותר מהימנים. זה תהליך שעובר על כל המערכת. זה עניין תרבותי".

 מחאת הדיור / צלם: אוריה תדמור

 מחאת הדיור / צלם: שחף הבר