צ'ה להפגין

"צ'ה", ה' 22:00, "יס 3"

אי אפשר לנתק את הסרט הזה - שהוא למעשה יותר "מיני סדרה" בשני חלקים, מהאירועים המתחוללים בשדרות רוטשילד ובמאהלים ברחבי הארץ. ארנסטו "צ'ה" גווארה, הוא אולי המהפכן המפורסם בתולדות האנושות, למרות - ואולי בגלל, שלא היה מעולם מנהיג פוליטי חשוב. מדהים לראות כמה מפגינים, בישראל של 2011 וברחבי העולם, מתהדרים בקלסתרונו המזוקן וחבוש הכומתה שהפך לסמל לכל התקוממות חברתית-עממית, או סתם לאהדת הפועל תל-אביב.

ספק אם כל מי שנושא בגאווה את דיוקנו של האיש, מכיר גם את קורות חייו. "דרום אמריקה באופנוע" שהוקרן בישראל לפני כמה שנים (וזכה מאז ללא מעט שידורים חוזרים בערוצי הסרטים), סיפק הזדמנות טובה לכך. למי שרוצה להשקיע קצת יותר, מוצעת המיני-סדרה הזאת. שחקנים טובים כבינציו דל טורו וג'וליה אורמונד, ובמאי מוכשר כסטיבן סודברג יצרו כאן דיוקן פרפטני, ארכני לעיתים, של קורות חייו. החלק הראשון מתמקד בצעירותו בארגנטינה, השני מתמקד בשנותיו כמהפכן בקובה ובאמריקה הלטינית.

רבים מכירים את ראשי הפרקים המרשימים ביותר של חייו, לא רבים מכירים אפיזודות כמו היותו שר האוצר של פידל קסטרו בקובה ושותף לגיבוש מדיניות שדנה את האי ותושביו לחיי דלות עד עצם היום הזה.

יתכן מאוד שיש כאן אפילו לקח לימינו: כוחה של המהפכה הוא בעצם קיומה, את השיקום שלאחריה מוטב להשאיר לאנשים עם מזג קונסטרוקטיבי יותר ומהפכני פחות.

בין איל קיציס למירי רגב

"ארץ נהדרת - מדינה במחאה", ש' 21:00, ערוץ 2

לפני כמה שבועות, בראשית ימי המאהל בשדרות רוטשילד, הופיע שם מריאנו אידלמן בחיקוי לבנימין נתניהו. אני מודה שמאוד לא אהבתי את ההופעה ההיא - ולא בגלל שאידלמן אינו חקיין מוכשר, אלא מפני שההופעה ההיא שימשה נשק למי שטען שמדובר במחאה פוליטית-מפלגתית שמכוונת נגד נתניהו, ובעיקר מפני שכל העסק הסריח מאופורטוניזם צרוף. מירי רגב למשל (או "חברת הכנסת מירי רגב" כפי שהיא מתעקשת שיכנו אותה, בלי להבין שבעיני המוחים "חבר כנסת" אינו תואר כבוד אלא אות קלון), גורשה בבושת פנים מהמאהל, אבל כוכבי ארץ-נהדרת התקבלו שם בחיבה, למרות שלכאורה הם בסך הכול הצד השני של אותו המטבע: "טאלנטים" המשתכרים משכורות עתק, מופיעים בפרסומות תמורת סכומים בני שש ספרות, חלקן עבור תאגידים השייכים לטייקונים.

חלקם ב"שיטה" לא פחות מזה של חברת הכנסת רגב, והפרק המיוחד של "ארץ נהדרת" שישודר במוצאי השבת, הוא לא פחות אופורטוניסטי משיטוט של פוליטיקאי בין האוהלים. ובכל זאת, מבחינה טלוויזיונית נטו (ולמרות שלא צפיתי כמובן בתוכנית), סביר להניח שהיא תהיה כתובה להפליא, מבוצעת לעילא (למרות חסרונם של כמה משתתפים קבועים, בכל זאת אמצע אוגוסט) ומצחיקה מאוד - כדרכה של "ארץ נהדרת". "סטלנים" כינו את המפגינים? הנה לכם גלולת ל.ס.ד צבעונית, מסחריות בטעם מתקתק. לכאורה סאטירה, למעשה אמצעי לדיכוי מהומות.